היסטוריה וארכיאולוגיה
"שפשפנו את העיניים": חרבות בנות 1900 שנה נמצאו בעין גדי
החרבות השתמרו בתוך נדנים מעץ ועור, במצב מעולה. חוקרי רשות העתיקות: "זוהי עדות מצמררת לרגע בזמן". אחד ממנהלי הפרוייקט טוען כי ייתכן ואלה הוסלקו על ידי לוחמים יהודיים במהלך מרד בר כוכבא
- יצחק איתן
- כ"א אלול התשפ"ג
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)ממצא סנסציוני במדבר יהודה: סליק של ארבע חרבות רומיות וראש כידון מלפני כ-1900 שנה, התגלה בגומחה נסתרת במערה בשמורת הטבע עין גדי, כשהממצאים במצב השתמרות מעולה. נראה, כי כלי הנשק הוסלקו על ידי מורדים יהודיים שהסתתרו במערות לאחר שנלקחו כשלל מלחמה מהצבא הרומי. "למצוא חרב אחת כזו זה נדיר, אז ארבע? זה חלום. שפשפנו את העיניים כדי להאמין", אומרים החוקרים שבחנו את הממצאים.
כאמור, כלי הנשק נתגלו במערה קטנה ונסתרת הממוקמת באזור מצוקי מבודד וקשה לגישה מצפון לעין גדי, בתחום שמורת עין גדי שבניהול רשות הטבע והגנים. במערה זו נתגלו לפני כ-50 שנים שרידי כתובת עברית מקוטעת הכתובה בדיו על גבי נטיף, בכתב העברי הקדום האופייני לימי בית המקדש הראשון.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)לאחרונה, פקדו את המערה ד"ר אסף גייער מהחוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, הגיאולוג בועז לנגפורד מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית בירושלים ושי הלוי, צלם רשות העתיקות. מטרתם הייתה לצלם את הכתובת העברית שעל גבי הנטיף בצילום מולטיספקטרלי, המאפשר לפענח חלקים נוספים של הכתובת שאינם נראים לעין. תוך כדי סיורם במפלס העליון של המערה, מצא ד"ר גייער בתוך כוך עמוק וצר ראש כידון במצב השתמרות יוצא דופן. בכוך סמוך איתר גייער חתיכות עץ מעובד שהתבררו לאחר מכן כחלק מנדני החרבות.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)החוקרים דיווחו על תגלית זו לצוות הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות המנהל בימים אלו פרויקט מדעי שיטתי במערות מדבר יהודה. כחלק מסקר זה, המתקיים ביוזמת רשות העתיקות ובשיתוף עם משרד המורשת וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, תועדו בשש השנים האחרונות מאות מערות במדבר יהודה ונערכו 24 חפירות ארכיאולוגיות במערות נבחרות, שמטרתם הצלת השרידים הארכיאולוגיים הייחודיים - המשתמרים במדבר יהודה, מפני שוד עתיקות.
"הסלקת החרבות וראש הכידון בתוך סדקים עמוקים במערה מבודדת מצפון לעין גדי, מרמזת כי כלי הנשק נלקחו כשלל מידי חיילים רומיים או משדה הקרב והוסתרו במכוון על ידי מורדים יהודיים לצורך שימוש חוזר", אומר ד"ר איתן קליין, ממנהלי פרויקט סקר מדבר יהודה. "סביר שהמורדים לא רצו להיתפס כשכלי הנשק עליהם, במפגש עם השלטונות הרומיים". אנחנו רק בתחילת המחקר של המערה ומכלול כלי הנשק שנתגלה בה, ומטרתנו לנסות ולברר מי היו בעלי החרבות, היכן הן יוצרו ומתי, וכן על ידי מי. ננסה להבין מהו האירוע ההיסטורי שבעקבותיו הוסלקו כלי הנשק במערה, ואם אכן היה זה במהלך מרד בר כוכבא".
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)לדברי שר המורשת הרב עמיחי אליהו, "כמו גילויים קודמים במדבר יהודה, שוב אנו נחשפים לממצאים מרגשים המראים לנו טפח מחיי היום-יום של אבותינו שגרו כאן לפני כ-2,000 שנה. מציאת החרבות במערה שכבר נמצאה בה כתובת בעברית מימי בית המקדש, היא עדות נוספת למסורת ארוכת השנים של עם ישראל בדבר חשיבות הספרא והסייפא, המורשת הרוחנית והפיזית גם יחד. משרד המורשת, יחד עם רשות העתיקות ואנשיה, ימשיכו לפעול לגילוי, שימור והנחלה של ההיסטוריה רבת השנים של עם ישראל בארצו".