משיח אילמים: תקשורת תקינה – זה כל הסיפור

השבוע עברתי חוויה מאתגרת, שהצליחה להביא אותי אל הקצה. המטפלת הקבועה שלי, סוזן, לקחה חופש של שלוש וחצי יממות. מגיע לה, וזה כבר קרה בעבר. במקומה הגיעה המחליפה של שבת ונשארה עד שני בערב. ג'וי, אישה נחמדה בעשור השישי לחייה, מגיעה בקביעות כבר שנה וחצי כל יום שישי בצהריים ונשארת עד מוצ"ש. למרות שמבחינה טכנית היא מבצעת את תפקידיה, לא קל לי איתה ואינני סומכת עליה. היא פועלת כמו רובוט על אוטומט, ולא מכניסה חשיבה עצמאית ושיקול דעת על פי סיטואציה. היא גם מתקשה להבין הוראות שאינן ברוטינה והתקשורת איתה מתישה ומייגעת, במיוחד לאור העובדה שהדיבור קשה עליי ומעייף. מתלווה לזה גם תחושת התסכול של להרגיש לא מובנת, התמודדות שמלווה אותי בחצי השנה האחרונה וכוללת בתוכה את הפחד מאילמות.

אילם הוא אותו שורש של אלים. עד עכשיו חשבתי שאדם שבוחר לנקוט בשתיקה רועמת, לשדר ברוגז ולא לאפשר ערוץ תקשורת נוהג באלימות שעלולה להכאיב יותר מאלימות פיזית או מילולית. בימים שחלפו חוויתי פן אחר של הבעיה, פן שמוכר לנו מילדים מעוכבי שפה. מה קורה לילד שלא מצליח לדבר עם בני גילו? כן, הוא ירגיש מתוסכל ועצבני, וירביץ או ידחוף, אולי ינשוך או יחטוף את מבוקשו בכוח. אתן יכולות להבין שלא מתאים לאישה בגילי לנקוט בכל האמצעים הנ"ל, אך לו יצויר שכן היה עולה בדעתי לעשות כן הרי גופי הנכה לא ישמע לי. נו, טוב שכך... אז מה נשאר? עצבנות פנימית ותסכול.

מה יכול להיות הפתרון? הרי אין לי עניין לפתח אדישות ולהתנתק מרגשותיי. אני מעוניינת לחוות את הניסיון כאן ועכשיו, תוך שמירה על המורל ובעיקר על שלווה פנימית. עצבנות היא שכנה של עצבות, ואת שתיהן ברצוני לשלוח להתגורר הרחק מכאן. איך אפשר להיות מחוברת לעצמי באותנטיות וגם לשמור על אורך רוח ומידות טובות?

עדיין לא מצאתי תשובות לשאלות הטובות שהצגתי. אמר פעם אחד הגדולים, שהאדם הוא גדול מספיק להגיע מכדור הארץ לירח וקטן מכדי להגיע מהשכל אל הרגש... עם כמה שהתשובה מעצבנת, היא מעצבנת כי היא נכונה: העבודה טמונה בהשלטת השכל על הרגש – לא חוסר התייחסות לרגשות, אלא לנסות לעמת אותם מול טענות מושכלות של שכל ישר. כן, זה מאוד קשה בזמן אמת ולפעמים יש מעידות סביב רגשות שליליים וזה נורמלי לחלוטין. אין הכוונה שמישהו חיצוני "יאיר את עינינו", הכוונה ש'אני' (השכלי) אקח את 'עצמי' (הרגשי) למפגש נינוח בו נדון בעניינים שעל סדר היום. כשיש תקשורת תקינה אפשר להבין גם אילמים.