מגזין

"כשהתגלה אצלי הפרקינסון החלטתי לצחוק, ואז התגלתה המחלה גם אצל אשתי"

ירח גלטר מתמודד עם מחלת הפרקינסון שלו ושל אשתו בהומור חסר תקנה, גם על סרטן הערמונית והבעיה הלבבית שהתגלו אצלו הוא מתבדח. אחרי שנים שבהן הוא עסק במגוון תפקידים ציבוריים, הוא בטוח: "כעת התפקיד שלי הוא להביא שמחה לעולם"

שתף במייל
| כ"ב חשון התשפ"ג |
whatsapp
אא

אם אתם חיים במדינתנו כבר למעלה מיובל, סביר מאוד להניח שנתקלתם בשמו של ירח גלטר – אדם יוזמתי ופעלתן שהצליח להוביל במגוון רחב של תפקידים. בתחילה בשליחות יהודית קצרה בחו"ל, ולאחר מכן בארץ, כאשר הוביל שלל יוזמות, ניהל את אגף התרבות היהודית בעיריית בני ברק ובהמשך נשא את התפקיד הבכיר ביותר בירוחם, כראש הוועדה הקרואה. הוא גם שימש כדובר אוניברסיטת בר אילן, היה נציג ציבור בבית הדין לעבודה בתל אביב ועוד.

לפני כעשור, כשהוא עדיין מרגיש צעיר ורענן, התגלתה אצלו מחלת הפרקינסון, ומאז הוא גילה בעצמו תכונות שלא הכיר קודם. "גיליתי שאני אדם אופטימי ושיש לי הומור", הוא מציין. "גיליתי גם שאני יודע לתמוך באחרים שמתמודדים עם המחלה, אפילו באשתי שלפני כשלוש שנים התגלתה במפתיע גם כן כחולת פרקינסון".

 

חגיגה בגוף האדם

ההומור של גלטר, כפי שמתברר, הוא חסר תקנה. כשאני מנסה לשאול אותו איך אפשר להתבדח על מחלת הפרקינסון שבמהותה גורמת להתדרדרות תמידית, הוא משיב לי בחיוך: "אני מרגיש שבכל יום יש לי למה לצפות..."

איך התגלתה אצלך המחלה?

"עד שחליתי בפרקינסון הייתי פעיל מאוד מבחינה ספורטיבית. בין השאר הייתי צועד בקביעות עם קבוצה של מיטיבי לכת, יוצא להליכות ארבע פעמים בשבוע סביב העיר מודיעין שבה אני מתגורר, ונהנה מכל רגע של מאמץ גופני. לפני כשבע שנים יצאתי עם נכדיי לטיול, ולאחר מכן ניגש אליי אחד מבניי ואמר לי בשם כולם: 'דיברנו עליך, וכדאי שתלך לנוירולוג'. האמת היא שדי נפגעתי. מעולם קודם לכן לא ביקרתי אצל נוירולוג וגם לא אצל רופאים אחרים. אפילו כדור נגד כאב ראש לא היה אצלי בבית. אפילו כעסתי עליו, אך בני התעקש וכך התגלגלו הדברים – הנוירולוג הפנה אותי לשלל בדיקות שבסיומן הודיע לי: 'חששנו מאלצהיימר, ושללנו זאת, אבל גילינו שיש לך פרקינסון'".

ירח היה אז בתחילת שנות ה-70 לחייו, ואפילו לא הכיר את שמה של המחלה. "הקב"ה נתן לי שבעים שנים בריאות לחלוטין", הוא מציין, "עד כדי כך שבגיל 70 ביקשתי לתרום כליה ועברתי את כל מסלול הבדיקות הנדרשות בהצלחה. מדובר בבדיקות דקדקניות מאוד, שאם מתגלה אצלך משהו קטן ביותר פוסלים אותך מלתרום. אצלי היה הכל תקין לגמרי, רק שמסיבות אחרות לא התאפשר לי לתרום, אבל יצאתי בהרגשה שיש לי תעודת בריאות. לכן כשאמרו לי פרקינסון לא הבנתי מאיפה זה צונח עליי, אך כשהתחלתי לקרוא על כך באינטרנט חשכו עיניי".

וכאילו שזה לא הספיק, באותה תקופה נוספו לו עוד שתי בעיות בריאותיות – סרטן ערמונית ובעיה לבבית. אך אם ציפיתם שירח יישבר, מסתבר שבשלב זה בדיוק נכנס ההומור לתמונה. "כשאשפזו אותי בבית חולים אמרתי בליבי ששום דבר לא ישבור אותי. אני זוכר את עצמי שוכב בחדר מיון, כשבכל רגע ניגש אליי רופא אחר ומאבחן בעיה אחרת, ואני, במקום לבכות, ממריא על כנפי הדמיון ורואה בעיני רוחי מגוון שחקנים שמשתלטים על גופי, כל אחד מתחרה ומנסה להשפיע, ממש כמו בהצגה גדולה. סרטן הערמונית קורא לפרקינסון: 'אל תרוצי כל כך מהר', וזו עונה לו: 'אל תתגאה, כשאתה לא תהיה, אני עוד אהיה'. כך המשכתי ודמיינתי את החגיגה הזו, ופתאום מצאתי את עצמי צוחק עד כדי דמעות, וגם יודע שאם יבוא יום בו אוציא על כך ספר, אעניק לו את השם 'חגיגה בגוף האדם'. אגב, זה באמת מה שקרה בסוף".

 

"יש להיכן להתקדם"

איך משפיעה עליך כיום מחלת הפרקינסון? במה היא באה לידי ביטוי?

"פרקינסון היא מחלה שמשתנה מאוד מאדם לאדם, ויכולה לבוא בדרגות חומרה שונות. במקרה שלי התגלתה נוקשות בצד השמאלי של הגוף וגם הדיבור הפך למונוטוני ופחות ברור. אני לוקח כדורים שמאטים את ההתדרדרות, אבל אני כבר לא מדבר בשטף כמו פעם, ובעוד שבעבר הייתי צועד בשביל ישראל כשאני מדלג מסלע לסלע, כיום אני יוצא לטיול קטן בסביבת הבית ובכל מדרגה קטנה חושש ליפול. לטיולים גדולים יותר לצערי אני כבר לא יכול לצאת.

"בנוסף, הפרקינסון גורם לי לבצע פעולות באיטיות עצומה. כך למשל אני מתלבש בכל בוקר במשך כשעה וחצי, באיטיות ובמאמץ גדול. הדבר הקשה ביותר הוא שעוד לא גילו תרופה למחלה. כלומר, יש כדורים שאמורים להאט את ההתקדמות, אבל תרופה אמתית עוד לא קיימת".

ירח נעצר לרגע, ואז מתעשת והחיוך שוב צץ על פניו: "תמיד שאפתי להמשיך להתקדם, ואכן אני רואה התקדמות, המחלה לרגע לא נעצרת".

במקרה שלו ההתקדמות אינה מתבטאת רק במחלתו האישית, אלא גם בכך שלפני כשלוש שנים התגלתה מחלת הפרקינסון גם אצל אשתו. "אנחנו ממש משלימים זה את זה", הוא מתלוצץ, "בעוד שאצלי המחלה מתבטאת ביד ורגל שמאל, אצלה זה דווקא בצד הימני של הגוף. לי קשה להקליד במחשב, כי האצבעות שלי זזות, ואילו אשתי יכולה דווקא להקליד ולא לכתוב. זה לא סתם שהקב"ה שידך אותנו יחד".

אפרופו כתיבה, מרגע שהתגלתה המחלה אצל ירח, התעורר אצלו דחף עצום לכתוב. "מעולם קודם לכן לא כתבתי כלום, ופתאום קיבלתי רצון חזק לכתוב", הוא מספר. "כך נולד ספרי הראשון – 'חגיגה בגוף האדם', בו אני מתאר בהומור את המסע שעבר עליי מאז שהתגלתה המחלה. כיום אני גם יוצא להרצאות בנושא ומשוחח באופן אישי עם אנשים שחווים קשיים כאלו או אחרים. במקרים רבים אני שם לב שאחרי השיחה שלי אנשים נפתחים יותר ואפילו צוחקים. היו כמה שסיפרו לי שעד היום הם שמרו על מחלתם בסוד, והנה הם מבינים שאפשר להיפתח ואפילו לצחוק ולהקל".

אבל איך כתבת את הספר אם אתה מתקשה להקליד?

"כמובן שלא כתבתי בעצמי, אלא השתמשתי בשירותיהם האדיבים של נכדיי. כל נכד שעבר בסביבתי התכבד להקליד כמה עמודים. כך נוצר הספר. בהמשך גם הוצאתי ספר נוסף ששמו ''בשניים', עם סיפור היסטורי עלילתי. גם אותו הקלידו עבורי נכדיי. האמת היא שנדהמתי לאחר מכן מהתגובות של הקוראים, כי מעולם לא ראיתי את עצמי כסופר. כעת אני עובד במרץ על כתיבת ספר שלישי".

 

תרופה ושמה הומור

אבל מאיפה מגיעה האופטימיות חסרת התקנה שלך? מה נותן לך כוח?

"קודם כל זו ההבנה שאין לי ברירה אחרת. נכון שאני יכול לבכות, אבל ברור שזה לא יעזור. בנוסף, זה האופי שלי, להצליח לגבור על מכשולים. עשיתי זאת לא פעם במהלך צעידותיי בשביל ישראל. אני זוכר את עצמי כשאני מוביל קבוצה ומגיע לסלע ענק בגובה שניים וחצי מטר, היה נראה שאין שום סיכוי לעבור אותו, ובסופו של דבר לא רק שאני עברתי, אלא כולם עברו – אחד דחף למעלה, השני מלמטה, אחד משך תרמיל, השני נתן מקל ובתוך רבע שעה עברנו כולנו – 50 איש. וכמובן שיותר מכל עוזרת לי האמונה. אני מאמין בקב"ה ובטוח לגמרי שהוא לא מנסה אף אחד בניסיון שהוא לא יוכל לעמוד בו. אם נבחרתי לתפקיד כנראה שהוא מתאים לי, ואם כך מה הטעם להתלונן?"

ואין רגעים של משבר?

"יש רגעים קטנים כאלו", הוא משיב בכנות. "אבל בזמנים שקשה לי אני מזכיר לעצמי לראות את הדברים הטובים – את כל השפע שהקב"ה נתן לי, את הילדים והנכדים שאני כל כך אוהב. העולם מלא בדברים טובים, צריכים רק לשים לב ולהודות עליהם.

"אגב, אשתי עם גישה זהה לגמרי לשלי. היא לא נחה לרגע ולאחרונה הקימה שלוחה של עמותת הפרקינסון הארצית במודיעין עילית. היא מאוד פעילה בכך, ואני גאה בה ומשתדל לא להפריע".

אתה שואל את עצמך לפעמים מה יהיה מחר?

"בוודאי. אי אפשר להתעלם מהמחשבה הזו. אני גם רואה בחוש שחיי משתנים – תמיד הסתדרנו לבד, לא היינו צריכים כלל עזרה מאחרים, והנה זו פעם ראשונה שיש לנו עוזרת בית, אני גם מבין שחשוב מאוד שאשתי ואני נמלא טפסים סיעודיים וביטוח סיעודי כדי למצות את זכויותינו. בדיוק העובדת הסוציאלית המליצה לנו להתחיל לעבוד על קבלת רישיון לעובד זר. אמנם במצב הזה איננו זקוקים לו ברוך ה', אבל ברור שזה עלול להגיע לכזה מצב.

"אנחנו צועדים קדימה בעיניים פקוחות וללא הכחשה. אבל יחד עם זאת, אני מעדיף כמה שפחות להתמקד במחשבות הקשות, מתוך הבנה שהן לא יובילו אותי לשום מקום. בכל פעם מחדש אני מזכיר לאשתי שיש אנשים במצבים קשים בהרבה משלנו, ולמעשה כל אחד צריך להתמודד עם משהו בחיים, אז זה מה שאנחנו קיבלנו, ונעמוד בזה בגבורה.

"אנחנו גם משתדלים לנצל את הזמן ולצאת יחד למקומות בילוי שונים. לחולי פרקינסון יש זכות להגיע להרבה מקומות עם מלווה בחינם, אז אנחנו תמיד צוחקים שאני מלווה אותה, והיא מלווה אותי. ההומור מחזיק אותנו חזק, ולמעשה הוא התרופה היעילה ביותר שגיליתי, זה בדוק".

ליצירת קשר עם ירח גלטר: Yerachglatter16@gmail.com

הידברות שופס

מגילת אסתר וארכיאולוגיה תנכית חלק ד

120לרכישה

מוצרים נוספים

שיעורי הרב יגאל כהן

ערכת פורים מיוחדת לילדים

ADHD - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה 2 כרכים

ערכת כסף עם עיטורי זהב

ממתק לשבת - יש טעם חדש לפרשה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה