רבינו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת שופטים: שתפו משפחה וחברים

"כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם" (דברים, כ"א, ח')

רבנו בחיי בפירושו על הפסוק מביא רעיון עמוק הקשור לתועלת הרוחנית של פעולות החיים עבור המתים. הוא מתבסס על מדרש פסיקתא, שם מובאת הדרשה כי כאשר הפסוק אומר "כַּפֵּר לְעַמְּךָ" הכוונה היא לחיים, אשר מתכפרים באמצעות הממון שלהם. כאשר הוא אומר "אֲשֶׁר פָּדִיתָ" הוא מתייחס למתים שמתכפרים בזכות הממון של החיים.

"כפר לעמך. דרשו בפסיקתא אלו החיים שמתכפרין בממונם, אשר פדית אלו המתים שמתכפרין בממון החיים. ולמדנו מזה שההקדשות שנוהגין החיים להקדישם בעד המתים, שיש להם תועלת למתים".

רבנו בחיי מדגיש שפעולות ההקדשה של החיים עבור המתים, כמו הקדשות ממוניות, מביאות תועלת רוחנית לנפשות המתים. הוא מוסיף שלפי הדרשה, כאשר הבן מקדיש בעד אביו, זו זכות גדולה לאב, משום שהבן נהנה מפירות ההקדשה, אך הזכות הרוחנית חוזרת לאב.

עוד הוא מציין את אמירת הקדיש או ברכות בציבור בבית הכנסת, שגם הן נחשבות לתועלת גדולה למתים.

הוא מסיים בהבאת דוגמה מאגדה על רבי עקיבא, שם מודגם כיצד פעולות של בני החיים יכולות להיטיב עם נשמות המתים ולסייע להן בהמשך הדרך הרוחנית שלהן.

"וכל שכן אם הבן מקדיש בעד אביו שהוא זכות לאביו בהיות אוכל הבן פירותיו, והוא הדין לאומר בשבילו קדיש או שום ברכה בבית הכנסת בצבור, וכמו שאמרו באגדה באותו מעשה של רבי עקיבא, וכדאיתא במסכת כלה".

הרב ירון אשכנזי - המתנה הגדולה ביותר להורים שנפטרו. צפו