כפר יהודי בעומק סילוואן: סיפורם של התימנים שהתגוררו במערות של הרי ירושלים

במזרח ירושלים, בתוך שכונת סילוואן, ממוקם כפר התימנים. בין המורדות הפתלתלים, בתוך הוואדיות העמוקים, בנויים להם הבתים העתיקים בהם התגוררו זקני העדה התימנית. הכפר, המוקף בשכונת ראס אל-עמוד מצדו האחד ובג'בל מוכאבר מצדו השני, שוכן עמוק בלב ההר, כאילו שומר בתוכו את הזיכרונות ההיסטוריים שכמעט ונשכחו אי-שם במהלך השנים.

מאז שעו"ד גדי בשארי נכנס לתפקידו כיו"ר מועצת כפר השילוח, הוא לא מפסיק לספר את סיפורו של כפר התימנים. "זו השכונה התימנית הראשונה שהוקמה בישראל, אבל היא נעלמה בין דפי העבר, עד כדי כך שכמעט ואין לה אזכור בהיסטוריה הציונית של המדינה", הוא אומר בכאב.

עו"ד גדי בשארי

לגור בתוך מערה

סיפורה של השכונה מתחיל בשנת 1881, עם עלייתם הראשונה של יהודי תימן ארצה, המוכרת בשם "עליית אעלה בתמר". הם התגוררו תחילה בעיר העתיקה של ירושלים, אלא שמצבם הכלכלי הירוד לא אפשר להם לרכוש את הבתים ואף לא להמשיך לשכור אותם – ולכן הם מצאו את עצמם יוצאים מהם והולכים אל הבלתי נודע. כאשר הגיעו למורדות הר הזיתים, הם מצאו מערות וכוכים ששכנו על צלע ההר, ובלית ברירה נכנסו להתגורר בתוכן. "באותם ימים שלטו הטורקים בירושלים, והם היו עוברים בית בית ומאלצים את התושבים היהודים להתגייס לשורותיהם. המגורים במערות אמנם נעשו בעקבות מצוקה כלכלית, אבל בכך הם ניצלו מגיוס בכפייה לצבא הטורקי", מספר בשארי.

"המגורים במערה היו קשים מאוד. אלו מערות טחובות, כמעט ללא אוויר, והיה עליהם לנהל בהן חיי משפחה תקינים. אנחנו יכולים לתאר לעצמנו שבלילה העלטה הייתה מכסה את כל האזור, והמערות היו הופכות למפחידות ומאיימות. אבל התשוקה של יהודי תימן לגור בקרבת מקום המקדש ניצחה את כל הקשיים והמכשולים. זו התשוקה שבעקבותיה הם עלו ארצה בדרך לא דרך, וזו התשוקה שהובילה אותם לחיות חיי צער – העיקר להיות קרובים כמה שיותר אל מקום המקדש".

המערות הללו קיימות עד היום?

"כיום האזור כולו השתנה לחלוטין. שכונת סילוואן התרחבה, ותושביה הערבים בנו בה בתים רבים. בעבר השטח כולו היה הררי, אבל ככל שהבנייה הלכה והתרחבה היא כיסתה יותר ויותר את המערות. הבנייה הזו בעצם קברה בתוכה את ההיסטוריה, ונכון לעכשיו עדיין לא נמצא תיעוד של מערה אחת אפילו".

לצאת לגלות

שנים ספורות לאחר מכן, כאשר חלוצי התיישבות יהודים בארץ ישראל – בראשותו של ישראל דב פרומקין – הבחינו במצבם הקשה של עולי תימן המתגוררים בתוך מערות, הם הקימו עבורם שכונה להתיישב בה. השכונה נקראה "כפר התימנים", ובשמה הידוע יותר "כפר השילוח". "הכפר הלך והתפתח, הלך והתאכלס, עד שמעל מאה משפחות התגוררו בו. לתושבי הכפר היו חיי קהילה רגועים ויפים, והכפר נהפך למקום המגורים המרכזי של עולי תימן בישראל בכלל ובירושלים בפרט".

במהלך המרד הערבי הגדול (1939-1936), החריבו הפורעים הערבים שכונות רבות בירושלים וברחבי הארץ. גם תושבי כפר התימנים סבלו מהתפרעויות הערבים המקומיים, במהלכם נרצח שלמה מדמוני הי"ד, תוך כדי שהוא מנסה להציל את ספר התורה העתיק של הקהילה. בהוראת השלטון הבריטי, שנמנע מלהגן על תושבי הכפר, עזבו היהודים את בתיהם ורכושם והתפזרו לכל עבר. "חלקם עברו לשכונות אחרות שהוקמו בירושלים, וחלקם עברו לנקודות התיישבות שהיו בתהליכי הקמה במרכז הארץ".

הרס בית הכנסת על ידי ערבים בשנת 1938

זה לצאת לגלות מחדש.

"נכון. מה גם שבזמנם עדיין לא היה עוד מקום בארץ עם ריכוז של תימנים, והם נאלצו להשתלב בקהילות שונות שהיו זרות להם ולמנהגיהם. זה קרה עוד טרם קום המדינה, ועדיין לא הוקמו שכונות תימניות ברחבי הארץ כפי שיש היום. כך, למעשה, נעלמה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר של יהודי תימן בישראל".

חילול ספר התורה העתיק

תקיעת שופר בכפר הערבי

במרכז סילוואן, בלב השכונה הפלסטינית בטן אל-הווא, ממוקם בית הכנסת העתיק של העדה התימנית. בית הכנסת הוחרב ונבזז במהלך המרד הערבי הגדול, וספר התורה העתיק שהיה בו חולל אף הוא. בשנים שלאחר מכן הסתננה לתוכו משפחה ערבית מתושבי הכפר והתגוררה בו, אולם בשנת 2015, לאחר הליך משפטי ארוך, פסק בית המשפט על החזרתו לבעליו היהודיים. וכך, 77 שנה לאחר עזיבתו, הוא חזר לידיים יהודיות. "זהו בית הכנסת השכונתי היחיד שנותר מהתקופה ההיא", מספר בשארי. "בשנים האחרונות התחדשה התיישבות יהודית במקום, וכחלק מכך הוקמו בתי כנסיות ובתי מדרשות חדשים, אבל בית הכנסת התימני הוא היחיד מאותם ימים שעדיין קיים".

האם המנהגים התימנים נשמרים בו?

"זו שאלה שהרבה כאב בצידה. מאז עזיבתם של יהודי תימן ועד היום, לא התקיימו בו תפילות בנוסח תימני מובהק. לאחרונה התחלנו ביוזמה מרגשת של אירוע סליחות המתקיים אחת לשנה, אליו מגיעים רבים מבני העדה, כאשר הפיוטים והמנגינות הם לפי נוסח תימן. בסיום הסליחות נערכת תקיעת השופר המסורתית, ומשתתפים רבים שולפים את השופר שהביאו איתם ותוקעים יחד תקיעה ארוכה המסתלסלת ועולה".

אירוע הסליחות השנתי בכפר התימנים

בשארי מציין, כי בשל הרגישות הביטחונית המורכבת של האזור, האירוע השנתי מתקיים בליווי כוחות משטרתיים רבים שמאבטחים אותו. "גם הכניסה לכפר היא באמצעות אוטובוסים ממוגני ירי, והם אלו שמוליכים ומחזירים את המשתתפים בבטחה".

מסמכים בתוך מרתף

במסגרת פעילות המועצה הציבורית של כפר השילוח, בראשה עומד בשארי, מתקיימים אירועי מורשת רבים במעגל השנה. אחד מהם הוא אירוע זיכרון למשה דוד גאון, אביו של הזמר והיוצר יהורם גאון, אשר במסגרת תפקידיו הציבוריים שידל את הממשל הבריטי להגן על רכושם של תושבי השכונה מבזיזת הערבים. באירוע השנתי משתתפים רבנים ואישי ציבור בולטים.

אירוע נוסף שנערך לאחרונה הוא תערוכת מסמכים שמתעדת את חיי היהודים כפר התימנים. "אלו מסמכים היסטוריים שמכילים בתוכם דו"חות ואישורים הקשורים ליהודי הכפר, והם חתומים ברובם על ידי מוכתר הכפר – מי שלמעשה הנהיג אותו הן מבחינה רוחנית והן מבחינה שלטונית".

מסמך שנחשף ובו תיעוד מחיי היהודים בכפר התימנים

זקני כפר התימנים

מכתב של מוכתר הכפר

היכן מצאתם את המסמכים הללו?

"בדרך לא דרך, משפחה ירושלמית הגיעה אליי והודיעה לי כי מצאה ארגז מלא במסמכים ישנים בתוך מרתף חשוך ואפלולי. כשנחשפתי למסמכים הללו, גיליתי עדויות אותנטיות על חיי היהודים בכפר. זה היה מרגש ומפתיע מאוד", מתאר בשארי. "בכדי לשמר את המורשת הצגנו אותם בתערוכה מיוחדת, כדי לזכור ולא לשכוח את החיים היהודיים של יהודי תימן בכפר, חיים שהיו ואינם עוד".

הצילומים באדיבות ד"ר דרור חוברה, מרצה וחבר המועצה הציבורית כפר השילוח