התפוח לא נופל רחוק: ראיון עם הרב יעקב ששון

"תורה מחזרת על אכסניה שלה", אומרים חז"ל – או בשפה עממית – התפוח לא נופל רחוק מהעץ. אם כן אין פלא שהרב יעקב ששון שליט"א, נכדו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א – מרביץ תורה, בדגש על לימוד ההלכה, ומשתדל להגיע לכמה שיותר יהודים. היעד מבחינתו: ללמד הלכה בשפה השווה לכל נפש. האמצעי: אתר ללימוד הלכה המתורגם מעברית לאנגלית, צרפתית וספרדית.

הרב יעקב ששון, 33, הוא בנה של הרבנית מלכה, בתו השנייה של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, והוא מתגורר עם משפחתו ברמת בית שמש. למרות גילו הצעיר, בכל ישיבה שבה למד יצא שמו בהיותו עילוי הבקיא בדרכי הפסיקה. הוא הולך בדרכי סבו, ומקדיש את עיקר זמנו ללימוד בבית המדרש "יחוה דעת" בהר-נוף, ואף מעלה את הדברים על הכתב. "זכינו ב"ה לפני כשנה להוציא לאור עולם את הספר נתיבות משפט של הגאון רבי חיים אלגאזי, תלמיד המהרי"ט, יחד עם הגאון רבי גד יזדי שליט"א, תלמידו הנאמן של מרן שליט"א", הוא מספר. כמו כן, הוציא הרב ששון לפני כמה שנים ספר בענייני רפואה והלכה ושמו "רוח יעקב".

הרעיון מאחורי הפרויקט הגדול של הרב יעקב ששון, "הלכה יומית", החל בעצם באנגלית, כאשר הרב אליהו מנצור מארצות הברית, החל לפרסם את דברי התורה שהוא נושא מדי בוקר באתר "דיילי הלכה". "היוזם של פרויקט דיילי הלכה הוא אחד היהודים היקרים בארצות הברית, והוא ביקש שנפעיל אתר של הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א", משחזר הרב ששון, "בתחילה היססנו, משום שלא היה נראה לי נכון לפרסם הלכות באינטרנט, אבל לאחר תקופת מה, התחלנו לפרסם דברי תורה בדומה לאופן שבו הם מתפרסמים היום. המטרה המרכזית היא להפיץ דברי תורה, כאשר בלימוד ההלכות הציבור לומד את מבנה ההלכה, ומבין שההלכות הן לא פרי החלטה שרירותית של הרבנים, אלא הן מבוססות על פי כללי הוראה והדרך המסורה לנו הלכה למשה מסיני".

את ההלכה היומית כותב הרב ששון בדרך כלל בסוף השבוע, ושולח הלכות לכל המתרגמים כדי שיהיה להם די זמן לתרגם את ההלכות. מדי יום הוא משתדל להשיב לשאלות שנשלחות לאתר "הלכה יומית" ומועברות אליו. כשאני שואל אותו עד כמה מעורה סבו מרן הגר"ע יוסף שליט"א בפעילות אתר "הלכה היומית", הוא עונה: "מרן יודע על פעילותינו והוא שמח בה. כמה פעמים הוא אף ביקש מאתנו לפרסם הלכות בעניינים מסוימים. כמו כן, מדי פעם הוא ביקש לפרסם גילוי דעת תורה בעניינים שנראה לו כי המסגרת שלנו היא האמצעי הטוב ביותר להגיע למי שאליהם יועדו הדברים".

כשמרן התחלחל ואטם את אוזניו

לרב ששון קשר מיוחד עם מרן הסבא שליט"א. "אני מתפלל מדי יום בבית הכנסת של הרב, ומתוך כך יוצא לי לדבר עמו מפעם לפעם", הוא מספר. כשאני שואל אותו על חלקו בעריכת ספרי מרן, הוא עונה: "אינני עורך את ספריו. הרב עצמו כותב את ספריו, עורך ומסדר אותם לדפוס. אפילו אות אחת לא נכנסת לספרו מבלי שהוא יכתוב אותה, ולאחר מכן יגיה את הדברים בעצמו שוב. כל מה שאנו עושים, אני והרה"ג יעקב סיני שליט"א, הוא בסך הכל להוסיף הגהה אחר הגהה לספר, בעיקר תיקון טעויות דפוס. כאשר יש לנו איזו הערה או הארה, אנו מציגים אותה לפני הרב, והוא שוקל ומחליט. זאת כמובן מלבד העבודה הגדולה של הרב אליהו שטרית ושל הרב שאלתיאל עמאר, שמסייעים למרן בהעתקת כתבי היד וכן לכל בקשותיו".

ספר על חוויה שלך עם הרב שהשאירה בך רושם מיוחד.

"אספר עובדה על קדושתו של הרב. פעם היה לי צורך דחוף לספר לזקני שליט"א על אדם אחד שנהג בהוללות. זה נגע לעניין ציבורי, והיה חשוב לרב לדעת. כאשר התחלתי לספר לו בקצרה את אשר אירע, ראיתי שהוא מתחלחל ממש, ומניח את ידיו על אוזניו כדי שלא לשמוע דבר מגונה. הדבר השאיר אצלי רושם מיוחד. הדבר העיקרי שזכיתי לראות אצלו באופן החשיבה שלו ובדרך הלימוד שלו – הוא הקניין המוחלט שיש לו ביסודות התורה. כלומר ידיעת הש"ס בבהירות, ואחר כך מבט עליון על כל דברי הפוסקים, ראשונים ואחרונים".

ואם כבר בשבחו של מרן שליט"א עסקינן, לאחרונה הוציא הרב יעקב ששון את הספר "אביר הרועים" המגולל את קורות חייו של סבו, מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, בעיקר בהתמקדות על שנות חייו המוקדמות. הספר חושף סיפורים שלא נודעו עד כה, לאחר שאסף אותם הרב ששון ממקורות נאמנים. "הסיפורים באביר הרועים נאספו אצלי במשך כעשר שנים, כמו שכתבתי בהקדמת הספר", מספר הרב ששון. "הרבה מן הדברים שמעתי מפי הרב בדרך אקראית, ולא שאלתי אותו מתוך כוונה להעלות את הדברים עלי ספר. פרטים רבים נודעו לי מפי כתביו או מפיהם של אבי ואמי שזכו לשמוע מפיו, ואף לחוות את הדברים בעצמם כפי שאירעו, ובאותה הדרך אני מתכוון להמשיך בעזרת ה גם בכרך הבא של אביר הרועים".

היתה לך האפשרות לוודא את פרטי הספר מול מרן?

"לא נפגשתי עם הרב כדי לוודא מולו פרטים הנוגעים לספר. רק מדי פעם ולפי העניין – שאלתי אותו על איזה פרט כדי לדייק, וכדי ולשמוע מפיו איך אירעו הדברים. צריך להבין, היחס של בני משפחתו של מרן אליו אינו יחס רגיל של אב משפחה, אלא יחס של יראת הרוממות. אפילו אלו מבני המשפחה שזכו להתגורר בביתו ולשמשו מדי יום, אינם מטרידים אותו מלימודו בשביל עניינים של מה בכך. ולכן לא שייך להגיע אליו ולשאול אותו בעניין הספר: האם נכון הדבר שהיה כך וכך?, רק לעתים נמצאת שעת הכושר לשאול אותו על דברים כגון אלה".

יראת כבוד מהסבא – גם בתוך המשפחה

"למשל, אם עולה על פיו שמו של אחד מגאוני הדור הקודם", ממשיך הרב ששון, "אז ניתן לנצל את ההזדמנות ולשאול על אותו גאון איזו שאלה. אבל בוודאי אי אפשר לשבת ולפטפט עם הרב על סיפורי מעשיות, חשובים ככל שיהיו. במשך השנה האחרונה, שהתמדתי לעסוק בכתיבת הספר בצורה רצינית, לא מצאתי טעם לספר למרן שליט"א על כתיבת הספר. רק לאחר שהספר יצא לאור, הגשתי אותו לפניו. ואולם יום לאחר שהוצאתי את ספרִי, לצערנו מרן שליט"א לא חש בטוב, והיה קשה עליו לימודו, ומרוב חולשה ישב וקרא בספרִי במשך זמן מה, ולאחר מכן העיר לי מספר הערות הנוגעות לספר בסבר פנים יפות".

אני מבקש מהרב ששון לשתף אותי בסדר יומו של מרן. "לגבי סדר יומו של הרב, התשובה היא פשוטה: אין לו לרב בעולמו כלום חוץ מלימוד התורה", הוא משיב. "את זמנו הוא רואה כאוצר יקר שכל רגע ממנו נחשב כמרגלית יקרה. בכל רגע שהוא שוקד על כתיבת ספריו, הוא מרגיש, ונותן גם לסובבים את אותה ההרגשה, שהוא עומד באמצע שיעור תורה להמוני בני אדם – להורות להם את המעשה אשר יעשון. לכן, עם כל חולשתו וזקנותו, הוא מאמץ את עצמו בכל הכוחות להמשיך לשקוד על תלמודו באהבה ובשמחה. לפני מספר שבועות, אמרתי לו שלדעתי חשוב מאוד שהרב ירבה להופיע בכנסים ציבוריים, משום שיש לדבר השפעה מכרעת על עתיד עם ישראל. הרב נענה לי בערך בזו הלשון: תראה, זמני קצוב, ואני משקיע את כולו בלימוד התורה. כל דבר שהוא בבחינת מצווה שאפשר לקיימה על ידי אחרים, איני יכול לבטל מלימודי עבורו".

האם יש אפשרות שאדם מן השורה יוכל להגיע למרן?

"חבל מאוד שיש הרגשה של מרמור אצל אנשים שלא מצליחים להיכנס לביתו של הרב. צריך להבין שהרב מקבל מדי יום קהל, והוא מקבל לא מעט אנשים, ומפנה עבור קבלת הקהל מזמנו היקר. מכיוון שב"ה הציבור גדול, לא שייך שהרב יקבל את כל מי שרוצה לבוא לפניו. ואילו היה עושה כן – הרי במשך עשרים וארבע שעות ישתרך תור ארוך על יד ביתו. לכן במשך הזמן נוצר הנוהל הקיים כיום, שאל הרב נכנסים רק במקרים מיוחדים, כגון פיקוח נפש או שאלות ציבוריות. וגם לאחר שהחלו לנהוג על פי הנוהל הזה, עדיין הרב מקבל מדי יום ציבור גדול של פונים ומבקשים – שהרי צורכי עמך מרובים, ולצערנו גם מקרים של פיקוח נפש נפוצים מאוד, וכן פניות של רבנים גדולים ואישי ציבור. אדם שרוצה לקבל ברכה מהרב, יכול להעביר פתק ובו שמו ושם אמו אל נאמן ביתו של הרב, הלא הוא הרב צבי חקק, והוא יעביר את הדברים אל הרב באמת ואמונה".