חינוך ילדים

אני רוצה להיות רגועה, וזה לא הולך לי! למה?

איזה מעצבן זה שגם את המשפטים האלה כאילו אף אחד לא שומע, זה לא מזיז לאף אחד. הם גם לא מתרגשים, ואז את עוד יותר מתעצבנת

  • כ"ט תמוז התשפ"ב
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"אני לא מסוגלת ככה, אין לי דקה מנוחה".

"כל היום אני כמו מכונת כביסה בבית, מסתובבת סביב כולם, מנקה אחריהם, מפנה אחריהם, מרימה אחריהם... זה לא אמיתי!".

"למה בכלל צריך חופש גדול? בשביל שהמורות ינוחו אנחנו צריכות לסבול?".

"אין לי זמן רגע אחד לגרד את הראש, לא לדבר על לנוח צהרים או לצאת עם בעלי לסיבוב...".

* * *

למה לא הולך לי להיות רגועה כבר?

גם את שואלת את השאלה הזו?

ברוכה הבאה למועדון הנשים הלחוצות....

לא אני, לא לועגת לך ח"ו. אני בסך הכל אמיתית איתך ולגמרי מבינה אותך.

השלב הראשון כדי להיות רגועה באמת, זה להניח הכול על השולחן. מה זה על השולחן? לדבר את זה, להגיד את מה שמפריע לך וקשה לך. למי? זה מספיק שתגידי לעצמך.

גם לך קורה שאת צועקת את זה לפעמים, אחרי שכבר הכול עלה לך לגרון?

"דייייייי כמה אפשר לרוץ אחריכם? כמה פעמים אמרתי לאסוף את המשחקים ולסדר את החדר?".

"אני לא מכינה לכם שום דבר, תסתדרו לבד, מה חשבתם, שהכל אני אעשה לבד כל הזמן?".

"לאף אחד לא אכפת בבית הזה (את רומזת בעיקר לבעלך...). אני לא חמור של אף אחד פה, ברור?!".

האמת, איזה מעצבן זה שגם את המשפטים האלה כאילו אף אחד לא שומע, זה לא מזיז לאף אחד. הם גם לא מתרגשים (גם אם זו הייתה מניפולציה מכוונת – היא לא עבדה) ואז את עוד יותר מתעצבנת, עומדת על סף בכי ולפעמים הוא גם מתפרץ, ליד הילדים, ליד בעלך, ושוב את כועסת ושונאת גם את עצמך על זה שאת "פראיירית", על זה שאת לא עומדת במילה שלך שלא תעשי ואת עושה, על זה שאת מרחמת עליהם, על זה שרצית לנוח ולא עשית את זה...

אם עד עכשיו קראת בהתעניינות ואת בין מחייכת לעצמך לבין מתעצבנת, סימן שאני ממש מבינה אותך, נכון? אז כמו שאני מבינה את מה שאת מרגישה, בואי תסכימי לשמוע עוד כמה דברים.

רוצה לצאת מהלופ הזה?

רוצה להיות רגועה באמת?

רוצה להיות שמחה ופחות עם רגשות אשמה?

זה מה שתעשי!

תציפי במודע את מה שאת מרגישה! תגידי לעצמך הכל בלי לחשוש לשמוע את האמת (ממילא היא נמצאת שם - אז עדיף שתצא).

חבקי את עצמך, תני מקום לכאב שעולה לך, אל תדחיקי אותו, אל תתעלמי ממנו. הוא רק גדל ככה.

דמייני שהילד שלך בא וכולו מלא רגשות קשים כי קרה לו משהו. את פשוט מחבקת ומרגיעה, נכון? זה מה שתעשי עם עצמך – תראי מה תרגישי.

תבטיחי לעצמך שמכונת הכביסה הזו כבר מקולקלת, הכרטיס שם השתבש והמכונה עכשיו חדשה. חשבי מסלול מחדש. איך?

תשאלי את עצמך כמה פעמים ביום: מה את רוצה? ואת זה תעשי. מה שאת לא רוצה - אל תעשי! מה יקרה? תראי, יהיו הפתעות - הרצון שלך יתעורר לו, והכל יהיה אחרת לגמרי.

זהו, את לא עושה מה שצריך. זה הבדל ענק...

בזמן שאת מקשיבה לעצמך (כי את עושה מה שאת רוצה ולא מה שלא), תרגישי את הרוגע שאליו את מייחלת. פתאום תרגישי אהובה ואוהבת, וכשאת תהיי במקום הזה - לא תרצי שהילדים שלך יעופו לך מהעיניים ושהיום שלך יגמר...

בהצלחה רבה!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.  Yd0548414745@imahut.org.il

תגיות:פיתוח האישיותחינוך ילדים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה