מרוץ נגד הזמן: כיצד אבחון מוקדם של כולסטרול גבוה יכול להציל את חייכם?

דו"ח עדכני שפורסם על ידי איגוד הלב האמריקני (AHA) חושף נתונים מטרידים אודות התגברות התמותה ממחלות לב וכלי דם. לפי הדו"ח, בשנת 2022 נרשמו כ-941,000 מקרי מוות הקשורים למחלות אלו בארצות הברית, עלייה של יותר מ-10,000 מקרים לעומת השנה שקדמה לה. הנתונים מראים כי אדם אחד נפטר כל 34 שניות ממחלות לב וכלי דם, וכ-2,500 אנשים מאבדים את חייהם מדי יום.

בארצות הברית, מחלות לב וכלי דם גובות מחיר כבד יותר מאשר תאונות דרכים ומחלות סרטן יחדיו. הגידול במספר מקרי המוות מעורר דאגה, בעיקר מאחר שהוא נובע מהתגברות גורמי סיכון עיקריים כגון השמנה, רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ויתר לחץ דם.

המצב בישראל שונה במקצת, כאשר מחלות הלב וכלי הדם מתחרות עם מחלות הסרטן על התואר המפוקפק של גורם התמותה המוביל. המצב בישראל אומנם מעט טוב יותר מאשר בארצות הברית, אך ללא שינוי משמעותי בהרגלי החיים של הישראלים והפחתת גורמי הסיכון, קיים חשש שהפער יצטמצם.

העלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם אינה מקרית. גורמים כמו תזונה לא מאוזנת, עישון וחוסר בפעילות גופנית תורמים להתפתחות מחלות אלו. למרות המודעות הגוברת, רבים עדיין אינם מאמצים אורח חיים בריא, ומזניחים בדיקות שגרתיות שיכולות לסייע באבחון מוקדם ובהפחתת הסיכון.

אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למחלות לב וכלי דם הוא רמת כולסטרול גבוהה. הכולסטרול הוא מרכיב שומני המצוי בכל תאי הגוף, ומשתתף בבניית קרומי התאים, בייצור הורמונים ומלחי מרה ובתהליכים ביוכימיים נוספים.

קיימים שני סוגים עיקריים של כולסטרול: LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה), המכונה "כולסטרול רע", מאחר שהוא נוטה להצטבר בדפנות העורקים, יוצר משקעים שומניים שעלולים לגרום להיצרות כלי הדם ולהגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ; ו-HDL (ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה) המוכר כ"כולסטרול טוב", היות שהוא מסייע בפינוי עודפי כולסטרול מהדם והעברתם לכבד, שם הם מתפרקים ומופרשים מהגוף.

שמירה על איזון נאות בין שני סוגי הכולסטרול באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון עשויה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

רמות גבוהות של "כולסטרול רע" מאיצות את תהליך הטרשת, פוגעות באספקת הדם לשריר הלב ומגבירות את הסיכוי להתקף לב. לכן, ערכים גבוהים של כולסטרול בדם מהווים סימן אזהרה להיווצרות טרשת עורקים והתפתחות מחלות לב שונות.

הגורמים העיקריים לעליית ערכי "הכולסטרול הרע" כוללים אורח חיים לא בריא, תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, עישון, מתח ונטייה גנטית. מומלץ שערכי הכולסטרול הכללי לא יעלו על 200 מ"ג/ד"ל. רמות בין 200-239 מ"ג/ד"ל נחשבות גבוליות עד מסוכנות, ואילו ערכים מעל 240 מ"ג/ד"ל מוגדרים כסיכון גבוה. באשר ל-LDL ("הכולסטרול הרע"), רצוי לשמור על ערכים נמוכים מ-140 מ"ג/ד"ל, ואף נמוכים יותר באנשים עם גורמי סיכון נוספים.

האבחון הראשוני של כולסטרול גבוה מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה הנקראת "פרופיל שומנים בדם". גם אנשים בריאים ובכושר גופני טוב צריכים לעבור בדיקה זו אחת למספר שנים, בעוד אנשים עם גורמי סיכון נדרשים לבדיקות תכופות יותר. הפרעות ברמות השומנים בדם מהוות גורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי, ולכן גילוי מוקדם מאפשר נקיטת צעדים לשיפור אורח החיים או התחלת טיפול תרופתי במידת הצורך.

משרד הבריאות בישראל ממליץ על בדיקה תקופתית כל חמש שנים לאנשים בריאים, ואחת לשנה או בהתאם להמלצת הרופא עבור חולים כרוניים או אנשים הנוטלים תרופות להורדת כולסטרול. הבדיקה מבוצעת לאחר צום של 12 שעות, ללא צריכת מזון ומשקאות (למעט מים), על מנת להבטיח תוצאות מדויקות.

במקרה של גילוי רמות כולסטרול גבוהות, חיוני לבצע שינוי משמעותי באורח החיים: להקפיד על תזונה בריאה, להפסיק לעשן, לעסוק בפעילות גופנית סדירה ולהפחית את צריכת האלכוהול. ראוי לציין שגם גורמים נפשיים משפיעים על הגוף, ומומלץ לנסות להפחית לחץ ומתח.

אף שנתוני המחקר החדש מעוררים דאגה ואינם מבשרים טובות, חשוב לזכור כי ברוב המקרים אין סיבה להשלים עם המצב הקיים. ניתן להפחית את הסיכון באמצעות מעקב רפואי קבוע ושינוי אורח החיים. קופות החולים מעודדות ביצוע בדיקת "פרופיל שומנים בדם", אך האחריות האישית היא קריטית. רמות גבוהות של כולסטרול מהוות גורם סיכון "שקט", אך ניתן לאתר אותו ולטפל בו בזמן – ובכך למנוע מחלות מסכנות חיים.