גוף ונפש
התבלין שמחסל דלקות ודיכאון וגם מוריד לחץ דם
מהם היתרונות של הכורכום, איך אפשר לצרוך אותו, ואיך משפרים את הספיגה של הכורכומין בגוף?
- יצחק איתן
- פורסם ה' תמוז התשפ"ה

הכורכום הפך בשנים האחרונות ממרכיב שולי בתיבול למרכיב מרכזי בשיח הבריאותי. מחקרים שנערכו בעשור האחרון מצביעים על שורה ארוכה של יתרונות רפואיים, בעיקר בזכות החומר הפעיל שבו – כורכומין. מדובר בנוגד חמצון עוצמתי שמסייע בהפחתת דלקת, הורדת לחץ דם, הקלה על כאבי מחזור, ואף שיפור קל במצב הרוח.
סקירה נרחבת של 25 מחקרים קליניים שפורסמה בכתב העת Frontiers in Pharmacology העלתה שמינונים שונים של כורכום – החל מ־50 מ”ג ועד 6,000 מ”ג ביום – השפיעו באופן חיובי על מדדי דלקת, פרופיל שומנים בדם, ואף הפחיתו במעט את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. בנוסף, מחקרים מצאו ירידה במדדי סטרס חמצוני, שיפור בתסמיני דיכאון קל, ואיזון מסוים של רמות הכולסטרול – כולל עלייה ב־HDL ("הכולסטרול הטוב") וירידה ב־LDL.
לצד היתרונות, ישנם גם סייגים. תוספי כורכום עלולים לגרום לגירויים במערכת העיכול, כמו גזים, שלשול או בחילות. עם זאת, רוב המחקרים דיווחו על תופעות לוואי קלות יחסית.
אחת הדרכים לשפר את ספיגת הכורכומין בגוף היא באמצעות שילובו עם פיפרין – רכיב המצוי בפלפל שחור – או לצרוך את התבלין יחד עם שמן או מזון שומני. כך הספיגה במעיים משתפרת פי עשרות מונים לעומת נטילתו לבד.
הכורכום זמין כיום בצורות שונות: כתבלין לבישול, כתה, בקפסולות, ואפילו באבקה למזון שייקים. ההמלצה היא להתחיל במינון נמוך, לעקוב אחר תגובות הגוף ולהתייעץ עם רופא במידה ויש נטייה לבעיות בכבד, בעיות קרישה או נטילת תרופות מרשם.
לסיכום, כורכום איננו תרופת פלא – אך הוא בהחלט תבלין עוצמתי עם השפעות מוכחות. בשילוב עם אורח חיים מאוזן, הוא עשוי להוות תוספת בריאה למטבח – ולגוף.




