כמה משלמים הורים על חינוך ילדיהם בישראל, ובאיזה מגזר העלות היא הגבוהה ביותר?

דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף כי ההוצאה הפרטית הממוצעת של משקי בית על חינוך ילדיהם בשנת 2022 הגיעה ל-480 שקלים בחודש, גידול משמעותי לעומת 341 שקלים בשנת 2020, שנת הקורונה.

מעבר לכך, הנתונים בדו"ח מצביעים גם על תמונה מורכבת של ההוצאה הפרטית על חינוך בישראל. מצד אחד, ההשקעה בחינוך היא גבוהה, אך מצד שני קיימים פערים משמעותיים בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

בדו"ח ניתן לראות מספר פערים בולטים. האחד הוא בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי והחרדי: הורים בחינוך הממלכתי והחמישון העליון מוציאים בממוצע יותר על חינוך ילדיהם בהשוואה להורים בחינוך הממלכתי-דתי, הפיקוח החרדי והחברה הערבית.

בנוסף, ישנו פער סוציו-אקונומי:  הפער בין ההוצאה של משקי בית בחמישון התחתון (379 ₪) לבין החמישון העליון (727 ₪) הוא עצום, ומעיד על חוסר שוויון בהשקעה בחינוך.

עוד פער הוא בין יהודים לערבים, כאשר משקי בית יהודיים מוציאים בממוצע 509 שקלים על חינוך ילדיהם, בעוד משקי בית ערבים מוציאים 390 שקלים.

באופן כללי ניתן לומר כי ההוצאה על תלמידי תיכון היא הגבוהה ביותר (617 ₪), ולאחריה חטיבת ביניים (538 ₪) ויסודי (423 ₪).

מה מסתתר מאחורי המספרים?

הנתונים מצביעים על כך שהורים רואים בחינוך השקעה חשובה ביותר, והם מוכנים להוציא סכומים ניכרים כדי להעניק לילדיהם את הטוב ביותר. עם זאת, הפערים הגדולים בין השכבות השונות מעלים חשש לגבי חוסר שוויון הזדמנויות בחינוך. הסיבות לפערים אלו מגוונות, וכוללות בין היתר הבדלים בהכנסה, במודעות לחשיבות החינוך, ובנגישות לשירותים חינוכיים משלימים.

חשוב לציין:  ההוצאה הפרטית על חינוך שנבדקה בדו"ח כוללת הוצאות ישירות על התלמיד, כמו שיעורים פרטיים וחוגים, וכן חלק מסך ההוצאה של משק הבית על שירותי חינוך. לא נכללו בדו"ח הוצאות על ישיבות ותלמודי תורה, שבהן העלות החודשית לתלמיד נעה בין 500 ל-1500 שקלים.