זוגיות ושלום בית
ארגז כלים למלחמה בקנאה -חלק ג’
תקופתנו מאופיינת בהחצנה ופרסומות הגורמות לנו לחוש שכביכול אנחנו חסרים. כדאי להיכנס לפרופורציות
- הרבנית אסתר טולדנו
- כ"ג חשון התשע"ד
מילוי העולם הפנימי: לא פעם הקנאה נובעת מתחושת ריק פנימי. מי שמלא בתוכן פנימי, טוב לו עם עצמו ועם פעולותיו, וממילא הוא לא בוחן את האחרים ואת מה שיש להם. על כן נדאג למלא את עולמנו הפנימי בעושר רוחני, וכך לא יהיה בלבנו מקום לקנאה.
התרחקות מפרסומות: עולמנו החיצוני מוצף היום בגירויים שהתקשורת מספקת לו, וכך מיטשטש העולם הפנימי. שטיפת המוח של התקשורת היא אחד הגורמים לקנאה – העין רואה והלב חומד. הפרסומות מציפות את האדם באפשרויות בלתי מוגבלות של הנאה ורכישה, ואם האדם אינו עומד על המשמר הוא עלול להשתכנע שהדברים שבפרסומת אכן יכולים להביא לו את האושר. בעקבות זאת, כאשר הוא רואה אצל חברו את הדברים שראה בפרסומת הוא מקנא בחבר על שהשיג את מה שהוא לא הצליח להשיג.
תזונה: רעב פיזי עלול להביא לרעב מופשט. אם נקפיד על פת שחרית, וכן נקפיד ששאר ארוחותינו יכילו מזון בריא ומזין, יקל עלינו להתרחק מן הקנאה.
הבנה שהקנאה לא תועיל: לכאורה, תכלית הקנאה להשיג את מה שיש לזולת, והרי תכלית זו אין לה סיכוי להתגשם, שהרי כמה שנפעל להשיג משהו לא נצליח להשיגו אם אין זה רצונו של הקדוש ברוך הוא.
סיפרה לי אישה שעבדה בחינוך מיוחד והצליחה מאוד: "לצערי, הייתי מושא לקנאתה של חברה לעבודה שהייתה ותיקה ממני. בתחבולות שונות ניסתה העובדת ההיא למנוע את קידומי בדרגה, אך רצה השם שאותי יעלו בדרגות שוב ושוב, עד שהגעתי למשרה בכירה, ואילו היא – ירד קרנה בעיני המנהלת, והיא נותרה בדרגה הנמוכה שבה התחילה". לא פעם רואים במוחש שלא די שהקנאה אינה מועילה – היא אף מביאה את ההפך, בבחינת "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א יב).
לא רק מה יהיה לאדם קבע הקדוש ברוך הוא והקנאה לא תצליח לשנות, אלא אף את כל התנאים שסביב: המקום והזמן.
את הרעיון הזה מסביר הרב פינקוס זצ"ל בספרו 'נפש חיה' בעניין מעשה פינחס: חכמינו ז"ל מבארים כי בשעת מעשה זמרי "נתעלמה ממנו (ממשה רבנו) הלכה 'כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו'" (רש"י במדבר כה ו).
"וירא פינחס" (במדבר כה ז) – ראה פינחס את מעשה זמרי ונזכר בהלכה. אמר פינחס למשה: "מקובלני ממך שהבועל ארמית, קנאין פוגעין בו".
ענה לו משה: "קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא" (קורא האיגרת – מי שזוכר את ההלכה, הוא יהיה השליח – דהיינו: אתה תעשה זאת). מיד "ויקח רומח בידו"... (ע"פ סנהדרין פב א).
כיצד ייתכן שמשה רבנו שכח את ההלכה? אין זאת אלא שהקדוש ברוך הוא השכיחה ממנו. ומדוע? אומר רש"י: "כדי שיבוא פינחס ויטול את הראוי לו" (שם). כדי לתת לפינחס את ההזדמנות לעשות את המעשה ולקנות את עולמו.
הכול נגזר מן השמים, לא רק מה יהיה אלא גם מתי ואיך. כתוב בספרים כי לכל אחד ואחד הזמן שבו יעלה לגדולה. יש רבנים חדשים, זמרים חדשים, מרצים חדשים וכו'. הקדוש ברוך הוא מסובב זאת בכוונה תחילה, כדי שכל אחד בזמן שלו יגשים את חלקו.
לרכישת ספרי הרבנית אסתר טולידאנו בהידברות שופס, הקליקו כאן.