המרחב הרגשי של הבית: 5 פעולות שמרגיעות את מערכת העצבים של הילדים (החמישית מפתיעה!)

המרחב הרגשי שאתם יוצרים בתוך הבית שלכם הוא הרחם הפסיכולוגי בתוכו מתפתחים הילדים שלכם לאורך כל שנות הילדות. מהרחם הזה נולדים ילדים בוגרים, עמוקים, מחוברים לעצמם, בשלים ומשתוקקים להיות חלק פעיל מהעולם.

המרחב הרגשי מאפשר להם לעכל את החוויות שעוברות עליהם בחוץ ובבית, ללמוד איך להתמודד איתם ואיך להיות חזקים יותר לפעם הבאה. המרחב הרגשי מורכב מכמה חלקים, ובטור הקודם חקרנו שניים מהם: בכי ופורקן תסכול.

הפעם נחקור זוית אחרת של המרחב הרגשי: עוגנים של ויסות דרך הגוף. ויסות דרך הגוף מאפשר למערכת העצבים להרגיש בטוחה ומקורקעת ולדעת שכאן היא יכולה לנוח ולגדול. כשהתנאים האלו נמצאים, מערכת העצבים יוצאת ממצב הישרדותי ותגובתי ונכנסת למצב של התפתחות ולמידת הכישורים החשובים ביותר לחיים. עם ילדים עם רגישות גבוהה שמערכת העצבים שלהם נתונה במתח קבוע, העבודה הזו משמעותית עוד יותר; היא מאפשרת להם מנוחה מהדריכות התמידית, התאוששות וחיזוק לקראת ההתמודדות הבאה.

העוגנים האלו יכולים להיות פסיביים, כלומר הפחתה של מה שמעורר את מערכת העצבים לתגובה; ויכולים להיות אקטיביים - הפעלה מכוונת של עצב הואגוס שמרגיע אותנו.

עוגנים פסיביים לדוגמה הם בועות של זמן בהן כמות הגירויים יורדת, הסטרס נחלש, יש שלווה ושקט ברקע. אחר הצהריים של ילדים שמתמודדים עם הצפה וויסות צריך להיות פנוי ככל האפשר מאטרקציות, מוזיקה סוערת, מסכים ופעילויות שמעלות את רמת העוררות לשיאים חדשים. שעות הלימודים הן שעות בהן הם משקיעים מאמץ אדיר ב"להיות בסדר", לתפקד לפי הכללים, להתגבר ולהתווסת; הבית הוא המקום בו אפשר להוריד הילוך, להתכנס ולהתאושש מכל המאמץ הזה.

עוגנים אקטיביים הן פעולות שאנחנו יוזמים ומושכים אליהם את הילד כדי לעזור לו ללחוץ על כפתורי הויסות והרגיעה. הנה כמה דוגמאות:

• פעולות שיש בהן תנועה איטית בעלת דפוס קבוע כמו התנדנדות רגועה על ערסל או נדנדה או משחקי קצב איטיים;
• פעולות שיש בהן מים כמו אמבטיה ארוכה, שטיפת רגליים או ידיים בתשומת לב, מקלחת, שטיפת פנים איטית, ישיבה בתוך זרם מים;
• פעולות שיש בהן תחושה שמזמינה את הגוף להתמקד בה, כמו שתיה חמה, קובית קרח, או עבודה עם חומרי יצירה שמספקים תחושה גבוהה כמו חימר, פלסטלינה וצבעי ידיים.
• פעולת הויסות האקטיבי המשמעותית ביותר שתוכלו להכניס לחיים היא נשימות. למדו את הילדים לאהוב משחקי נשימה ונשיפה, להתחבר לתחושות הגוף ולקודד במערכת העצבים את הכלי המופלא הזה.

בטורים הבאים נעמיק עוד בנושא הרגישות הגבוהה מתוך נקודת מבט של הורים לילדים רגישים, האתגרים שפגשתם בדרך, איך הופכים את הרגישות למתנה ואת ההתמודדות לחוסן, וגם – מה עושים כשאתם הורים רגישים בעצמכם. בואו נעבור את הדרך המרתקת הזו יחד :)

הטור הזה הוא מרחב בטוח ומכיל לחקור בו את כל מה שמטריד אותך בהורות או מול הילדים: הרגעים הקשים, השחיקה והמפלצות שיוצאת ממך כשאת יותר מידי עייפה. במרחב הזה, הרגעים הקשים ביותר הופכים להיות רגעים מדהימים של חיבור והתפתחות. מה תרצי שנחקור כאן בטור הבא? כתבי לי למייל:leah.rbach@gmail.com

לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. עוסקת בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, ויסות, והורות לתאומים.