גוף ונפש
הצליל שלא פוסק: התופעה החדשה שאיתה מתמודדים הישראלים במלחמה
יותר ויותר אזרחים מדווחים לאחרונה על טינטון, צפצוף טורדני באוזניים שנוצר כתוצאה מחשיפה להדף הפיצוצים והיירוטים. מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?
- יצחק איתן
- פורסם ה' ניסן התשפ"ו

המציאות הביטחונית המורכבת בישראל מביאה איתה לא רק אתגרים פיזיים גלויים, אלא גם פגיעה בבריאות שלנו. לאחרונה מתלוננים יותר ויותר ישראלים על תופעה חדשה: טינטון. מדובר בתופעה רפואית המאופיינת בשמיעת צלילים כמו זמזום, שריקה או צפצוף, ללא מקור קולי חיצוני. עבור ישראלים רבים שנחשפו לקולות הנפץ העזים של היירוטים וההדף, הרעש לא נעלם עם סיום האזעקה, אלא הופך לדייר קבע בתוך האוזניים, ופוגע קשות באיכות החיים, ביכולת להירדם ובריכוז היומיומי.
מבחינה רפואית, הגורם המרכזי לעלייה בתלונות הוא הנזק שגורם גל ההדף לתאי השערה העדינים באוזן הפנימית. תאים אלו אחראים על תרגום גלי הקול לאותות חשמליים המועברים למוח. כאשר הם נפגעים מהרעש הקיצוני, המוח מנסה "לפצות" על אובדן המידע ומייצר פעילות עצבית עצמאית, המתפרשת אצל האדם כרעש מתמיד. מחקרים בתחום הנוירולוגיה מצביעים על כך שהתהליך עלול להפוך לכרוני, בשל יכולת המוח להנציח את תחושת הקול גם לאחר שהפגיעה הפיזית הראשונית החלימה.
האבחון של טינטון מורכב במיוחד, שכן הוא מבוסס בעיקר על דיווחי המטופל ובדיקות שמיעה, ללא כלי הדמיה שיכול "לראות" את הרעש הפנימי. הטיפול בתופעה מוגבל יחסית, אך מומחים מדגישים כי קיים חלון הזדמנויות קצר מיד לאחר החשיפה לרעש. בשלב זה, ניתן לעיתים להעניק טיפול בסטרואידים, בבליעה או בהזרקה ישירה לאוזן, במטרה לצמצם תהליכי דלקת ולשפר את סיכויי ההתאוששות של מערכת השמיעה. במקרים שבהם התופעה הופכת לקבועה, עובר הדגש לשיטות של מיסוך הרעש באמצעות מכשירים המפיקים "רעש לבן" או טיפולים קוגניטיביים המסייעים לגוף להתרגל לצליל ולהפחית את המתח הנפשי הנלווה אליו.
לצד הניסיונות הרפואיים, המניעה נותרת הכלי החשוב ביותר. שימוש באמצעי הגנה לאוזניים בעת חשיפה לרעש חזק ופנייה מהירה לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון לאחר אירוע חריג עשויים למנוע נזק בלתי הפיך. רבים מוצאים את עצמם בימים אלה חשופים לפיצוצים, כך שהמודעות לתופעה זו חשובה מאוד.




