10 עובדות מפתיעות על ההלל, שיכניסו אתכם לעומק הקסם והסוד שבתפילה

1. ההלל הוא חלק מהתפילה, הנקרא, לרוב בשירה, לאחר תפילת העמידה, בראשי חודשים ובימי חג, כדי להודות לקדוש ברוך הוא ולשבח אותו.

2. בסוכות, בשמחת תורה (ובחו"ל גם בשמיני עצרת), בחנוכה, בליל ראשון של פסח (ובחו״ל גם בליל שני), ביו"ט ראשון של פסח (ובחו"ל גם בשני), ובשבועות אומרים הלל שלם.

3. בראשי חדשים ובששת הימים האחרונים של פסח מדלגים על 2 פרקים מתוך ההלל, ועל כן נקרא הלל זה "חצי הלל".

4. ההלל מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים. בתחילת אמירת ההלל מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל". בסיומו מברכים: "יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת".

5. ישנם ימים, על אף שנחשבים כימי חג, שלא אומרים בהם הלל:

ראש השנה ויום הכיפורים - אין אומרים בהם הלל משום שהם ימי דין.

פורים - אין אומרים בו הלל, ובתלמוד הובאו לכך מספר טעמים, יש שסברו מכיוון שהנס לא נעשה בארץ ישראל, ויש שסברו משום שהישועה לא הייתה שלמה כיון שאחשוורוש המשיך למלוך או משום שהקריאה במגילת אסתר נחשבת כתחליף לאמירת ההלל.

6. התלמוד בבלי מביא מספר שיטות מי חיבר את נוסח ההלל:

לדעת חכמים ושמואל - הנביאים תקנו את הלל.

לדעת רבי אליעזר ורבי אלעזר ברבי יוסי - משה ובני ישראל, לאחר קריעת ים סוף.

לדעת חבריו של רבי אלעזר ברבי יוסי - דוד המלך.

לדעת רבי יהודה - יהושע ועם ישראל כשנלחמו עם מלכי כנען.

לדעת רבי אלעזר המודעי - ברק ודבורה לאחר שנלחמו עם סיסרא.

לדעת רבי אלעזר בן עזריה - חזקיהו ועם ישראל כשנצלו מסנחריב.

לדעת רבי עקיבא - חנניה מישאל ועזריה, לאחר שנבוכדנאצר זרק אותם לכבשן האש.

לדעת רבי יוסי הגלילי - מרדכי ואסתר לאחר מפלת המן.

7. בספרי הפוסקים מופיעה מחלוקת נרחבת אם אמירת ההלל היא מצווה מדאורייתא או מצווה דרבנן.

8. במדרש רבה מבואר הפסוק: "לשמוע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך" כך: "לשמוע בקול תודה" - אלו הקורבנות, "ולספר כל נפלאותיך" – "אמר רבי אבין, זה הלל, שיש בו לשעבר, ויש בו לעתיד לבא, ויש בו לדורות הללו, ויש בו לימות המשיח ויש בו לימות גוג ומגוג".

9. במדרש שיר השירים מוסבר הפסוק: "השמיעיני את קולך": "זו קריאת ההלל בנועם".

10. בעל ה'שם משמואל' מסביר כי בורא עולם רוצה את ליבו של האדם, ועיקר עבודת האדם היא ברגש, לא במעשים ולא במחשבה. מסיבה זו, אמירת הלל ברגשות שמחה היא חביבה מאוד לפני ה'. כה דבריו: "לתקן את הפגם שהוא בפנימיות, אלא על ידי רגש הנפש שיש במצווה... הרמב"ן כתב שיוצאין בהלל בשמחת יום טוב, הרי שאין מדברין באמירת הלל בפה ואפילו במחשבה, רק בהרגש הנפש שבו... וזה יסוד גדול בדרכי העבודה".