סערת כיפור בתל אביב: "גנץ ולפיד נכנעו לקומץ סהרוריים"

המערכת הפוליטית והציבורית ממשיכה לסעור בעקבות התקרית הקשה בכיכר דיזנגוף בתל אביב, בה מפגיני שמאל פוצצו את תפילת "כל נדרי" במקום. אלא שהתקרית הזאת לא הייתה אירוע בודד: מקרים נוספים אירעו במקומות נוספים בתל אביב, וגם במספר מקומות ברחבי הארץ, הן בכניסת יום הכיפורים והן בתפילת נעילה בצאת הצום.

רותם סלע, מו"ל הוצאת הספרים הימנית-שמרנית "סלע מאיר", סיפר היום (שלישי) על אחת התקריות, שהתרחשה במניין בכיכר המדינה בתל אביב.

"יום הכיפורים נמצא בקונצנזוס הישראלי: יום בו כל המגזרים שובתים מעבודה, מקניות ומנסיעות", פתח סלע את הפוסט שפרסם בטוויטר. "תפילות החג הקהילתיות במרחב הפתוח - שפרחו מאז הקורונה - היו עוד תוספת מבורכת ליום בעל הנוכחות הציבורית החגיגית והמיוחדת מכל חגי ישראל.

"מאתיים תל אביבים, ואני ביניהם, שהגיעו להתפלל או 'לשמוע שופר', נכחו לפנות ערב בתפילה קהילתית כזו - תפילת נעילה בקצה המערבי של כיכר המדינה. חוץ מהם, בחר להגיע קומץ של כעשרה אנשים שפיצו על הכמות בשנאה יוקדת, וזעקו 'בושה-בושה-בושה', 'לכו לבית כנסת' או הסתובבו וניסו לייצר ויכוחים עם הנוכחים במטרה לצער אותם.

"אם לא הייתי מכיר את המפגינים ייתכן והייתי מתמלא כעס, אבל זכיתי להכיר כמה. מפגינה אחת התמקמה מאחורי אישה מבוגרת מאוד בכיסא גלגלים, שהגיעה עם מטפלת פיליפינית. המפגינה צעקה למבוגרת מעל האוזן שוב ושוב 'לכו לבית כנסת', 'לכו לבית כנסת', 'לכו לבית כנסת'. וכשהאישה המבוגרת ביקשה ממנה להפסיק, המפגינה צעקה עליה 'מטומטמת! לא היית צריכה להגיע לפה'.

"המפגינה, שהייתה בעצמה לא צעירה, הייתה בבירור נסערת מאוד, ולא כל כך ידעה מה לעשות עם עצמה. בין הצרחות, ולמעשה רוב הזמן, היא פשוט עמדה ושתקה. בסוף הערב הגיעה בן זוגה או בעלה ומשך אותה החוצה, המבט החומל והשפוף שלו העיד שגם הוא יודע שהיא לא הייתה אמורה להיות שם. לא ככה.

"גם המטורף, שדחף תוך כדי צרחות את המצלמה הסלולרית שלו לפרצופן של מתפללות בעזרת נשים, לא היה בדיוק רובספייר. כשהשוטר ניגש אליו הוא התנדף תוך שתי שניות, עבר לקצה השני של הרחבה ושוב בצרחות 'בושה! בושה!' בסוף התפילה.

"מסתבר ששוליים סהרוריים עשויים בדרך כלל מסהרוריים שאינם מייצגים ציבור או גרסה טובה ויציבה יותר של עצמם. העובדה הזאת לא צריכה למנוע מאיתנו להילחם בסהרוריים בכדי לשמור על מוסדות וסדר ציבורי, אבל היא צריכה לכל הפחות לקחת אותם בפרופורציה ולחוש כלפיהם חמלה".

בהמשך עבר סלע לניתוח ההשלכות הפוליטיות של האירועים בתל אביב במהלך הצום. לדבריו, "קומץ הסהרוריים הוא לא הבעיה אלא ההנהגה הפוליטית של המרכז-שמאל הישראלי, שאיננה מצליחה לקחת את האירוע בפרופורציה הנכונה ומנסה להפוך קומץ מעורער לעמוד האש שלפני המחנה.

"הבחירה של לפיד וגנץ להאשים את המתפללים (גנץ גם הצליח להוסיף את נתניהו) במאורעות הקשים, ולבקש לשרטט סטטוס קוו חדש בו אסור לקיים תפילות אורתודוקסיות במרחבים ציבוריים, היא כניעה לקומץ מוקצה מחמת המיאוס. הבחירה הזו מעידה על חוסר הבנה ו/או היעדרו של אומץ/עולם ערכים מסודר אצל מנהיגים פוליטיים האמורים להוביל ציבור ישראלי עצום.

"בלי קשר לימין שמאל, רוב הישראלים מאוחדים בתודעת ה'לעולם לא עוד', הגורמת להם לרתיעה אוטומטית ממה שמריח כפרעות אנטישמיות במתפללים. הבחירה של לפיד וגנץ היא החדשות הרעות. אלא שהחדשות הטובות הן שהכישלון שלהם להבין ולהגדיר את הקווים האדומים, באירוע הנוגע כה עמוק בהגדרת הזהות שלנו, לא ייזכר כתחילת סופם של החיים היהודיים בתל אביב, אלא כתחילת הסוף של הקריירה הפוליטית שלהם. אין בכוחם להרוס את ישראל, אלא רק את עצמם, ואולי טוב שכך. למרכז-שמאל מגיעה הנהגה טובה יותר", סיכם סלע.