סוף עונת האבוקדו: כך תזהו מתי הוא מקולקל – ואל תעזו לטעום ממנו

בישראל נפוצים במיוחד שני זנים עיקריים של אבוקדו. הזן הראשון הוא האס, מהפופולריים בעולם. הוא מתאפיין בקליפה עבה ומחוספסת בצבע ירוק כהה עד שחור ובצורה המזכירה אגס, ונקטף מאמצע נובמבר ועד אפריל, לכן רואים אותו לאחרונה פחות על המדפים. הזן השני הוא אטינגר, שנקטף מאמצע ספטמבר ועד מאי. לכן, זו סוף עונת האבוקדו.

אבוקדו נחשב לאחד המאכלים המזוהים ביותר עם המטבח הישראלי. מרקמו הקרמי, טעמו הניטרלי וערכיו התזונתיים הפכו אותו לאורח קבוע בצלחת, אך מאחורי האהבה הגדולה מסתתר גם אתגר: מדובר בפרי שמבשיל מהר מאוד – ולעיתים, מבלי שנשים לב, הוא כבר מקולקל. השאלה היא איך נזהה את זה בזמן.

הסימן הראשון והבולט ביותר הוא המגע. אבוקדו בשל צריך להיות מעט רך בלחיצה קלה. אם הוא מרגיש רך מדי, מתפורר, או אם הקליפה שוקעת פנימה בקלות – ייתכן שהוא כבר עבר את הזמן המומלץ לצריכה. זה לא בהכרח אומר שהוא מסוכן, אך זו בהחלט נורת אזהרה.

גם הצבע הפנימי מספק רמזים חשובים. אבוקדו טוב יהיה בצבע ירוק בהיר. אם מצאתם בתוכו כתמים חומים, קווים שחורים או אזורים שמרגישים רקובים – רוב הסיכויים שהפרי כבר לא טרי. במקרים מסוימים ניתן להסיר את החלקים הפגומים, אך אם הריקבון התפשט – עדיף לא לקחת סיכון.

סימנים נוספים שכדאי לשים לב אליהם הם הריח והטעם. אבוקדו תקין כמעט ואינו מדיף ריח. אם הוא מריח חמוץ, חריף או מזכיר ריח של דבק – זה סימן שהוא כבר התחיל להחמיץ. גם טעם מר או חמוץ מהרגיל הוא אינדיקציה לכך שאין להמשיך באכילתו.

ומה לגבי עובש? אם מופיע עובש לבן, אפור או ירקרק – בין אם על הקליפה או בתוך הפרי – אין שום מקום לשיקול דעת. מדובר בפרי מקולקל באופן מוחלט, ויש להשליך אותו מיד.

כדי לשמור על הטריות לאורך זמן, מומלץ לשמור אבוקדו בשל במקרר. אם חותכים אותו – כדאי לכסות את החלק הפנימי במיץ לימון או שמן זית, ולאחסן בקופסה אטומה. כך תוכלו ליהנות ממנו טרי, בריא – ובעיקר בטוח לאכילה.