מדוע שילם המלמד על מונית יקרה כדי להגיע לכיתה?

כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו (בראשית י"ח, י"ט)

אחד המוטיבים המרכזיים בדמותו של המלמד היא הדוגמא האישית. כל מרביץ-תורה צריך להעניק לתלמידיו לא רק את האמצעים להבנת החומר הנלמד, אלא גם את את דרכי-ההנהגה לכל תחומי החיים.

ואם כך באשר לכל מרביץ-תורה באשר הוא, על אחת כמה וכמה מלמד-דרדקי שמעשיו נחרטים בזכרונם של הילדים הקטנים עד הגיעם לגיל זקנה ושיבה, ומכיוון שכך מוטלת עליו החובה להוכיח את עצמו כאישיות רבת-פארות, ולהמחיש בפניהם את אהבתו ומסירותו לתורה ולמצוות.

זכורני מעשה שהיה עם אחד מוותיקי המלמדים בת"ת "עץ חיים". הייתי אז ילד קטן, ובעת שכל הילדים שהו בחצר הבחנו לפתע במלמד ההוא שהגיע לת"ת עם מונית 'ספיישל'. הדבר היה לפלא בעיני הילדים, שכן מלמד זה לא היה משופע באמצעים, ומעולם לא ראוהו נוסע במונית.

ילדים קטנים היינו, ואזרנו עוז לשאול את פי המלמד על מה ולמה שָׂכַר את שירותי המונית. התשובה שהשיב, כך זכור לי, עשתה עלינו רושם רב.

וכך אמר: 'בוודאי שמתם לב, ילדים, עד כמה אני מקפיד להגיע בזמן לחיידר, ומעולם לא קרה שאיחרתי להגיע לשיעור. אבל, הבוקר הזה נטרדתי בכמה עניינים דחופים, וכאשר סיימתי - התבוננתי בשעוני וראיתי שאם אעשה עתה את דרכי ברגל, או אפילו באוטובוס, לא אצליח להגיע בזמן, והחלטתי לקחת מונית על חשבוני, כדי שאתם, תלמידיי החביבים, לא תפסידו ולוּ דקה אחת של לימוד תורה'.

למשמע הדברים התאספנו כל הילדים בהפסקה, וערכנו חישוב 'מדוקדק' על גובה הסכום של משכורת ב'עץ חיים', ולאחר מכן חישבנו את מחירה של הנסיעה במונית, והגענו למסקנה שהמלמד הקריב בכך חלק גדול ממשכורתו!

זכורני כיצד התפעלו כל הילדים מההתמסרות שגילה המלמד שלנו להרבצת תורה. נושא זה הפך לשיחת-היום בכיתה. מעשה זה נחרט במוחי עד היום, ואפשר ללמוד מכאן לאיזו רמה של דוגמא אישית אפשר להגיע במקצוע ההוראה והחינוך.

'מעודי לא נעדרתי מהתפילה בישיבה'

מעשה נוסף זכור לי מבן-תורה אחד שביקש ממני לצאת יחד איתו מהישיבה כדי לסדר דבר פלוני. והנה בהגיע השעה 7.20, 10 דקות לפני שמתחילים תפילת ערבית בישיבה, הסתפקנו מה לעשות. האם להתפלל ערבית מאוחר יותר, (במניין אחר, לא בישיבה), או שמא עלינו להזדרז ולחזור להיכל התורה.

ההחלטה של הבחור היתה חד משמעית. "מעודי לא נעדרתי מהתפילה בישיבה, וגם עתה לא אעשה זאת", אמר, ועצר את המונית הראשונה שעברה בכביש, ושנינו יחד נסענו בה עד לפתח הישיבה. מחיר הנסיעה במונית היה גבוה מאוד, לפי מצבו הדל של הבחור, ולמרות זאת לא היסס להוציא מכיסו את סכום הכסף על מנת שלא לאחר את התפילה בישיבה.

אני, שעמדתי לכאורה מן הצד, לקחתי דוגמא עד כמה יש לשמור על זמנים וסדרים קבועים. הנהגתו זו של הבחור השפיעה עליי שנים רבות לאחר מכן.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין