גוף ונפש
מחקר חדש: רשימת המאכלים שמכילים הכי הרבה פלסטיק
מומחית להנדסת סביבה מזהירה כי מיקרופלסטיק מצוי במוצרים יומיומיים רבים שכולנו אוכלים - ולא רק בדגים. מחקרים מראים שהחשיפה למזון ושתייה עלולה להיות מסוכנת
- יצחק איתן
- פורסם כ"ג טבת התשפ"ו

מיקרופלסטיק, חלקיקי פלסטיק שגודלם קטן מ-5 מ"מ, הפכו בשנים האחרונות לנושא מדאיג במחקרי סביבה ובריאות. ייצור הפלסטיק העולמי נמצא בעלייה מתמדת מאז שנות ה-60, וכ-8 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים מדי שנה לאוקיינוסים. עם הזמן, השמש והגלים מפרקים את החומר לחלקיקים זעירים, ואלו חודרים לשרשרת המזון.
במאמר שפורסם באתר The Conversation על ידי ד"ר קתרין רולף, מומחית להנדסת סביבה מהאוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, מוסבר כי הציבור נוטה לקשר מיקרופלסטיק בעיקר לדגים, אך בפועל מקורות החשיפה מגוונים בהרבה. לדבריה, ההערכות הן שאדם צורך מדי יום בין אפס ל-1.5 מיליון חלקיקי מיקרופלסטיק ממזון ושתייה.
אחד המקורות הבולטים הוא מסטיק. רוב המסטיקים מיוצרים מבסיס סינתטי של פלסטיק וגומי, ובמהלך הלעיסה משתחררים חלקיקים זעירים. גרם אחד של מסטיק עשוי לשחרר עד 637 חלקיקים, כאשר עיקרם משתחרר בשמונה הדקות הראשונות. גם מסטיקים המוגדרים כ"טבעיים" אינם נקיים לחלוטין, ככל הנראה בשל תהליכי ייצור ואריזה.
מחקרים שונים מצאו מיקרופלסטיק גם במלח. כ-94% ממוצרי המלח שנבדקו בעולם הכילו חלקיקים כאלה, ולעיתים דווקא במלחים יבשתיים נמצאו רמות גבוהות יותר. שימוש במטחנות פלסטיק חד-פעמיות עלול להגדיל את הכמות, ולכן מומלץ להעדיף כלים ממתכת או מקרמיקה.
גם פירות וירקות אינם פטורים מהתופעה. חלקיקים זעירים חודרים לצמחים דרך השורשים או מצטברים על הקליפה. תפוחים וגזרים נמצאו בין המזוהמים יותר, אם כי החוקרת מדגישה שתרומתם הבריאותית של פירות וירקות עדיין עולה על הסיכון.
מקור נוסף הוא משקאות חמים. תה וקפה עלולים להכיל מיקרופלסטיק, בין היתר בשל שימוש בכוסות חד-פעמיות מצופות פלסטיק. החום הגבוה מגביר את שחרור החלקיקים, ולכן מעבר לכלי שתייה רב-פעמיים מזכוכית או מתכת עשוי לצמצם חשיפה.




