חדשות בריאות
תקדים: נסיוב נגד ארס נחשים יוצר מדם אדם שהוכש 200 פעם
מעל 140,000 בני אדם מתים מדי שנה בהכשות נחשים. נסיוב נגד ארס, שיוצר מאדם שננשך 200 פעם, שואף להוריד את המספר הזה להרבה פחות
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ו' אייר התשפ"ה

במשך 18 שנה הקדיש אמריקאי בשם טים פרידה את זמנו למציאת נוגדן אוניברסלי נגד כל הכשות הנחשים. פרידה כמעט איבד את חייו לאחר שהוכש פעמיים על ידי קוברה, בשתי נשיכות בזו אחר זו, שהותירו אותו בתרדמת למשך קרוב לשנה. בסך הכל, פרידה סבל יותר מ-200 נשיכות ויותר מ-700 זריקות ארס שהכין מכמה מהנחשים הקטלניים ביותר בעולם.
כעת, לאחר שהזריק לעצמו זריקות ארס שאותן לקח מהנחשים הקטלניים בעולם, כולל מינים רבים של ממבות, קוברות, טייפנים ועוד, משימתו עשויה להיות הצעד המשמעותי ביותר במציאת נוגדן אוניברסלי כנגד כל הכשות הנחשים.
בראיון ל-BBC הוא משחזר את מה שעבר עליו ואומר כי לא רצה למות או לאבד אצבע. "סבלתי, הייתי בקומה ועמדתי לאבד את מקום עבודתי. כשהתאוששתי וסיפרו לי מה עבר עליי בגלל נחש, הייתי נחוש בדעתי למצוא תרופה לכל סוגי הנחשים הקטלניים בעולם". הרצון של פרידה היה לפתח טיפולים טובים יותר עבור שאר העולם. "כשהבראתי וחזרתי לעצמי, זה פשוט הפך לאורח חיים והמשכתי לדחוף ולדחוף חזק ככל שיכולתי עבור אנשים שנמצאים במרחק של 8,000 מייל ממני, שמתים מהכשת נחש".

כשנשאל אלו אתגרים עמדו בפניו בדרך, אמר שגם כדי להזריק את הארס צריך לדעת איך. "אפילו בתוך אותו מין ישנם נוגדנים אחרים. נוגדנים המיוצרים מנחשים בהודו פחות יעילים נגד אותו מין בסרי לנקה", מסביר פרידה.
מי שעזר לפרידה בפיתוח הרעיון שלו הוא מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה 'סנטיבקס', ד"ר ג'ייקוב גלנוויל. כשד"ר ג'ייקוב נחשף לאתגר של פרידה דרך היוטיוב, הוא מיד אמר לעצמו ש"אם מישהו בעולם פיתח נוגדנים המנטרלים ארס נחשים באופן רחב כל כך, אני רוצה להיות שם". עוד סיפר ג'יקוב כי "בשיחה הראשונה בינינו אמרתי לו: 'זה אולי קצת מביך, אבל אשמח לשים את הידיים על קצת מהדם שלך'".
מר פרידה הסכים, והעבודה קיבלה אישור אתי.
המחקר התמקד בפתניים, אחת משתי משפחות הנחשים הארסיים, כמו נחשי אלמוגים, ממבות, קוברות, טייפנים וקראיטים. נחשים אלו משתמשים בעיקר ברעלים עצביים בארס שלהם, אשר משתקים את קורבנם וגורמים לעצירת הנשימה.
החוקרים בחרו 19 נחשים שזוהו על ידי ארגון הבריאות העולמי כ'נחשים הקטלניים ביותר על פני כדור הארץ', ולאחר מכן הם החלו לסרוק את דמו של מר פרידה בחיפוש אחר הגנות. עבודתם, שפורטה בכתב העת Cell, זיהתה שני נוגדנים מנטרלים כאלה.
מדובר בהגנה "חסרת תקדים", לדברי ד"ר גלנוויל, שאמר כי היא "מכסה ככל הנראה חבורה שלמה של ארס נחשים, שאין להם כיום נוגדן". פרופ' קוונג, חוקר מאוניברסיטת קולומביה מוסיף על דבריו: "הנוגדנים של טים הם באמת יוצאי דופן - הוא לימד את מערכת החיסון שלו לקבל את ההכרה הרחבה הזו".
פרופ' ניק קייסוול, ראש המרכז לחקר הכשות נחשים והתערבויות בבית הספר לרפואה טרופית של ליברפול, אמר כי היקף ההגנה שדווח היה "בהחלט חדשני" וסיפק "ראיה חזקה" לכך שזוהי גישה בת ביצוע.