בריטניה והאיחוד האירופאי: כך הגירושים הללו ישפיעו על הפרטנרים לשעבר – ועל העולם כולו

הלילה שבין יום חמישי ליום שישי היה זמן עגום למי שבדיוק החליט להשקיע בלירה שטרלינג הבריטית. באופן היסטורי חסר תקדים, המטבע איבד מערכו 10% תוך שעות ספורות. אלה היו השעות שבו התחילו להתפרסם תוצאות האמת של משאל העם הבריטי בשאלה האם להישאר באיחוד האירופאי או לעזוב אותו. בניגוד לסקרים האחרונים שהראו יתרון קל אך יציב לתומכי ההישארות, תוצאות המשאל היו הפוכות לגמרי. 52% מהמצביעים תמכו בעזיבה, ורק 48% תמכו בהישארות.
 
מעניינת במיוחד הייתה התפלגות ההצבעה. צפון אירלנד וסקוטלנד, שתי כלכלות חלשות שנעזרו רבות בתקציבי השקעה ופיתוח של האיחוד האירופאי, הצביעו באופן גורף בעד הישארות. אבל ויילס הקטנה הצביעה בעד עזיבה, וכמוה גם אנגליה. באנגליה, התוצאות היו מפתיעות במיוחד: אזור לונדון, שבו ממוקמת 'הסיטי', מרכז העצבים העסקי של הממלכה המאוחדת, הצביע בהתלהבות בעד הישארות. אבל כל שאר האזורים – מוקדים של המפלגה השמרנית כמו מאחזים וותיקים של הלייבור – הצביעו בעד עזיבה. התוצאה הזו דמתה להצבעת אי אמון בשתי המפלגות גם יחד, שכן הן הנהגת השמרנים (מפלגת השלטון) והן הנהגת לייבור (מפלגת האופוזיציה הגדולה) תמכו בהישארות באיחוד.
 
ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון, מיהר לקבל אחריות. ביום שישי בבוקר, במסיבת עיתונאים מאולתרת מחוץ למעון הרשמי ברחוב דאונינג 10, הוא הודיע כי הוא יעזוב את תפקידו עד חודש אוקטובר הקרוב, אז תבחר המפלגה השמרנית מנהיג חדש. "האזרחים בחרו כיוון אחר מזה שבו תמכתי, ואיני חושב שאני הקברניט הראוי לנווט את הספינה בכיוון החדש", הוא הסביר. התחזיות צופות כי חבר הפרלמנט בוריס ג'ונסון, ראש עירית לונדון לשעבר ופופוליסט שתמך בקמפיין לעזוב את האיחוד, צפוי לרשת את קמרון. עם זאת, ג'ונסון אינו אהוד על חוגי השמרנים הוותיקים שעשויים למצוא מועמד חילופי עם דעות המקובלות יותר עליהם.

בעוד קמרון ממהר ליטול אחריות, יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין ספג ביקורת עזה מחברי מפלגתו, שסבורים ברובם כי גם הוא צריך להתפטר. קורבין אמנם תמך רשמית בהישארות, אבל דבריו בעד האיחוד היו כה מסויגים, והוא הרבה כל כך לציין את חסרונות ההשתייכות לאיחוד האירופאי, שמתנגדיו טוענים כי מצביעי לייבור נותרו במבוכה באשר לעמדתו, ולא הבינו איזו חשיבות מייחסת מפלגת הלייבור להישארות באיחוד.
 
בריטניה מתעטשת והשווקים צונחים
העולם, שצפה בנשימה עצורה בתוצאות המשאל, מתעניין כמובן פחות בתהפוכות הפוליטיקה הבריטית ויותר בהשלכות הכלכליות. הצניחה החדה בערך הלירה שטרלינג והירידות בשווקי העולם נראו כמו אות מבשר רעות לכך שהכלכלנים שהזהירו מפני משבר עולמי בעקבות ה'ברקזיט' – לא הגזימו. עדיין, מוקדם מכדי להעריך את מלוא ההשלכות הצפויות. בריטניה תיכנס לתקופה של מיתון, ככל הנראה – על כך מסכימים כל המומחים הכלכליים. הסיבה פשוטה: משקיעים שונאים אי וודאות, ועד שיהיה ברור אילו הסכמים כלכליים ייחתמו בין בריטניה והאיחוד האירופאי, הם יימנעו מלהשקיע את כספם בבריטניה. בנוסף, חברות בינלאומיות מסוימות צפויות לסגור את השלוחות הבריטיות שלהם ולהעביר אותם למדינה אחרת באיחוד האירופאי, מה שיגרור פיטורים לא מעטים. חברת האחזקות HSBC כבר הודיעה שתעביר את המטה שלה מלונדון לפריז, צעד שיגרום לפיטוריהם של אלף עובדים. אין ספק כי חברות אחרות ילכו גם הן בעקבותיה.
 
השילוב של אבטלה גוברת ואינפלציה בעקבות התרסקות הלירה סטרלינג יקטין בהכרח את הצריכה המקומית. בשורה התחתונה: מיתון. וכלכלת בריטניה, החמישית בגודלה בעולם, גדולה מספיק כדי להשפיע גם מחוץ לגבולות האיים הבריטיים. זה לא מקרה שגם היורו איבד 2.5% מערכו ביום שישי בבוקר. כלל האצבע של כלכלנים המתמחים באירופה גורס כי מה שלא תהיה הירידה בצמיחה בבריטניה – האיחוד האירופאי יסבול מירידה של בערך 50% משיעור הירידה הבריטי. הבריטים הם הצרכנים הגדולים ביותר של האיחוד: במצב שבו מיתון יגרום להם להדק את החגורות ולשמור על הכסף מתחת למזרן, אירופה כולה תסבול. וכלכלה אירופאית מוחלשת תחזק את הדולר האמריקאי ותפגע בייצוא של סין לאירופה – שני גורמים שצפויים לפגוע קשות בכלכלה הסינית, שממילא מתמודדת עם חובות עצומים. העיטוש של לונדון, בקיצור, יגרום להצטננות כלל-עולמית.
 
כמובן, הרבה תלוי בסוג ההסכם שייתפר בין האיחוד האירופאי לבריטניה-שאחרי העזיבה. הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל כבר הצהירה שאין בכוונתה 'להיות גועלית' אל הבריטים כנקמה על ההחלטה שלהם, אבל לא מעט גורמים בבריסל מתכוונים להקשות על בריטניה ככל האפשר – ולו כצעד הרתעתי כלפי מדינות אחרות שעלולות לשקול עזיבה. השיקולים העיקריים של תומכי ה'ברקזיט' בבריטניה – כעס על הגירה מופרזת וחשדנות כלפי המנגנונים הבירוקרטיים והבלתי דמוקרטיים של האיחוד – אינם ייחודים דווקא לבריטניה. אם הבריטים לא ישלמו מחיר כבד על העזיבה, תנועות פופוליסטיות במדינות איחוד אחרות ינסו גם הן ליזום משאלי עם על היפרדות מהאיחוד.
 
כמובן, אם בריטניה תצליח להשיג הסכם סחר עם האיחוד שלא יכלול מגבלות רציניות בגישה שלה לשוק האירופאי, התסריטים השחורים יותר של כלכלני העולם לא יתממשו. אבל הצלחה כזו תלויה ברצונם הטוב של חברות האיחוד, ושווקי העולם, כרגע, לא מאמינים בקיומו של רצון טוב כזה.

צעד אל-חזור?
באופן אבסורדי, ייתכן שההצבעה הבריטית על עזיבת האיחוד עלולה לפגוע לא רק באיחוד האירופאי אלא גם באיחוד הבריטי. בסקוטלנד, שהצביעה כאמור נגד העזיבה, שורר זעם רב על תוצאות המשאל. רק לפני שנה הצביעו הסקוטים במשאל עם על עצמאות ובחרו להישאר בחיק הממלכה המאוחדת – בעיקר כדי לשמר את ההשתייכות לאיחוד האירופאי. כעת, כמובן, הם מרגישים מרומים. בישיבת חירום של הקבינט הסקוטי התקבלה החלטה להתקדם עם העברת חוק על קיום משאל עם חוזר בשאלת העצמאות. "הממשל הסקוטי יקיים דיונים מידיים עם האיחוד אירופאי כדי לבדוק אופציות לשימור מקומה של סקוטלנד באיחוד", הודיע הקבינט. באופן ריאלי, לסקוטלנד העצמאית אין סיכוי רב להתקבל לאיחוד, שכן הכלכלה שלה חלשה מאד ותהווה עול על שאר מדינות האיחוד. עדיין, אומרים פרשנים, אי אפשר לפסול את האפשרות שבריסל תקדם בברכה את סקוטלנד – פשוט כדי לנקום באנגלים.
 
עם כל אי הוודאות ששוררת לגבי העתיד, לא פלא שרבים בבריטניה ובעולם עוד משתעשעים בתקווה שמשאל העם לא היה צעד בלתי הפיך. באופן רשמי, משאל העם אינו מחייב חוקית את הממשלה, ועצומה לקיום משאל עם חוזר צברה כבר 2.5 מיליון חתימות. יותר מזה, כדי להתחיל בתהליכי עזיבה של האיחוד, ממשלה צריכה להודיע למשרדי האיחוד שהיא מפעילה את 'סעיף 50' של אמנת ליסבון, הדן בדרכי העזיבה של מדינה חברה. קמרון הודיע כבר שהוא מתכוון להשאיר את הכבוד הזה ליורשו, וכל פוליטיקאי שיירש אותו יימצא תחת לחץ כבד שלא להפעיל את הסעיף, במיוחד אם האופק הכלכלי יישאר קודר. אפילו בוריס ג'ונסון, שקיווה לרשת את קמרון אחרי הצלחה במשאל העם, כבר לא נשמע כה בטוח בעצמו. בראיונות לתקשורת שעות אחדות אחרי פרסום תוצאות המשאל, הוא כבר דיבר על כך ש'אין צורך להפעיל את סעיף 50 באופן מיידי'. אבל יהיה מי שיהיה היורש של קמרון, הוא לא יוכל לדחות את ההחלטה המכרעת יותר מידי. אחרי פגישת חירום של מנהיגי שש המדינות המייסדות של האיחוד ביום חמישי האחרון, הודיע שר החוץ הגרמני כי משא ומתן לגבי עזיבת בריטניה צריך 'להתחיל בהקדם האפשרי'. שר החוץ הצרפתי פרסם הודעה דומה והוסיף שאם בריטניה לא תפעל במהירות, חוסר הוודאות רק יחמיר את המשבר הכלכלי. והלחצים על בריטניה להזדרז רק יגברו בימים הקרובים.
 
הבריטים, זה ידוע, אוהבים לפעול במתינות, לעצור כדי להירגע ולשתות תה. הפעם הזאת, כך נראה, אירופה לא תאפשר להם את הפריבילגיה הזו.