חדשות בארץ
מערך הסייבר הלאומי: עלייה של 43% בדיווחים על אירועי סייבר
המערך פרסם את הדו"ח השנתי הכולל ניתוח נתונים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". בין הסקטורים הנתקפים ביותר: חברות לשירותים דיגיטליים
- שלומי דיאז
- כ"ב אדר ב' התשפ"ד
אילוסטרציה (קרדיט: shutterstock)
מערך הסייבר הלאומי פרסם היום (שני) את הדו"ח השנתי לשנת 2023, הכולל ניתוח נתונים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". הדו"ח מציג עלייה משמעותית של 43% בדיווחים על אירועי סייבר למוקד 119 של המערך, בהשוואה לשנת 2022.
כמו כן מציין הדו"ח 800 אירועי סייבר בעלי "פוטנציאל נזק משמעותי", שנבלמו או הוכלו בתקופה שבין 7 באוקטובר ועד 31 בדצמבר 2023.
על פי הדו"ח, מתוך 13,040 הדיווחים מארגונים ומאזרחים למערך השנה, כ-68% התקבלו בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". 41% מהדיווחים השנה עסקו בפריצות לרשתות חברתיות ולחשבונות WhatsApp, פי 2.5 בהשוואה לשנה שעברה; כ-25% עסקו בניסיונות דיוג ו-13% בחדירה למערכות המחשוב. שאר הדיווחים עסקו בחולשות במערכת מחשוב (9%) נוזקות (3%) פגיעה ברציפות התפקודית כגון מתקפות מניעת שירות (2%) ושיבושי gps (2%).
חלק נכבד מהדו"ח מוקדש לתקופת המלחמה, במהלכה חלה עלייה במתקפות סייבר שעברו מהתמקדות בהשפעה על תודעה וגניבת מידע למתקפות שמכוונות לגרימת שיבוש ונזק. על פי הדו"ח, ככל שהמלחמה התקדמה, זוהו יותר קבוצות תקיפה הפועלות מטעם איראן וחיזבאללה.
כמו כן הדו"ח מציין את פעילויות המערך בתקופה זו, בהן פעילות לצמצום נקודות תורפה במערכות של בתי חולים ובמערכות בקרה בתחום האנרגיה והמים, העלאת חוסן בכ-160 רשויות מקומיות ובגופים המהווים שרשרת אספקה, חקיקת הוראת שעה, חקירת ארנקי קריפטו ועוד.
מניתוח המגזרים שבהם נרשמו הכי הרבה מתקפות או ניסיונות, עולה כי חברות המעניקות שירותים דיגיטליים לארגונים היוו מטרה מועדפת למתקפות בשנה האחרונה, בשל היכולת להגיע מהם לארגונים רבים במקביל. עוד מגזרים מרכזיים במיקוד התוקפים היו מגזר התקשורת, הממשל, הפיננסי והשלטון המקומי.
לדברי ראש מערך הסייבר הלאומי גבי פורטנוי, "בשנת 2023 חלה עליית מדרגה ביכולת ההגנה על המשק הישראלי כחלק משינוי התפיסה של המערך ופעולות מהירות להגנה רוחבית בזמן המלחמה. שנת 2024 תהיה בסימן המשך הלחימה ומוכנות להרחבתה מול זירות נוספות, זאת לצד צפי לשיפור ביכולות הסייבר ובנכונות של אויבנו לבצע מתקפות שיגרמו נזק לעורף האזרחי".