חיכתה ארבע שנים ולבסוף נפקדה בילד בזכות... הסגולה של 'מרים הכובסת'

על סגולת הכובסת - כבר שמעתם?

במשך שש שנים חיכתה חביבה מאזור המרכז - לילדים משלה. 

כמה תפילות, כמה בכי, כמה סגולות, והישועה עוד לא כאן. "שש שנים חיכינו לו, לילד שלנו. שש שנים של תפילה, של התחזקות באמונה ובקיום המצוות, של לימוד תורה. מה לא עשינו? כל סגולה אפשרית עשיתי", כך מספרת לנו חביבה, שכלל לא הכירה את סגולת הכובסת, שעליה ממליץ גם המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א. 

את המכתב הזה כתבה לנו חביבה בדיוק ביום הולדתו של בנה בכורה - שחגג 14 שנות אביבים. 

כשראתה שהיא עושה הכל ובכל זאת הישועה מתעכבת - חביבה החליטה לנסוע לאומן, לציונו של ר' נחמן מברסלב - כדי לשפוך שם את צערה, צער אישה שקיבלה רחם אך כעת זקוקה לרחמים בכדי שיתמלא בחיים אמיתיים. חיים של חינוך לתורה ולמצוות, והמשכיות האור הדולק מהם. 

והנה, הקב"ה לא נשאר אדיש לתפילותיה של בת מלך, שבוקעות את כל הרקיעים. 

"שנה בדיוק מהיום שהגענו לציון, היה יום הברית שלו. אחרי שנה ושלושה חודשים, בראש השנה שלחתי את בעלי שוב לאומן ואמרתי לו: 'לך, תביא לי ילד'".

ההתבטאות הזו היא התבטאות מוכרת ופופולרית בחסידות ברסלב, שרבים מהחסידים של ר' נחמן מאמינים שבאומן מקבלים ישועות - כמובן, אם מתפללים מספיק טוב ומספיק בכוונה. נוסיף ונסייג שכל מקום באשר הוא, גם בתוך ביתכם כמובן, אם אתם מתפללים מספיק חזק - יש ישועות, וכוחם של הצדיקים אינו מוגבל רק למקום כזה או אחר. 

 וכנראה שבעלה התפלל היטב, שכן, לאחר תשעה חודשים ילדה את בנה השני. ואז, אחרי הפסקה של ארבע שנים, מישהי סיפרה לה על סגולת הכובסת - סגולה מוכרת להיפקד בבנים. "קראתי עליה וביררתי מתי יום הפטירה שלי, והלכתי בדיוק בתאריך לציון שלה. באותו הלילה טבלתי ונפקדתי", היא מסכמת. 

מי הייתה מרים הכובסת, ומהו הכוח שיש בתפילה על קברה? כמה עובדות על 'מרים הכובסת' שאולי לא הכרתם:

מרים הכובסת היא בעצם מרים מזרחי - אישה שהייתה צדקת ויראת שמיים, ועבדה ככובסת בביתו של האדמו"ר מזוועהיל רבי שלמה גולדמן זצ"ל. 

במשך שנים רבות מאז חתונתה, ניסתה מרים להיפקד בילדים - אך לא זכתה. יום אחד, בעת עבודתה בבית הרב, היא בכתה באוזניו וביקשה שהרב יברך אותה להיפקד בזרע קודש בר קיימא, אך הרב - לא בירך אותה. כשראתה כך, גדול היה צערה מנשוא. 

הרב שמע את צערה בסבלנות גדולה, ובשלב מסוים  ביחד הוא אף בכה (!) ביחד איתה, אך עמד איתן בדעתו, ולא בירך. 

בהזדמנות נוספת שהייתה לה שאלה מרים את הרב מדוע הוא לא מברך אותה בילדים, וקיבלה תשובה שלא ציפתה לה: "אם אברך אותך כעת ייוולד לך בן אך הוא ימות ממחלה ממארת עוד  לפני שיגיע לגיל המצוות", גילה לה הרב אך מרים התחננה: 'בכל זאת, הרב יברך אותי'. 

והרב, לבסוף, נעתר לה ובירך. 

חודשים ספורים לאחר מכן, שמחה וששון בביתה - היא נפקדה. ותשעה חודשים לאחר מכן ילדה בן בשעה טובה. אך כפי ש'חזה' לה הרבי מזוועהיל כך היה. עוד בטרם הגיע בנה לגיל מצוות הוא חלה במחלה קשה ונפטר מן העולם. 

מרים הכובסת נשברה, ורב היה צערה - אך במקום לשבת בבית ולרחם על עצמה ועל מר גורלה, מרים הכובסת גילתה בעצמה נדבך חסד שלא הכירה לפני כן: "כל חייה הושקעו מעתה למעשי חסד וצדקה. את כל הכסף שהרוויחה מעבודתה הקשה נתנה לעניים ולתלמידי חכמים. כמו כן, מרים דאגה לפרוכות מפוארות לבתי הכנסת. כשראה כך הרבי מזוועהיל זיע"א - כשהיו מגיעים אליו יהודים עם ברכה להיפקד בזרע קודש של קיימא, הוא היה שולח אותם אל מרים הכובסת. "לכו אליה, היא תברך אתכם ותקבלו כל מה שאתם מבקשים", היה אומר לקהל מאמיניו, וכך היה גם בחייה וגם במותה. 

אלפי אנשים שעולים לקברה של מרים הכובסת מדי שנה, ומתפללים על ילדים - מספרים גדולות ונפלאות על כך שאכן זכו להיפקד. 

שמה של הצדקת לתפילה הוא מרים בת ממה ז"ל. 

היא קבורה בהר המנוחות בירושלים - בגוש 3 חלקה 05. 

תאריך פטירתה הוא כד בטבת. 

הוראות ההגעה לקברה: מחנים את הרכב בכניסה הראשית להר המנוחות, וממשיכים עד לחניון הגדול. עולים במדרגות שישנן סמוך לציון הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש זיע"א, פונים שמאלה ואז אחרי 45 מטר, פונים ימינה. עולים במדרגות, ממשיכים כ-30 מטר קדימה, ובסוף שורת עצי הברוש שמצד שמאל תחת סככת הברזל שבצד שמאל, נמצא קברה של הצדקת. 

***

יש קונה עולמו בסיפור אחד: זכיתם גם אתם להיפקד בילדים בזכות סגולה מהמקורות היהודיים? אתם מוזמנים לשלוח אלינו מייל עם פרטי המקרה, ואנחנו מבטיחים ב"ה בלי נדר לפרסם אותו באתרנו לזיכוי הרבים

את המייל יש לשלוח לכתובת shira@htv.co.il

***

מנסים להיפקד בזרע קודש בר קיימא? הדליקו נר לעילוי נשמת הצדקת מרים בת ממה ז"ל ולצדיקים נוספים, ואמרו את התפילה הזו שכתב הרמב"ן, בכוונה:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהַי וֵאֱלוֹהֵי אֲבותֵי, צּוּר הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, לְמַעַן שִמְךָ הַגָּדוֹל הַנֶעְלָם היוצא מפסוק: יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן, שֶׁתִּתֵּן לִי זֶרַע זָכָר, רָצוּי וְהָגוּן, וְטוֹב וְיָפֶה, מְתֻּקָּן וּמְקֻבָּל, וְרָאוּי לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם בְּלִי שׁוּם עָוֹן וְאַשְׁמָה.

וְתִתֵּן לִי זֶרַע אֲנָשִׁים, וּתְּבָרְכֵנִי בְּשְּׁמֶךָ, וּתְבָרֵךְ אֶת בֵּיתִי בְּזָּכְרֶךָ, וְאֵדַע כִּי שָׁלוֹם אֹהָלִי. וְתַשְׁפִּיעַ בּוֹ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מִמַחְצָב טָהוֹר, וּתְּכוֹנֵן כל הֲכָנוֹתָיו כְּדֵי לְהַשְׁלִימוֹ וּלְקַיְּמו וּלְהַעֲמִידוֹ בְּנוֹי, וּבְחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּקַו הַבְּרִיאוּת, בְּאֹמֶץ וּבְתֹקֶף וּבִגְבוּרָה. וּתְרַחֵם עָלָיו בְּהֵעָשׂוֹתוֹ, בְּהִתְרַקְּמוֹ אֵבָרָיו. וְתַצִּיגֵהוּ עַל בּוּרְיוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּבְרוּחוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ, בִקְרָבָיו וּבִיצוּרָיו.

וְלֹא יִהְיֶה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו לֹא נֵזֶק וְלֹא חִסָּרוֹן, לֹא נֶגַע וְלֹא חֹלִי, וְלֹא יֶחְסַר לוֹ כָּל טוּב כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְיִוָּלֵד בְּמַזָּל טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וּבְרָכָה וְהַצְלָחָה, וְיִחְיֶה חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּעֹשֶר וְאֹשֶׁר וְכָבוֹד, בִּכְלַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וּתְבָרְכֵנִי וְאֶת זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי בְּכָל דָּבָר הַמַּשְׁלִים דַּעְתֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְהַשָׂגָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וּתְבָרְכֵנִי בְּבִרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל, וּבְבִרְכוֹת תְּהוֹם רוֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכוֹת שָדַיִם וָרָחַם.

אָנָּא יְיָ צְבָאוֹת אֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשּׁוּבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנַי, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְךָ עָלַי הַשְׁקָפָה לְטוֹבָה, וְנָתַתָּה לִי זֶרַע אֲנָשִׁים מֻשְׁפָּע בִּנְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, וְיִהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְוֹת, וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ תְּבָרְכֵנִי, וְיְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ עִם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי יְיָ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה. וְקַיַּם בִּי כַּוָּנַת  יְצִירָתְךָ אֶת הָאָדָם בְּעוֹלָמְךָ, כִּי לָשֶׁבֶת אוֹתָהּ אַתָּה בְּרָאתָה וְאַתָּה יְצַרְתָּה, וְנָתַתָּה לִי זֶרַע אֲנָשִׁים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בִּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה, קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, מִן הָאוֹצָר תָּבוֹא, מֻדְבָּק בְּנִשְׁמוֹת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. וְאַתֶּם נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֱיִיתֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, חָלוּ נָא פְּנֵי אֵל, לְמַלּׂאת שְׁאֵלָתִּי לְטוֹבָה, בִּזְכוּתְכֶם וּבִזְכוּת אֲשֶׁר אֲנִי מִתְאַוֶּה לְהַעֲמִיד בֵּן זָרִיז וּמְמֻלָּח בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. שְׁמַע קוֹלִי יְיָ אֱלֹהִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתִי, וְאַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנַיִךָ. וּתְמַלֵּא שְׁאֵלָתִי לְטוֹבָה, וַאֲגַדְלֶנּוּ לְיִרְאַת יְיָ כָּל הַיָּמִים עַד עוֹלָם, הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

בנוסף, רצוי לתת צדקה קודם אמירת התפילה. לאחר שבני הזוג יזכו בבן זכר, ניתן להוסיף בלשון התפילה: "ותברך את ביתי בזכרים ובנקבות".