גוף ונפש
מפחיד: מה קורה לאנשים שאוהבים ללכת לישון מאוחר?
מחקר ארוך טווח שבחן מאות אלפי מבוגרים מצא כי נטייה להישאר ערים עד שעות מאוחרות קשורה לעלייה בסיכון למחלות לב ושבץ, בעיקר בקרב נשים
- יצחק איתן
- פורסם י"ז שבט התשפ"ו

מי שמזהים את עצמם כאנשי לילה עלולים לשלם על כך מחיר בריאותי. מחקר רחב היקף מצא כי נטייה טבעית להירדם מאוחר ולהיות פעילים בשעות הלילה קשורה לבריאות לב פחות טובה ולסיכון מוגבר לאירועים לבביים ומוחיים, בהשוואה לאנשים בעלי שעות שינה מאוזנות יותר.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי של איגוד הלב האמריקאי, התבסס על נתונים של כ-323 אלף מבוגרים ממאגר המחקר הבריטי ביובנק. הנתונים נאספו בין השנים 2006 ל-2010, והמשתתפים, בגיל ממוצע של 57, מילאו שאלונים על דפוסי השינה והפעילות היומית שלהם. החוקרים חילקו אותם לשלוש קבוצות: אנשי בוקר, אנשי לילה וקבוצת ביניים.
כדי להעריך את מצב הלב, חושב לכל משתתף ציון בריאות לב על בסיס שמונה מדדים מקובלים, בהם איכות השינה, לחץ דם, רמות סוכר ושומנים בדם, משקל גוף, פעילות גופנית ועישון. הציון נע בין 0 ל-100. הציון הממוצע עמד על 67.4, כאשר נשים הציגו תוצאות טובות יותר מגברים.
הממצאים הראו כי אנשי לילה היו בעלי שכיחות גבוהה ב-79% של בריאות לב ירודה, בהשוואה לקבוצת הביניים. במהלך מעקב של כ-14 שנים נמצא כי הם מצויים בסיכון גבוה ב-16% ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי. בקרב אנשי הבוקר לא נצפה סיכון מוגבר. הקשר בין שינה מאוחרת לפגיעה בלב היה בולט במיוחד אצל נשים.
החוקרים מסבירים כי מדובר בשילוב של גורמים: איכות שינה נמוכה יותר, שיעורי עישון גבוהים ועוד. עם זאת, הודגש כי הנטייה להיות "איש לילה" ניתנת לשינוי. שינויים באורח החיים, כמו הקפדה על שעות שינה סדירות, פעילות גופנית בשעות היום, הימנעות מעישון והפחתת חשיפה לאור בשעות הערב, עשויים לצמצם את הסיכון.
למרות מגבלות המחקר, ובהן הסתמכות על דיווח עצמי ומדידה חד-פעמית של מדדי הלב, החוקרים מדגישים כי מדובר באחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו בנושא, והוא מחזק את החשיבות של שינה מסודרת.




