גוף ונפש
לחוצים בממ"ד? 5 טיפים שיעזרו לכם להירגע במהירות
מה עושים כשהמערכת הנפשית מאותתת על סכנה, גם כשאנחנו במרחב מוגן? המומחית ממליצה לנסות להכניס הרגלים קטנים שיבנו "אי של שקט"
- יצחק איתן
- פורסם כ"ג סיון התשפ"ה

האזעקות הבלתי פוסקות, הדיווחים מהחזית והמציאות הביטחונית הקשה בעקבות העימות עם איראן – כל אלה יוצרים תחושת חרדה קשה אצל רבים. אבל גם בתוך הלחץ, יש כלים פשוטים שיכולים לעזור לנו להרגיש קצת יותר בשליטה.
ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית ראשית במכבי שירותי בריאות, מסבירה בריאיון לאתר N12 כי חרדה היא תגובה טבעית לחלוטין במצבי חירום. "תחושת חרדה בזמן מצבי חירום, כמו המלחמה הנוכחית, היא תגובה טבעית, מוכרת ונורמלית לחלוטין", היא אומרת. "חרדה היא לא תקלה. היא מנגנון הגנה, אבל כשהיא יוצאת מאיזון – היא מעייפת, שואבת כוחות, ולעיתים אפילו משתקת".
אז מה עושים כשהמערכת הנפשית מאותתת על סכנה, גם כשאנחנו במרחב מוגן? ד"ר פלגי ממליצה לנסות להכניס הרגלים קטנים שיבנו "אי של שקט". לדבריה, "בימים כאלה, אל תצפו מעצמכם לתפקוד רגיל, אבל כן נסו לבנות 'אי קטן של שקט' בתוך הסערה. כל אחד מהכלים שצוינו כאן הוא צעד בכיוון".
כשהחרדה שוטפת, מומלץ לעצור לרגע, לנשום עמוק ולבצע תרגול נשימתי פשוט: שאיפה של 4 שניות, עצירת נשימה של 4 שניות, נשיפה איטית של 6-7 שניות – וחוזר חלילה 5 פעמים. התרגול מאותת לגוף שהסכנה אינה מיידית, ומפעיל את מנגנוני הרוגע.
עוד טיפ חשוב הוא לקבוע גבולות לחשיפה לחדשות – לבחור שעה קבועה לבדיקה, לסנן קבוצות מלחיצות ולהשאיר רק את אפליקציות ההתרעה. כמו כן, נסו לשמור על שגרה, גם בסיסית: שעות קימה, אוכל מסודר, לבוש נקי, תנועה קלה בבית – כל אלה מחזקים תחושת שליטה.
ואולי הכי חשוב – לדבר. "אמרו משפטים פשוטים כמו 'אני מרגיש מוצף', 'החדשות האלה מקשות עלי להתרכז'", ממליצה ד"ר פלגי. שיחה אחת יכולה לעשות הבדל גדול. ולבסוף – מצאו את העוגן שלכם: מוזיקה, סדרה ישנה, כתיבה או חפץ אישי. "לא לחכות להירגע – אלא לבחור להרגיע".




