5 נקודות למחשבה

למה העגבניה לא תמיד אדומה? - 5 נקודות למחשבה

מדוע נעשים הפירות צבעוניים בהבשילם? איך יודעים בעלי החיים לנהל את חייהם? האם אני מאמין או יודע שיש בורא לעולם? והאם נכון להאמין בבורא "בדרך שלי"?

| י"ז תמוז התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

"הלך המנוע"

לאחרונה הלך לעולמו מנוע רכב היוקרה של חבר שלי.

חשבתי לעצמי, לא משנה כמה הרכב יהיה חדיש ומשוכלל ולמרות ההשקעה הכספית העצומה בו, אחרי מספר שנים יחדל המנוע לפעול והרכב ישבוק חיים. רגע...

איך יכול להיות? הרי אני מכיר מכונה משוכללת ומורכבת הרבה יותר מכל רכב יוקרתי ביותר הקיים בשוק, ו"המנוע" באותה מכונה יכול לפעול 120 שנה ללא תקלות, ללא הטענה של כָּבֶּלִים!

(צילום: shutterstock)

גוף האדם הוא המכונה המשוכללת והמורכבת ביותר בעולם, ואין מכונה שמשתווה לו. "המנוע" של גוף האדם הוא הלב, המזרים דם לכל הגוף, הפועם מיליארדי פעמים בשבעים שנות חייו הממוצעות של אדם, באופן אוטומטי וללא כל שליטה מצד האדם.

מנוע של מכונית אינו מחזיק יותר מעשר שנים ללא תקלה, ואילו לב האדם אינו זקוק לשדרוגים. הוא מתוחכם אף יותר מכך: כאשר אנו מתאמצים, הלב "יודע" להגביר מיד את מהירותו בערך פי שניים ממהירותו הרגילה, ועל אף שאנו מתעייפים, הלב אינו מתעייף ואינו עוצר לנוח, או אפילו להאט.

ניתן לחזות כאן בחוש בפעילותה של תבונה עמוקה, תבונה שהיא למעלה מהשגת השכל האנושי. אם כן, מי הוא זה שתכנן ויצר את "המנוע" בגופנו בצורה כה מושלמת, אשר יד אדם לא תרמה לו מאומה? "מנוע" שאין לאדם כל יכולת לייצר כמותו, ואף לא לייצר עבורו תחליף ראוי?

 

צבעי הפירות

הבה נבקר בחנות הפירות והירקות השכונתית. פירות וירקות בשלל צבעים מגרים את עינינו ומושכים את תשומת לבנו.

שאלה ראשונה: לשם מה כל הצבעים האלה? האם לא היה די בצבע אחיד לכל הפירות והירקות? 

מתברר שרוב הפירות, בשלב שבו הם ראויים לאכילה, צבועים בצבעים עליזים – כתום, אדום, צהוב – כדי לגרות אותנו לאוכלם. אילו היו כל הפירות צבועים בצבע אחיד, צהוב, למשל, הייתה כמות הפירות שאנו אוכלים קטנה באופן משמעותי דבר שהיה גורם לירידה ממשית באחוז הוויטמינים והמינרלים בגופנו.

הגיוון בצבעי הפירות מביא לצריכה של מגוון סוגי פירות, ובהם הוויטמינים והמינרלים השונים, הנדרשים לבריאותנו. אולם בשלב הבוסר, כאשר אכילת הפירות טרם הבשלתם אינה מועילה, אלא אף מזיקה לגוף, צבעם של כל הפירות אחיד, המעיד על עצמו: עדיין איני ראוי לאכילה.

(צילום: shutterstock)

שאלה שנייה: מדוע בשלב הבוסר של הפירות, לפני הבשלתם, צבעם של כל הפירות הוא אחיד: ירוק? האם לא היה פשוט יותר שהצבע הסופי יתהווה מתחילת צמיחת הפרי?

מדוע דווקא בצבע ירוק? כדי שהפירות ישתלבו בצבע העלים ולא יהיו בולטים לעין. כך יגדל הסיכוי שלא ייקטפו בטרם עת, ויתאפשר להם לגדול כראוי ולהגיע ליעדם. רק עם הבשלתם מחליפים הם את צבע ההסוואה הירוק שלהם לצבעים עליזים ומגוונים, זה לאדום, זה לצהוב, וזה לכתום. בכך מבליטים הם את עצמם מבין העלים ומזמינים אותנו לאוכלם – לבריאותנו. 

כמו כן, שימו לב שדרגת קשיותו של הגרעין שונה בכל אחד מהם מהפירות. גלעין בודד תמיד יהיה קשה כאבן – כמו בתמר ובאפרסק, למשל – לעומת מספר רב של גרעינים, שתמיד יהיו אכילים – כמו בעגבנייה ובאבטיח. 

ומדוע? ובכן, מתברר כי פירות בעלי גלעין אחד בלבד, קיבלו הגנה מיוחדת לשימור הזרע שבתוכם, כדי להבטיח את צמיחת דור ההמשך, וזאת באמצעות עטיפה חזקה וקשה באופן יוצא מן הכלל, השומרת על הזרע, שלא ייאכל עם הפרי. 

האם יתכן שתופעה מופלאה זו, שמעידה על יד מכוונת ודואגת, נוצרה מעצמה, ללא יוצר ומתכנן?...

 

"מאמין" בדרך שלי

לצערי, יש אנשים שכאשר מעירים להם על מעשיהם בעבודת ה' כגון תפילה, איסור לשון הרע או שמירת שבת, הם מגיבים בכך שהם עובדים את ה' "בדרך שלהם". הם אומרים משפטים כדוגמת: "אני מאמין בבורא עולם, אבל בדרך שלי"... בתגובה לכך, ניתן להשיב להם שזו לא חכמה, כי כשאוהבים מישהו באמת, אוהבים אותו בדרך שלו, בדרך המתאימה לו!

התורה היא ספר הוראות יצרן לכל יהודי באשר הוא, ספר המסביר כיצד לקיים מצוות. אדם אינו יכול לתרץ מדעתו מדוע מצווה אחת עדיפה על אחרת, או להחליט שהוא בוחר לקיים מצווה באופן שונה מן הנאמר בהלכה. אין היתר לדבר דברי חול בזמן התפילה, גם אם זה לא מפריע לאף אחד מהמתפללים, ואסור לרכל על אחרים גם כשזה "בצחוק"...

אם אדם מחפש את האמת ורוצה לחיות אותה, עליו לעשות את ההשתדלות המרבית לדבוק בה כפי שהיא. ואם אין ברצונו לחיות אמת, אזי אין טעם לתרץ תירוצים ולנסות להתיר את האסור. אדם צריך להיות ישר עם עצמו, ולומר שהוא יודע שהדבר אסור, ולמרות זאת הוא עושה אותו.

יהי רצון שנזכה לקיים את "הוראות היצרן" מתוך אמונה שלמה, ללא עוררין ולשם שמיים, אמן!  

 

איך בעלי חיים יודעים לעשות דברים?

בעלי חיים רבים עושים דברים מדהימים בלי שלמדו לעשותם. מושבות נמלים נבנות על ידי צוותים עצומים של נמלים, כשכל אחת מהן יודעת את תפקידה. כל ציפור יודעת לבנות קן ואחר כך לדגור על הביצים. דגי הסלמון חוזרים מאות קילומטרים כדי ללדת במקום שבו נולדו הם. כיצד קורה שהם פשוט יודעים את זה?

כאשר החתול מסיים לעשות את צרכיו, הוא תמיד מכסה אותם! גוזלים שבקעו מביצים ולא הכירו את אמם, יהיו מסוגלים לעוף בכוחות עצמם כשיגדלו, ואף יידעו כיצד לנווט את דרכם ולהגיע לארצות רחוקות. 

ישנן דוגמאות רבות נוספות מעולם החי...

עם כל ההתלהבות וההתפעלות, רבים שכחו, או אינם יודעים, שבעלי החיים פועלים על פי אינסטינקטים (תבניות פעולה ותגובה מולדות), והם אינם חושבים מחשבות או מבינים בעצמם את העולם הסובב אותם. כך לדוגמה, ציפורים אינן לומדות "בבית ספר" כיצד לעוף. ידיעה זו טבועה במוחן של כל הציפורים. בעלי החיים מתנהגים באופן אוטומטי לפי התכונות הטבועות בהם.

(צילום: shutterstock))

מי זה שטָבַע בחיות תכונות ייחודיות ומופלאות? איך קורה שכל  החתולים, ללא יוצא מהכלל, מכסים את הצרכים שלכם? הרי לחתולים אין השגה מוסרית של טוב ורע, אין להם רגש של בושה, אז למה חשוב להם פתאום להיות צנועים ולכסות את הצרכים שלהם? האם הם עשו "אספת חתולים", קיבלו החלטה משותפת והודיעו על כך לכלל החתולים בעולם?

המדהים הוא שאותן תכונות נבחרות חלות בהתאמה על כל סוגי החיות ללא יוצא מן הכלל.

הייתכן כי אינסטינקטים של בעלי חיים נוצרו "במקרה"? האם לא ברור שיש פה יד מכוונת ששולטת ומנהיגה סדר ותכנון בכל בעלי החיים? אין ספק שגאונותו האינסופית של בורא עולם משתקפת גם בהתנהגות בעלי החיים...

 

מאמין או יודע?

החבר "הכופר" אמר לי כך: "אתה מאמין באלוקים. 'מאמין' – זה אומר שייתכן שיש אלוקים, אבל יכול להיות גם שאין אלוקים. העובדה שאתה רק 'מאמין' מראה שאתה לא יודע זאת בוודאות!".

הסברתי לו, שמשמעות המילה "אמונה" משובשת אצלו, והיא הרבה יותר עמוקה מכפי שרגילים היום אנשים לתפוס אותה בחיי היומיום.

כששואלים אדם: "האם אתה מאמין באלוקים", למה אתה מתכוונים? בעומק, המילה אמונה היא בקומה יותר גבוהה מאשר "אני יודע שיש אלוקים". אז מה זה "אמונה בה'"? מתי משתמשים במילה "אמונה"?

אתה מלווה לחבר מאה אלף ₪. שואלים אותך: "איך אתה מלווה לו סכום עצום כל כך?". אתה משיב: "אני מאמין לו שהוא יחזיר לי". הרי אם היה לך ספק הקטן ביותר שהחבר לא יחזיר לך את הכסף בעתיד, לא היית מלווה לו כלל. העובדה שהלווית לו סכום כזה, בהכרח מעידה שאתה יודע בוודאות שהוא יחזיר. כלומר, המילה "אמונה" כאן מבוססת על ידיעה (בשכל) שהחבר יחזיר לך, ועל האמון המלא (בלב)  שלך בו, שהוא יחזיר לך – זו אמונה!

חברים, מציאות האלוקים זו ידיעה שכלית! כל בר דעת יכול לדעת מהתבוננות בבריאה, שיש אלוקים. אמונה בו משמעותה, שאתה יודע שיש בורא, ואתה גם נותן בו אמון שהוא משגיח עליך, שהוא יודע מה קורה בעולם ושאכפת לו ממך.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

אליהו שירי - אמונה - הכלי להשגת השפע

160לרכישה

מוצרים נוספים

הריני מאמין - מאיר גור ואליהו שירי

פאזל - הכותל המערבי - 250 חל'

כיצד ננצל מהכעס?

סט מעמד לחלה עם כיסוי חלה

א אידישע קאפ 2

שו"ת יביע אומר - חלק י"א

לכל המוצרים