הלימוד היומי: מהו סוף זמן ברכה אחרונה על משקה, והאם העובר מודע למתרחש סביבו? (יום רביעי, ב' בתמוז)

הציטוט היומי

"ושבחתי אני את השמחה" – שמחה של מצוה.

"ולשמחה מה זאת עושה" – זו שמחה שאינה של מצוה.

ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה..."

(שבת ל', ב').

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מהו סוף זמן ברכה אחרונה על משקה?

סוף זמן ברכת "בורא נפשות" על משקה, וסוף זמן ברכת "מעין שלוש" על יין, הוא כל עוד שמרגיש רווי מהמשקה ואינו צמא, אבל אם כבר מרגיש שהוא צמא, עבר הזמן, ואינו רשאי לברך עוד. ומכיוון שפעמים רבות קשה להחליט אם הוא צמא או לא, לכן טוב שישתה שוב משקה בשיעור רביעית, ויברך.

שתה ולאחר זמן נעשה שוב צמא – מה יעשה?

יש לתת את הדעת, על מה שמצוי שאדם שותה, ולאחר זמן מסוים נעשה שוב צמא ורוצה לשתות, ואינו שם לב שהפסיד את ברכת "בורא נפשות" על השתיה הראשונה.

אשר על כן, בכל פעם ששותה רביעית בבת אחת, או שאוכל כזית פרי או עוגה, וחושש שמא עד שישתה או יאכל בפעם הבאה, יעבור זמן הברכה האחרונה, ישים לב לברך מיד בגמר האכילה והשתיה. ואז כשיאכל לאחר זמן בפעם הבאה, לא יצטרך לברך שוב ברכה ראשונה, כיון שבברכתו הראשונה שברך בתחילת הלילה, פטר את כל מה שיאכל וישתה במשך הלילה.

והטעם לזה, כיון שכל מה שברך את הברכה האחרונה, היה רק מחשש שמא יעבור זמן הברכה ויפסידה, ולא מפאת שאינו רוצה להמשיך לאכול ולשתות עוד, ולכן אין זה נחשב כסילוק מאכילתו הראשונה, ורשאי להמשיך לאכול ולשתות על סמך הברכה הראשונה.

חיזוק לנשמה

על פי חז"ל, עד כמה קולט העובר את המתרחש מסביבו, ומה גילו המדענים בהקשר לכך? הרב זמיר כהן בתשובה מרתקת ומחכימה