הרבנית ימימה מזרחי

הרבנית ימימה מזרחי: אז מה הערך האמתי של אישה ביהדות?

עד כמה הצער של אישה משמעותי בעיני הבורא? מהו חינוך הילדים האידיאלי? ולמה חשוב להיזהר בכבודן של נשים? הרבנית ימימה בדבר תורה מיוחד לפרשת כי תצא

| י"ב אלול התשע"ו |
אא

אנחנו יוצאות השבוע למלחמה על השנה החדשה וזה רמוז בפתח פרשתנו, "כי תצא": כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה [...] וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ.[1] המילים הללו הן גם משל וגם פשט. לא מזמן היה פולמוס גדול בתקשורת. שאלו איך זה שהתורה מתירה לחייל יהודי בזמן המלחמה לקחת אישה גויה ולעשות בה ככל שלבו חפץ. לזה בדיוק מתייחס ה"אור החיים" הקדוש בפרשתנו, בפסוק כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ: וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים.[2] כשמישהו שונא, חלילה, את התורה, הוא מתחיל להעליל עליה עלילות. מפני שפרשת אשת יפת תואר היא כל כך, כל כך נפלאה.

כשהתורה מדברת על שבויה לא-יהודייה אצל חייל יהודי, דיברה התורה כנגד יצר הרע. היא מדברת נגד היצר הרע הזה שמתעורר בשעת מלחמה והיא אומרת לאותו חייל בשדה הקרב: תביט, אתה לוקח אישה בגלל רצון של רגע וזו אישה שלא תהיה מסוגל לשמח לעולם. סופך שתשנא אותה והיא תשב ותבכה על אביה ועל אמה, וייוולד לכם דברים בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, לא עלינו. אסור לך לצער אותה – לֵית לך רשוּ![3] אין לך רשות, לֹא תוּכַל. איך אמר ה"אור החיים" הקדוש: עשית אותה מעוּנה. עשית אותה עכוּרה.[4] מה אתה חושב – שהיא חפץ?

כך לכתחילה התורה מַתרה: היזהר בכבודה של אישה. הכותרת של פרשת "כי תצא" היא וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ.[5]      אין שום היתר לצער אישה, ואם על גויה כך, אז מה על הַיתר?

אנחנו פוגשים את כל סוגי הנשים המצוערות בפרשה: רווקה, נשואה, גרושה, אלמנה, יבמה, נערה שחלילה נאנסה בשדה. הכל, הכל. והקב"ה אומר: אבוי למי שמצער בת שלי. כשבעצם הוא אומר: אם כך אני כותב בתורתי, את חושבת שאני אצער אותך, אישה? לעולם לא! אצל ריבונו של עולם ובתורה, האישה היא חפץ קדוּשה, היא יודאיקה.

אז למה, בכל זאת, הצער? והפרשה מלאה בצער נשי כשבראשו צער של אמא, אמא ציפור שמשוּלחת מקינהּ ואמא ואבא שיש להם בן סורר ומורה. מי צריך צער כזה בעולם, מי? וחז"ל מביאים סיבות רבות מאחורי צמיחת בן סורר ומורה, שלא נדע. ה"אור החיים" הקדוש יאמר, שהוריו של הילד לא ייסרו אותו; חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ.[6]  יבוא ה"שפת אמת" ויאמר: בדיוק הפוך. מרוב שאומרים לילד "אסור-אסור-אסור", הוא הופך להיות אסור (קשור) לַחטא, כל היום מהרהר רק בחטא.[7] סיבה שלישית מביא הרב שמשון רפאל הירש, באומרו שכאשר בין ההורים אין תקשורת, הילד ינזל. הוא אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ[8] מפני שלכל אחד מהם קול אחר וקולותיהם לא נפגשים. תעשו שלום בית ותראו איך הילד שלכם לא יסוּר ממוּסר אביו ולא ימרה את תורת אמו.[9]

את הסיבה האמיתית, בעיני, אומר הקב"ה; התרגלתם. התרגלתם לכך שילדים טובים זה דבר שהיה ועודנו ויהיה. זה שזה ממשיך, לא נחשב בעיניהם לפלא ונס. והרי כל בן שקם לתפילה, מניח תפילין והולך לישיבה – הוא נס. נס!  כל בת שלא חורגת מגבולות הצניעות ולא יוצאת בשעות לא שעות – נס, נס. האם את זוכרת את זה?

כל שורש חטא מתחיל במילים כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל.[10] המילה "נושנתם" משמעה "אתם ישנים". נולדו לכם בנים, בני-בנים, איזה משפחה מיוחסת, איזה מדוּגמים... והלכתם לישון. נרדמתם בשמירה. והקב"ה אומר: נראה לך, בטעות, שהדתיוּת שלכם היא משהו שזורם בגֵּנים, בטבע, ב- DNA. יכול להיות שליבך נהיה ערל, כבד? אז אני רוצה למול את לבבך.

מה אומר הקב"ה? וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ.[11]

"מה התכלית של זה הכאב?" שר שולי רנד, "אם לא לנענע לי את הלב". ולמה בצער גידול בנים דווקא? זה הצער של ריבונו של עולם בחודש אלול על בניו הרחוקים כל כך! הקב"ה רוצה למול, איך כתוב: "אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב", ראשי תבות אלו"ל. לחכות לילד רחוק שיחזור – זה האלול.

אימהות, תתחילו להבין מה זה לחכות לילד.

לכאורה, בן סורר ומורה הוא ילד שהוריו התייאשו ממנו. הם מוציאים אותו ואומרים לזקני העיר: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה. תהרגו אותו". רגע – האמנם?

וחז"ל מדגישים: בן סורר ומורה לא היה ולא יהיה. אז לשם מה נדרשת התורה לכל הנושא הזה? מסבירים חז"ל: אלא, דרוֹש וקבל שכר.[12] מה הכוונה? מה צריך לדרוש כדי לקבל שכר? מה צריך ללמוד? את הדבר הכי חשוב בעולם, אמא ואבא: שהוא לא היה והוא לא יהיה.

לכאורה, דנים בן סורר ומורה על שם סופו: "זה? תראי איך הוא התחיל, סופו שיעמוד וילַסְטֵם את הבריות..." – לא, לא אמא! אם תדברי ככה, לא תקבלי שכר. חכי לו אמא, לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. תדרשי שוב ושוב את המשפט הזה ותראי כזה שכר לעמלך, אמא. למה חדלת מלחכות לילד הזה?

בחודש אלול, כל מה שצריך על מנת להשיב בן לבוראו זה להשיב אותו לאמא. הורים, עכשיו הזמן שלכם ללכת ולהתפלל על הילדים ולדעת: "אני יודעת שהילד שלי יחזור אלי".

מה קורה לבן סורר ומורה שאביו ואמו רוצים למחול לו? מוחלים לו גם בבית הדין ואי אפשר שלא לתהות על הקונסטלציה המשונה הזו. הרי הוא רצח! מה אכפת לי שאמא שלו קמה בבית המשפט ואומרת "אני סלחתי לו"? אלא מאי? חז"ל אומרים שאם אמא מאמינה בו שישוב, ודאי ישוב, ודאי ישוב.                     

אני רוצה להגיד משהו מופלא על הסליחות.

יודעות מהם ניגוני הסליחות? מה הם שירי הסליחות?                                                                                 

וכותב רבי נתן מברסלב דבר נפלא: אין לכם מושג מה קורה בזמן ניגוני הסליחות.

וזה בחינת ריבוי הניגונים הנפלאים של ימי אלול וראש השנה [...]: כל זה, כי כשנשמע קול הניגונים של הסליחות, יורדת השכינה וכל אבות ואימהות, ושומעים קול הניגון הזה ושמחים.[13]                         

רבי נתן אומר דבר נפלא. כשאת הולכת לסליחות, את תרגישי את שמלותיהן של שרה, רבקה, רחל ולאה מרפרפות על פנייך.

"אימהות יורדות אל הסליחות"? – מה הכוונה?

מי האישה הראשונה בעולם ששרה? סרח, קראו לה. סרח בת אשר. על ידי הניגון היא רוצה לבשר ליעקב שבנו יוסף, שהוא חושב שכבר אבוד, טרוף טורף, עדיין חי. אבל אם היא תגיד לו את זה בצורה ישירה הוא פשוט ימות. אז היא שרה.

כשאנחנו שרות ניגוני סליחות, אנחנו אומרות לאמא שרה, לאמא, לאמא רחל, לאמא רבקה, לאמא לאה: "הילדה שלך חיה, הילדה שלך חיה. נכון שחשבת שהיא כבר לא תחזור? נכון שכבר נואשת, אמאל'ה? בניגון עדין של סליחות אנחנו מבקשות סליחה, אמאל'ה".

והאימהות, כביכול, מבקשות מאיתנו סליחה. "סליחה, ילדה שלי, שלא האמנתי. סליחה, ילדה שלי, שלא חיכיתי לך. רְאֹה פָנַיִך לֹא פִלָּלְתִּי ".[14]

אין לכן מושג איזה רגע של עילוּי הוא רגע הסליחות. לא סתם מגיעים לסליחות בכותל ואצל הרב אלבז ובכל רחבי הארץ כל מיני בנים אבודים, בנים כל כך רחוקים. מפני שהם רוצים לחזור לאמא.

אמא, אל תפסיקי לחכות. לא היה בן סורר ומורה ולא יהיה. לא לך, ולא לקב"ה. דרוֹש וקבל שכר.


[1] דברים כ"א, י-יא.

[2] דברים כ"ב יג-יד.

[3] אונקלוס, דברים כ"ב, ג.

[4] או"ח דברים כ"א, שם.

[5] דברים כ"ד, ה'.

[6] או"ח, על בן סורר ומורה ומשלי י"ג, כד.

[7] ר' יהודה אריה לייב אלתר, "שפת אמת", כי תצא.

[8] דברים כ"א, יח.

[9] רש"ר הירש בפירושו לפרשה.

[10] דברים ד', כה.

[11] דברים ל', ו.

[12] סנהדרין עא, ע"א.

[13] רבי נתן, "ליקוטי הלכות", חזקת מטלטלין, ה', ז.

[14] בפרפראזה על בראשית מ"ח, יא.

הרבנית ימימה מזרחי היא עורכת דין במקצועה, שזנחה את המקצוע לטובת אהבתה הגדולה - לימוד תורה לנשים בהיבט עדכני ורלוונטי לחיים. היא מרצה מבוקשת ברחבי הארץ והעולם, ושני ספריה "במה אברכך?" ו"פרשה ואישה", הפכו לרבי מכר. דרך מפעל עלוני פרשת השבוע שלה, "פרשה אישה" נשלח בכל שבוע עלון בנושאים של זוגיות, רווקות, הורות וחינוך ילדים, מצוות נשיות ודיון אקטואלי בענייני דיומא.

היכנסי לכאן כדי לקבל מתנת תוכן מיוחדת מהרבנית ימימה (בחינם).

לרכישת היומן של הרבנית ימימה מזרחי חייגו להידברות שופס 073-2221250 או הקליקו כאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (72 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים