איך השתמשו חוקרים בשיני חלב של ילדים כדי לחשוף גורמי סיכון לאוטיזם?

האם שיני תינוקות צופנות בחובן את הפתרון לחידת האוטיזם? חוקרים אמריקאים מהמרכז לטיפול ומחקר אוטיזם בבית החולים הר סיני סבורים שכן. החוקרים בדקו שינים של תינוקות ומצאו שמידת הספיגה גבוהה יותר של חומרים רעילים ומתכות בשיניים היתה מזוהה עם סיכון גבוה יותר להיות על הספקטרום האוטיסטי.

בנוסף לזיהוי חומרים וגורמים סביבתיים היכולים להוות סיכון, המחקר גם הצביע על התקופות ההתפתחותיות שבהן החשיפה לחומרים הללו הצביעה את סיכון גבוה יותר לאוטיזם בהמשך החיים.

"מצאנו הבדלים משמעותיים בספיגת המתכות בין ילדים עם אוטיזם ואחיהם הבריאים, אבל רק במשך תקופות התפתחותיות מסוימות", אומר ד"ר מאניס ארורה, מעורכי המחקר, "באופן ספציפי יותר, הילדים עם האוטיזם היו בעלי ספיגה גבוהה יותר של עופרת וספיגה מופחתת של אלמנטים נחוצים כמו מגנזיום ואבץ, הן במהלך ההיריון המאוחר והן בחודשים הראשונים שלאחר הלידה – את התקופות הללו זיהינו דרך אנליזה של שיני החלב שלהם. בנוסף, רמות המתכות בגוף שלושה חודשים אחרי הלידה הוכחו כמנבאות את חומרת האוטיזם שמונה או עשר שנים מאוחר יותר".

איך ניתן לדעת לפי שיני תינוקות באיזו תקופה היתה ספיגה גבוהה יותר של מתכות רעילות? מסתבר שבתקופת העוברות והילדות, שכבה חדשה של שן נוצרת מידי שבוע, ומותירה חותם של האקלים הכימי באותה תקופה. ממש כמו שהטבעות בתוך גזע העץ מעידות על גילו, כך ניתן לחשוף את שכבות השן הללו באמצעות לייזר וכך לגלות מה היתה ספיגת הרעלים בכל תקופה.

החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע האם ההבדל בספיגה של מתכות מסוימות ונוטריינטים אצל ילדים עם אוטיזם הם בגלל שוני במידת החשיפה כעובר או כתינוק או בגלל הבדל גנטי באופן בו הילד מעבד את החומרים הללו.