קדושת לוי לקראת פסח: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן החג

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין" (מתוך הגדה של פסח).

קדושת לוי מביא את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא (י), שם נאמר כי כשישראל עושים רצונו של מקום, הם נקראים "בנים", וכשאין עושים רצונו, הם נקראים "עבדים".

לתואר "בנים" יש קשר ישיר עם עשיית רצון ה' ואמונה חזקה בו. אם עם ישראל פועל בהתאם לרצון ה', הם משדרים קשר חזק עם אביהם שבשמים, ולכן הם נקראים "בנים". אולם כשאין הם פועלים כראוי, כשחסרה עשיית רצונו של ה', הם נקראים "עבדים".

נשאלת השאלה: אם עם ישראל לא עושה רצונו של ה', למה לא נקראים רשעים? מה החיסרון כאן שמתבטא בתואר "עבדים", ולא במשהו חמור יותר?

"בהא לחמא עניא די וכו'. ויבואר בזה מאמר חכמינו ז"ל (ב"ב י.) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום נקראין בנים וכשאין עושין רצונו של מקום נקראין עבדים".

לכאורה אינו מובן, כשאין עושין רצונו של מקום חס ושלום הם רשעים חס ושלום".

"תמים תהיה עם השם אלוקיך"

קדושת לוי מסביר כי עם ישראל אינם רעים באופן מוחלט, אלא שהם חסרים בהבנתם. כלומר, לא מדובר על מעשה של רשע אלא על חסרון אמונה.

כשאדם מאמין שהקב"ה הוא אביו שנהנה לתת שפע לעמו, ואף יש לו את היכולת לכך – אותו אדם לא יחוש חסר. הוא מאמין שכל טובה שיכולה להיות לו ולעם ישראל מגיעה מאת ה', ויש לו בטחון מלא שה' ימלא את רצונו ברחמים.

והנראה, דהנה כשאדם מאמין באמונה שלימה שהקדוש ברוך הוא הוא אבינו ויש לו תענוג כשמשפיע טובות על עמו ישראל כאשר היכולת בידו לתת טובות לכל העולמות אז האדם אינו חסר כלום וכשיבקש מן הקדוש ברוך הוא לרחם על עמו בודאי הקדוש ברוך הוא ימלא רצונו.

הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלהיך" מהווה את הבסיס לדבריו. קדושת לוי מפרש את הפסוק כך: כאשר אדם נמצא בקשר אמיתי עם ה' ומאמין בו באופן מוחלט, הוא לא יחוש בחסרון כלשהו. "תמים" מתייחס לשלמות פנימית, שאין בה חסרון, שהיא תוצאה של חיים מתוך קשר חזק ואמיתי עם ה' וביטחון בחסדיו.

וזה הרמז בפסוק (דברים יח, יג) תמים תהיה עם ה' אלהיך, כלומר אתה תהיה תמים בלתי חסר שום דבר כשתהיה עם ה' אלהיך.אבל כשאדם אינו מאמין בזה אז הוא חסר, כי אינו עושה רצון בהשם יתברך להשפיע עלינו טובות.

"הא לחמא עניא"

וזה הרמז במילים "הא לחמא עניא" - קדושת לוי מסביר כי ישראל במצרים היו במצב של חסרון. וזה נרמז ב"לחם העני" - אוכל חסר, לא שלם, שמסמל את המצב הרוחני של העם בתקופה זו.

וזהו הרמז כהא לחמא עניא, כי ישראל במצרים היו בבחינה קטנה וזהו לחמא עניא. ועל זה רמזו חכמינו ז"ל (פסחים קטז.) לחם עני, מה דרכו של עני בפרוסה, כי פרוסה הוא לשון חסרון:

לסיכום, קדושת לוי מסביר את המושגים "בנים" ו"עבדים" המתארים את החוויה הרוחנית של האדם בהקשר לעבודת ה' בעולם. כאשר אדם מאמין בה' בצורה מוחלטת, הוא נקרא "בן", ואילו כאשר יש חיסרון באמונה, הוא נקרא "עבד".

מה ההבדל בין אמונה לביטחון? ואיך מבינים מהבריאה שיש בורא לעולם? הרב זמיר כהן במסר קצר ומחכים