פורים

הנסים במגילת אסתר - לא במקרה

על שרשרת הנסים במגילת אסתר, השזורים זה בזה במלאכת אומן

| ט"ו אדר התשע"ז |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
אא

דביר שואל: "שלום. בכל שנה בימי הפורים אני תמה לגבי אופן התגלות הנסים במגילת אסתר, ועד כמה היה בהם הסתר מאחורי הטבע. כוונתי לשאול, האם ייתכן שאדם שאינו אמון על תורת ישראל יהיה מסוגל לפרשם כצירוף מקרים? תודה רבה".

* * *

שלום וברכה דביר, ותודה על שאלתך.

המגילה אכן מסתירה את הנסים מאחורי הטבע (מסיבה זו שם ה' מוסתר במגילה, ללמדנו על אופן ההשגחה הנסתר), אולם רק אדם משוחד מאוד יהיה מסוגל לחשוב אירועים רבים כל כך לצירוף מקרים טבעי.

מכיוון שרשימת צירופי המקרים היא רבה עד מאוד, אין כל אפשרות רציונלית לייחס אותה ליד המקרה העיוור, כפי ששאלת.

הבוחן את שרשרשת האירועים השונים במגילה ברשימה אחת ערוכה, לא יוכל לראות בה צירוף מקרים, כי די בהחסרת שלב אחד בשרשרת זו, בכדי שכל סיפור הגזירה וההצלה של פורים לא היה מתרחש, או נגמר בכיליון נורא ר"ל.

הבה נמנה מספר אירועים חשובים אלה מן המגילה באמצעות סדרת שאלות:

א. תחילה, מדוע גידל אחשוורוש המלך דווקא את המן צורר היהודים ומינה אותו לראש השרים של כל ממלכתו, ויותר מזה, עוד נתן בידו כח מלכותי שלא ניתן לאף שר אחר? מדובר בשתי עובדות בלתי רגילות במלכות פרס. כמו כן, מדוע יבקש המן להשמיד בצורה קיצונית כזו את כל היהודים שבכל המדינות, החיים עם פרס בשלום? מובן כי שנאה חולנית שכזו איננה נובעת מאף שיקול רציונלי.

ב. מדוע דווקא מרדכי הוא מי ששמע את תכניתם של שני הסריסים להתנקש במלך? מה גם, שרק משום שהיה מרדכי בקשר קרוב עם אסתר מלכת פרס, הצליח להודיע בזמן על התכנית ולהציל את חיי המלך (אסתר ב, כא).

ג. מדוע שכח המלך לשלם למרדכי על הצלת חייו משני הסריסים שומרי-הסף? הרי אין זה עניין פעוט כלל וכלל. ההגיון נותן שמלך אשר ניצלו חייו ממוות בידי מתנקשים קרובים בתוך ביתו, ידרוש תכף ומיד לשלוח מתנות למצילו.

ד. מדוע הסכים המלך אחשוורוש להריגת כל עם ישראל ללא כל סיבה מיוחדת? וזאת מלבד העובדה שהניח בידיו של המן סמכות אדירה כל כך, שצריכה להינתן רק למלך.

ה. מדוע ושתי לא פחדה מפני המלך, וסירבה לראותו? הלוא ידעה את חומרת המעשה. המדרש מספר לנו כי ה' זימן לוושתי באותה שעה כיעור מיוחד ויוצא מגדר הטבע (מגילה יב, ב).

ו. אסתר היתה יתומה שגדלה בסתר בבית מרדכי, אך למרות זאת נמצאה ו"תלקח אסתר אל בית המלך" (אסתר ב, ח). כיצד ייתכן שמכל נשות הממלכה היפות של 127 מדינות, בחר המלך אחשוורוש דווקא באסתר היהודיה? ויותר מזה שמרה בסוד את מוצאה, למרות שלא ידעה אסתר על הגזירה שתבוא (אסתר ב, י). אך מדוע אסתר גדלה דווקא בביתו של מרדכי היהודי, שהוא דמות מפתח בסיפור? האם ב"מקרה" מרדכי השנוא כל כך על ידי המן, גידל את הבת היחידה שתישא את מלך פרס? גם יש לזכור שרק בזכות הקשר למרדכי, התוודעה אסתר לגזירה להרוג את היהודים ביום אחד, ויכלה לפעול להצלת עם ישראל.

ז. מדוע אחשוורוש לא כעס על אסתר המלכה, אם נאסר עליה לגשת אליו ללא רשותו? הרי נאסר על הנשים לפנות אל המלך ללא בקשתו המפורשת, ומזה שלושה ימים לא ביקש המלך לראותה. אחשוורוש כבר הרג את ושתי בגלל חוסר כבוד דומה כלפיו, ואילו כאן, אחשוורוש כה שמח לראות את אסתר עד שאמר לה: "מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך, עד חצי המלכות  וינתן לך"! (אסתר ה, ד). הבט וראה כיצד ה' מהפך את לבם של מלכים כרצונו לשנאה ולאהבה.

ח. מדוע דווקא "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר ו, א). ומדוע ביקש להנעים את זמנו דווקא על ידי קריאה בספר זכרונות דברי הימים? ומכל הדברים ששמע בו, התעניין דווקא לגבי מרדכי ומה לתת לו.

ט. כיצד ייתכן שבאותו לילה בו נדדה שנת המלך, טייל המן בחצר בית המלך (אסתר ו, ד)? כיצד קרה הדבר שאחשוורוש התעניין לדעת איזו מתנה לתת למרדכי, דווקא בלילה שבו המן עצמו יצא לחצר כדי לבקש להרוג את מרדכי?

י. מדוע אחשוורוש שאל את המן את שאלתו בצורה כה מרומזת (מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו), במקום לספר לו בפירוש על מעשה מרדכי? והרי ידע המן עד כמה המלך אוהבו והגדילו.

כיצד בדיוק קרה שהמן מצא עצמו מוליך בבגדי המלך ורכוב על סוס המלך - את האיש האחד והיחיד שהוא שונא יותר מכל? הרי היתה זו השפלה בלתי-אפשרית ממש. ואולי כדאי לציין שמתוך שאחשוורוש נתן כבוד גדול כל כך למרדכי, ודאי נדבקה חיבה יתירה בלבו כלפיו, כי דרך הנותן לאהוב את מי שהוא נותן לו. כבוד המלכות שניתן למרדכי בשעה זו ללא ספק היה חשוב בסיפור יותר מכל מתנה של כסף וזהב.

יא. מדוע לאחר שבנה עץ גבוה, רק אז המן גילה להפתעתו שהוא מבקש לתלות עליו דווקא את האיש האחד "אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, ו)? סדר האירועים מדהים כל כך, עד שאפילו בני משפחתו של המן הבחינו כי מפלתו מכוונת משמים (אסתר ו, יג).

אך בטרם יספיק המן להפיל את העץ ולהשמיד את הראיות, מזמנים אותו בבהלה למשתה המלך: "עודם מדברים עמו, וסריסי המלך הגיעו, ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר" (אסתר ו,יד).

כאשר תכניתו התגלתה, הבין המן היטב שלא יוכל עוד לתרץ את מעשיו בפני המלך בטענה של טעות או חוסר ידיעה, שהרי הוא-הוא שנתבקש להוליך במצוות המלך את מרדכי האהוב על הסוס...! גם יש לשים לב שהמן לא בנה סתם עץ, אלא עץ בגובה חמישים אמה (אסתר ה, יד) אשר נועד לבזות בבזיון מיוחד את מרדכי אהוב המלך. והתמיהה גדולה ומכופלת, כי בכל תכניתו המרושעת נהג המן תמיד בעורמה רבה, אז מי הוא שהוציאו כטיפש גדול עד כדי כך - המבקש להמית את מצילו של המלך, וגם להרוג בו-בעת את כל בני עמה של המלכה?

יב. מדוע המן נפל על מיטתה של אסתר (אסתר ז, ח)? הרי המן היה איש חכם ומחושב, וידע עד כמה חשובים גינוני הנימוס והכבוד של מלך פרס. אין זה כי אם משגה לא-רגיל מצידו. המגילה מספרת לנו כיצד "פני המן חפו" (אסתר ז, ח) כאשר הבין את גודל טעותו המרה והמטופשת שעשה, שלא נתנה לו עוד מקום להסברים.

גם צריך לשאול, מדוע כאשר כעס אחשוורוש על המן במשתה, הוא יצא אל החצר, אך חזר בדיוק ברגע המביך שבו המן התחנן על המיטה? הרי אחשוורוש יכל להיכנס רגע אחד קודם לכן, או זמן-מה לאחר מכן. אין זאת כי אם תזמון מדויק מאוד להפלת המן בפח.

יג. מדוע באותה שעה בדיוק, נמצא במקום סריס בשם חרבונה אשר מצא לנכון לספר למלך אחשוורוש כי המן בנה עץ בגובה חמישים אמה עבור מרדכי (אסתר ז, ט)?

יד. וכאן מעניין להדגיש, כי לכאורה נראה ששלושת הסיבות יחדיו הן שהביאו לגזר דינו המר של המן (א. הגזירה לטבוח בכל בני עמה של אסתר, ב. התנהגות חצופה בפני מלכתו, ג. עץ שעליו רצה לתלות את מרדכי מציל-המלך).

ייתכן שאחשוורוש היה מרחם על שגיאתו של המן אילו היו רק שתי סיבות, כי המן היה מסוגל להסביר את מעשיו, שלא ידע שהוא מבקש לאבד את בני עמה של המלכה (אשר הסתירה כידוע את מוצאה), ולכן המלך היה עשוי לסלוח לו; מה גם שהמלך אשר ראה את המן מתרפס על המיטה, בכל זאת היה מסוגל להבין את מצוקתו של המן בשעה זו ולרחם עליו; או אילו רק היה נודע למלך על העץ, היה מסוגל המן להסביר שהעץ נבנה בזמן שעוד לא ידע כי מרדכי הוא מצילו ואהובו של המלך.

מכאן נראה לי לומר שדווקא הצירוף המדהים של שלושת הסיבות - ביחד - הן שהביאו לגזר דינו החמור והמיידי של המן, שעד לפני רגע זה היה חניכו ושרו האהוב ביותר של המלך. מכאן מגיעה עוצמתה של השאלה, מי הוא שכיוון שלוש סיבות כה שונות זו מזו בזמן-אחד להפלת המן?

טו. מדוע הסכים אחשוורוש המלך לבטל את הגזירה לאחר שנחתמה בטבעת המלך? והרי ידוע "כי כתב אשר נכתב בשם המלך, ונחתום בטבעת המלך - אין להשיב" (אסתר ח, ח). המן כבר קיבל את הטבעת לידו וחתם על הגזירה, כפי שנאמר: "בשם המלך אחשורש נכתב, ונחתם בטבעת המלך" (אסתר ג, יב).

גזירה זו היתה תלויה בכבודו של המלך! וכידוע, אין דרכו של מלך-פרס לבטל את חתימתו מאותה סיבה שלא יכל לרחם על ושתי. למרות גינוני המלכות, התרצה אחשוורוש לבקשת אסתר לבטל את הגזירה, ואף להפכה.

גם יש לשאול, מדוע נתן אחשוורוש ביד אסתר את האפשרות להרוג מאות נפשות שהצרו לבני ישראל יום אחרי יום? הרי היה מדובר בגויים פרסיים מבני עמו, ורק המן לבדו גזר גזירה זו על היהודים. למרות זאת התרצה המלך לכל בקשתה של אסתר. ולא זו בלבד, כי אם גם הפך את מרדכי למשנה-למלך במקומו של המן!

כל "צירופי המקרים" הללו לא נבעו רק מבחירותיו של אחשוורוש, או רק של המן, ולהבדיל גם לא רק של מרדכי או אסתר. מקרים כה שונים זה מזה נמצאים שזורים זה בזה במארג מדהים, כפאזל מושלם אשר אף חלק אינו חסר בו.

אני בטוח שאם תעיין היטב במגילה, תמצא בה עוד מקרים רבים שלא מניתי כאן, אשר מעידים שכל המעשה כולו הגיע "ממקום אחר" (אסתר ד, יד), ורק נעשה בידי אותם מקרים ואישים ששמשו כשליחיו. הבה נתחזק כולנו בחג הפורים ונודה לאלוקינו על הנסים שעשה לאבותינו בימים ההם, ובקרוב מאוד אי"ה גם בזמן הזה.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים