בריאות הנפש
מחקר מטלטל: האם צעקות משנות את מוח ילדיכם?
כיצד גורמות מילים קשות והרמת קול להשפעה התפתחותית על הילדים, ומדוע הן עלולות להיקשר בעתיד לבעיות נפשיות וקשרים חברתיים? מומחים חושפים נתונים קשים
- מיכל אריאלי
- פורסם ז' אייר התשפ"ה

התקופה בה "חינוך" באמצעות צעקות וקולניות נתפס כלגיטימי חולפת ועוברת. כיום, הורים רבים מחפשים ומיישמים שיטות הורות חלופיות ומכילות יותר. אולם, מחקרים חדשים מבקשים כעת להאיר זווית מדאיגה במיוחד, וחושפים כי הרמת קול והטחת מילים קשות עלולים להותיר חותם התפתחותי משמעותי ואף מזיק בקרב ילדים.
בכנס מיוחד שנערך בבריטניה, הזהירו פסיכולוגים ונוירולוגים בכירים מפני ההשלכות מרחיקות הלכת של חשיפה מתמשכת לטון דיבור נוקשה ומשפיל על מוחם המתפתח של ילדים. לדבריהם, חוויות חוזרות ונשנות של קולניות וביקורת קשה עלולות ליצור שינויים ביולוגיים של ממש במבנה המוח, ובכך להגביר את הסיכון לחרדות, דיכאון וקשיים משמעותיים ביצירת קשרים חברתיים לאורך זמן.
פרופ' אימון מק'קרורי מאוניברסיטת UCL הסביר כי "מילים פוגעניות וטון דיבור עוין עלולים להיצרב עמוק בזיכרונם של ילדים ולהשפיע באופן משמעותי על תפיסתם העצמית ועל יכולתם להתמודד עם אתגרי החיים". הוא הדגיש כי ההשפעה אינה מסתכמת רק בתחושות רגעיות, אלא עלולה להוביל לשינויים ארוכי טווח בהתפתחותם.
איך הדבר מתרחש? החוקרים הביאו הסבר מדעי והציגו סריקות מוח שהדגימו כי חשיפה לקולניות וביקורת קשה עלולה לשנות את האופן בו מעגלי ה"איום" וה"תגמול" פועלים במוח הילד. שינויים אלה עלולים לגרום להם לפתח תפיסה של העולם כמקום מסוכן יותר ולפרש אינטראקציות ניטרליות כבעלות אופי מאיים. כתוצאה מכך, ילדים אלה עלולים לגלות נטייה להסתגר חברתית או להגיב בתוקפנות במצבים שונים.
פרופ' פיטר פונגי, ראש המחלקה לפסיכולוגיה ב-UCL, הדגיש את חשיבות המודעות והמניעה: "זוהי אחת הסיבות המשמעותיות ביותר לבעיות נפשיות שניתן למנוע. טון דיבור נוקשה וביקורתי עלול להחליש את הבסיס להתפתחות מוחית בריאה. ילדים זקוקים לתקשורת תומכת ואוהדת כדי לגדול ולהתפתח באופן מיטבי".
פרופ' אנדראה דנזה מקינג'ס קולג' בלונדון הוסיף כי "האמירה 'מקל וגזר' מטעה בהקשר הזה – מילים אכן פוצעות. הן עלולות להותיר צלקות פסיכולוגיות עמוקות שילוו את האדם לאורך חייו".
החוקרים קוראים כעת לשלב את ההבנה של השפעות אלה במרכז המאמצים לקידום בריאות הנפש בקרב ילדים ובני נוער. ג'סיקה בונדי, מייסדת ארגון Words Matter, סיכמה באומרה: "אם אנו שואפים לדור בריא באמת, עלינו להתמודד באופן ישיר עם הפצעים הנסתרים והעמוקים שעלולים להיגרם משימוש בשפה פוגענית כלפי ילדים".