הלכה ומצוות
מלח על השולחן
האם יש חיוב מן הדין במה שנהגו לשים מלח על השולחן קודם ברכת המוציא, והאם יש לנהוג בזה גם בימות חול?
- מפסקי הרב עובדיה יוסף
- כ' חשון התשע"ד
תשובה: בגמרא במסכת ברכות (מ.): "אמר רבא בר שמואל משם רבי חייא, אין הבוצע רשאי לברך עד שיביאו מלח או לפתן". כלומר, אין לברך ברכת המוציא על הפת, עד שיהיה מונח לפני המברך מלח לטבול בו את הפת, או סלט וכדו´ שדרך לטבול בו את הפת. וכן פסקו הרמב"ם (פ"ז ה"ג) והטור ומרן השלחן ערוך (סימן קסז סעיף ה).
ובדברי רבותינו הראשונים נתבארו שני טעמים לחיוב זה. הרא"ה כתב, שצריך שיהיה מלח לפניו, מפני שהפת התפלה בלי מלח אינה ראויה כל כך למאכל, ולכן אינה ראויה גם כן לברכה. ובספר הלכות גדולות כתב, שהטעם לזה הוא מפני שאם לא ישימו לפניו מלח לפני שיברך, יש לחוש שמא אחרי שיברך (לפני שיטעם) יבקש שיביאו לו מלח, ומכיוון שאין לדבר אחרי הברכה קודם הטעימה, תיקנו שישימו לפניו מלח לפני שיברך. וכן דעת הגר"א מוילנא. (ואף על פי שאם דיבר מעניין הסעודה לפני שטעם מן הפת אינו חוזר לברך, וכגון אם ביקש שיביאו לפניו מלח לפני שטעם, אינו חוזר לברך, כמו שביארנו כבר, מכל מקום לכתחילה אין להפסיק אפילו באופן המותר).
ומבואר בפוסקים שאין החיוב בזה מעיקר הדין, אלא בזמנם שהיתה הפת תפלה לגמרי, בלי שום טעם, ולכן לא היתה רגילות כלל לאכול לחם בלי מלח, אבל בזמננו, שהפת מוטעמת במלח מזמן לישת הבצק, אין בזה חיוב מן הדין. וכן מבואר שפת שהיא נקיה, כמו פת חיטים שלנו, שראויה היא למאכל גם בלי מלח, גם כן אין חיוב מן הדין לשים מלח לפני המברך. וכן אם בדעתו של המברך לאכול את הפת לבדה, אפילו אם אינה מוטעמת כלל, גם כן אין חיוב מן הדין לאוכלה עם מלח, שהרי בכל אחד מן המקרים הללו לא שייכים הטעמים שכתבו הפוסקים בזה.
וכן פסק מרן השולחן ערוך, שאם הפת נקיה, כגון פת חיטים, או שהיא מתובלת במלח, כמו הפת שלנו, או שמתכוון המברך לאכלה לבדה בלי שום תוספת, אינו צריך להמתין עד שיונח מלח לפניו.
ומכל מקום, המנהג פשוט אצל כל ישראל, להניח מלח על השולחן מזמן הברכה עד סיום הסעודה, וכן מנהג מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לדקדק בזה, בין בשבתות ובין בימי חול, וכמו שכתב הרמ"א, שמצווה להביא מלח על כל שולחן קודם שיבצע מן הפת, מפני שהשולחן דומה למזבח, והאכילה כקרבן (כשהיא באה לתת כח לאוכל לעבוד את בוראו), ונאמר (ויקרא ב) "על כל קרבנך תקריב מלח", והוא מגן מן הפורענות.
לכן נכון הדבר לדקדק לשים מלח לפני המברך, גם בימות החול, וכל שכן בשבתות, שכן המנהג אצל כל ישראל.
פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"
להרשמה למייל הלכה יומית www.halachayomit.co.il