שיטת 2-2-2: האם הדיאטה שכובשת את הרשת טובה לבריאות?

שיטת 2-2-2 הפכה לאחרונה לשם דבר בקרב מי שמחפשים דרך חדשה לירידה במשקל ולשיפור הבריאות הכללית. מדובר במסגרת תזונתית, שמשלבת כמה עקרונות מוכרים: תזונה עתירת שומן לצד ימים עשירים בפחמימות, מודלים משתנים של צום לסירוגין ופעילות גופנית אינטנסיבית - הכל לפי תבנית קבועה אך משתנה.

את השיטה גיבש ד"ר איאן קיי סמית, רופא אמריקאי. הוא מציג אותה כיישום מעשי של רעיון הגמישות המטבולית. הרעיון המרכזי הוא לאמן את הגוף לעבור בצורה יעילה בין שימוש בפחמימות לשימוש בשומן כמקור אנרגיה, וכך לשפר את תפקוד חילוף החומרים ולעודד ירידה במשקל.

המספרים בשם השיטה מתייחסים לשלושה מרכיבים. הראשון הוא שילוב בין שני סוגי ימי אכילה - ימים בהם התפריט מבוסס יותר על שומנים, וימים שהדגש בהם עובר לפחמימות. השני נוגע להתנהלות אישית - שקילה שבועית קבועה, וניהול יומן מעקב שמסייע בהגברת מודעות והרגלים. המרכיב השלישי הוא פעילות גופנית - שילוב בין אימונים קצרים בעצימות גבוהה לבין תרגול המבוסס על משקל גוף.

התוכנית עצמה נמשכת שישה שבועות, וכוללת שינויים תכופים בדפוסי האכילה והצום. בתחילתה משולבים חלונות אכילה מתונים, ובהמשך נכנסים מודלים מחמירים יותר של צום, לצד החלפה בין סוגי תפריטים. אין יעד קלורי אחיד, אלא קווים מנחים ודוגמאות לתפריטים.

לדברי אנשי מקצוע בתחום התזונה, רכיבים בודדים מתוך השיטה - כמו צום לסירוגין, פעילות גופנית ומעקב אישי - אכן יכולים לתרום לירידה במשקל. עם זאת, אין כיום מחקר רחב היקף שמוכיח את יעילות השיטה כמכלול אחד לאורך זמן. מומחים מזהירים כי עבור חלק מהאנשים מדובר במסגרת מורכבת מדי שעלולה שלא להתאים, במיוחד במצבים רפואיים מסוימים. לטענתם, שיטת 2-2-2 מציעה גישה מגוונת, אך אינה מהווה תחליף להתנהלות מאוזנת, לתזונה פשוטה ולפעילות גופנית מותאמת אישית.