זוגיות ושלום בית
אם שנינו צודקים, אז מי צודק?
ברגע שיש לאדם נגיעה אישית במקרה, אוטומטית המוח יעשה ככל שביכולתו בכדי להגן עליו, ואפילו ביתר שאת, כאשר המוח מבין שהסכמה עם הדברים פירושה לעשות שינוי
- מאיר וייצמן
- י"ד אב התשפ"ב
(צילום: shutterstock)
אחד הקונפליקטים אותו חווה כל בני זוג הוא המציאות בה כל אחד מהצדדים בטוח כי הוא צודק, ובן הזוג חייב לעבור שינוי.
השאלה הנשאלת היא, איך באמת בני זוג, חכמים ומוצלחים, בטוחים כל אחד בצד של עצמו? וכי אין אמת רציונלית אחת ברורה?
בכל עניני משפט, כאשר יש חילוקי דעות בין שני צדדים, הם פונים לדיין שיפסוק עם מי הצדק. בין בני זוג אנחנו רואים שכל אחד מהצדדים נשאר בעמדתו, אף על פי שמצא מי שאומר לו כי הוא אינו צודק.
במאמר זה אני רוצה לתת הסבר למציאות בה כל אחד מתבצר בעמדתו.
כולנו מכירים סיטואציות שבהן ילד חוזר ופונה לאביו: "אבא החבר הציק לי!".
מיד נזעק האב לגונן על בנו ויורד לטפל בעניין. בדרך כלל האב מנסה קודם להגן ולהצדיק את בנו, ואם גם אביו של הילד ממול יורד, הוא מצדיק את בנו. ואז אנו חוזים במציאות אוטומטית, שבה כל הורה – אף על פי שלא היה נוכח בשעת המריבה - מיד בטוח שבנו צודק והילד השני הוא המציק והאשם.
האמנם?! עדיין לא שמעת כלל מה קרה, למה אתה בטוח שהבן שלך צודק?!
מדוע אנחנו לא רואים מציאות שהורה אחד מצדיק את בן החבר? הרי הזדמנת לכאן עכשיו, ולא באמת ראית מה קרה?
אותו דבר אנו רואים גם באירועים פוליטיים שקורים. הצופה מהצד הימני רואה באותו מקרה הוכחה נאותה להשקפתו, וחברו מהצד השמאלי של המפה, רואה ממש כי ההבנה והראיה שלו הם-הם הנכונים. הכיצד?
מציאות זו מוכיחה לנו כי דעותיו של האדם אינן נקבעות בהכרח מתוך שכל ישר מסוים, אלא ישנם גם מניעים אחרים שמעצבים את דעת האדם בכל נידון שהוא.
המניע העיקרי עליו אני רוצה לדבר הוא הקרבה של אדם אל עצמו, והחשש משינוי.
מטבע הדברים, אדם אוהב את עצמו ובוחר בעבור עצמו את המעשים שחשובים יותר בעיניו, מתוך שיקולי נוחות ויכולת. לאחר מכן, משום שזו בחירה שלו, מתעורר בו רגש חיובי למעשים, אך רגש לבד לא יכול להתמודד עם טענות שכנגד, כאן מגיע המוח, שמוגדר כעורך הדין של הלב, ומיד מוצא טענות והצדקות להרגשת האדם ולדעותיו.
כלומר, ברגע שיש לאדם נגיעה אישית במקרה, אוטומטית המוח יעשה ככל שביכולתו בכדי להגן עליו, ואפילו ביתר שאת, כאשר המוח מבין שהסכמה עם הדברים פירושה לעשות שינוי משמעותי מהמקום הבטוח והיציב בו כל אדם שואף להיות.
אפשר לבדוק עניין זה בקלות כאשר אדם מצדיק בצורה אבסולוטית את מעשיו, אך כאשר מספרים לו אותו מקרה על בן אדם אחר - מיד הוא פוסק אחרת (כמובן, אם לא מרגיש שזה נעשה במכוון).
יש הרבה דרכים לשכנע בן אדם לשנות את קו החשיבה שלו, מה שנקרא טיפול בהתנגדויות, אבל מה שחשוב לבני זוג לדעת הוא קודם כל מה לא לעשות, כדי שבן הזוג לא יתבצר יותר בעמדתו.
בכל מקרה, כאשר אדם רוצה לנהל זוגיות תקינה, הוא חייב להכיר בכך, ולהבין שאף על פי שהוא בטוח בדעתו שהוא צודק, ניצב לפניו בן אנוש שחווה מציאות שבה הוא ודאי צודק, ואי אפשר לבטל את דעתו מכל סיבה שלא תהיה בביטול או בריב, אלא רק בהיגיון ובפשרה. רק לאחר מכן יש סיכוי שגם תגיע הבנה.
מאיר וייצמן הוא יועץ נישואין ומשפחה מטעם מחלקת שלום בית של ארגון הידברות.