חיים לאחר המוות

להועיל לנשמת המת

האם אנו החיים יכולים להועיל לנשמות המתים ולסייע להם בעולם האמת? ומה חלקם של צאצאי הנפטר בכך? סוגיית גמרא מבית מאורות הדף היומי

| כ"ג חשון התשע"ד |
אא

מסכת שבועות ז'-י"ג, דף ח/ב, אם מת מיתה ממרקת

מבואר בסוגייתנו כי אין מקריבים קרבן של אדם שנפטר מן העולם, משום ש"אם מת - מיתה ממרקת" - מיתת האדם מכפרת עליו באותה מידה שקרבנו היה מכפר עליו, וכבר אינו זקוק לקרבן (עיי' רש"י). אמנם עוונות אחרים שבידו, לא התכפרו על ידי המיתה (עיי' "בית האוצר" ח"א כלל פ"ו).

יש להבדיל בין "כפרה ל"זכות": מנהג העולם לפעול רבות לעילוי נשמת הנפטרים, כגון: אמירת "קדיש" בשנת האבל, חלוקת ממון לצדקה, הזכרת הנשמות בתפילות "יזכור" ו"אב הרחמים", ועוד כהנה וכהנה. מה מידת השפעתן על נשמת הנפטר? האם בכוחן להוסיף לו זכויות ולכפר על עוונות שמהם לא נוקה?כאשר אנו עוסקים ב"עילוי נשמה" עלינו להבחין בין "כפרה" ל"זכות". כלומר: בין עשיית מעשים אשר יש בהם כדי להציל את הנפטר מענשה של גהינום, לבין מעשים אשר נועדו לזכות את נשמתו ולהעלותה במעלות הקדושה.

בהגיעה לעולם האמת, מקבלת נשמת האדם את שכרה לפי מעשיה בעולם הזה. אין אדם יכול לעשות מעשה טוב ולזקפו ל"זכות" הנפטר. אין כל סיבה לכך שהנפטר יזכה במעשה טוב שלא נעשה על ידו. בעולם הבא הנשמה מקבלת שכר על פעולותיה שלה ולא על פעולות של אחרים. כך כתב הרשב"א (שו"ת ח"ז סי' תקל"ט): "אפילו כל צדיקי עולם בקשו עליו רחמים וכל צדקות נעשו לזכותו, אין מועילין לו בזאת. זהו דעתנו בדבר". ברם, אפשר לבקש רחמים על הנפטר, שהקב"ה ברחמיו יקל בעונשו, כפי שהוסיף הרשב"א: "אם יש צדיק אחד מבקש עליו רחמים… אפשר שהקב"ה מיקל ממנו בזכות בעל הזכות" (ספר "חסידים" אות ק"ע).

לא זו בלבד שאי אפשר לנקוט בפעולות "לזכות" הנפטר, אלא שיש שאף המפקפקים באפשרות שעשיית מעשים טובים לעילוי נשמת הנפטר תועיל להקל מעונשו (תשובת אחד הקדמונים ב"חסדי עולם" שבסוף ספר חסידים, הוצאת מוסד הרב קוק עמ' תקצ"א), משום שאין בכח החיים לכפר על המתים. כך גם מביא "בית יוסף" (או"ח סי' רפ"ד) את דעת ה"ר אביגדור כי אי אפשר לכפר על עוונות המתים על ידי צדקה.

אולם רבים סוברים, כי אפשר לכפר על נפשות המתים, וזהו הטעם לאמירת תפילות "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" ולנקיטת פעולות לעילוי נשמת הנפטר. דעה זו מסתמכת על דברי התנאים (פסיקתא רבתי פסיקתא כ'): "גדולה צדקה שמוציאה מגהינום, שנאמר, כפר לעמך ישראל. יכול כיון שמת אדם אין לו תקנה בצדקה? תלמוד לומר כפר. מלמד, שזורקין אותו מדינה של גהינום".

בנים יכולים להוסיף "זכויות" להוריהם:

בספרים הקדושים ("חסדי עולם" שם ועוד) מבואר כי כל האמור אינו מתייחס לצאצאי הנפטר, אשר מעשיהם הטובים נזקפים לזכות אביהם מולידם ומגדלם, שהרי בזכות אביו שגידלו, הבן ממשיך לפעול טובות ולקיים מצוות. בכך לא זו בלבד שהבן מכפר על עוונות אביו, אלא הוא אף צובר זכויות נוספות לעילוי נשמתו. כאשר הבן משתתף בשיעור תורה, הרי הדבר נזקף לעילוי נשמת אביו, מעשה זה משויך אליו, והוא פרי מבורך של פעילות האב עלי אדמות (ראה עוד - "דברי סופרים" אבילות ח"א סי' שע"ו עמ' ש"מ, שהאריך במעלת נתינת צדקה של בן).


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (90 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים