מגזין

"הרב עובדיה זצ"ל ביקש שאלמד את הדור הבא - להחזיר עטרה ליושנה במוסיקת הקודש"

מה הדבר ששמר על הרב כפיר פרטוש בנערותו להמשיך ללכת בדרך הישר, ומושך כמו מגנט גם את תלמידיו להמשיך לעסוק בתורה? סיפור על שליחות יוצאת דופן

שתף במייל
| כ"ד סיון התשפ"ב |
(בעיגול: החזן והפייטן ר’ כפיר פרטוש)
whatsapp
אא

אווירת חילולי השבת של ילדותי נספגה קודש. מאז שאני ילדה, אהבתי לעלעל בסידורים השונים, ולהרגיש כיצד החיים היהודיים עולים מתוכם. דמיינתי קהילות. עברתי על תוכן העניינים, וקראתי כמעט את כל הסידור. סקרנות של נשמה, אתם יודעים. הורי היקרים הגיעו מבתים מסורתיים, ולכן הכרנו את "דרור יקרא". בנוסף, אני זוכרת היטב את אמי הטובה שתחיה, שרה איתנו בערב שבת את פיוט "בר יוחאי". זה היה קסום ויפה, אבל זה הסתכם רק בכך, ולא יותר.

לאחר החזרה בתשובה ולאחר הנישואין, בעלי הביא איתו את סידור "יחוה דעת" של הרב עובדיה זצ"ל. פתחתי את הסידור, ונעצבתי אל לבי: כמה פיוטים אילמים היו שם! זה היה הסידור עם הכמות הגדולה ביותר של פיוטים לשבת שראיתי בחיי, ולא היה לי שום מושג מה הלחן שלהם. חשבתי שזה בגלל הגירעונות שלי כחוזרת בתשובה, אבל רק השבוע, בעקבות ראיון עם הרב כפיר פרטוש, הבנתי שמדובר בתופעה רחבה יותר, תופעה כאובה של כלל עדות המזרח, והיא קיימת גם בבתים תורניים רבים: אובדן חלק ממסורת הפיוטים, הידלדלות העושר המוסיקלי של לחני התפילה וצמצום אדיר במגוון הלחנים שהיה קיים, שהועבר בדרך טבעית מאב לבנו, ופשוט – אבד לנו מפאת צרות הגלות.

בקשה אישית מהרב עובדיה זצ"ל כולל הומור משובח:

 

יום שלם בלימוד התורה, ובערב – מפעל חיים לשימור לחני התפילה והפיוטים

בנקודה הזו נכנסת השליחות של הרב כפיר פרטוש - להמשיך את מאמצי קודמיו בהארת האווירה בבית הכנסת ואווירת שולחן השבת של כל יהודי באור של עושר מוסיקלי, פאר והדר מופלאים של תרבות יהודית עתיקת יומין – תפילה מבוססת מקאמים, פיוטים ושירת הבקשות. כך הוא מקווה, בעזרת השם, לחבר עוד ועוד יהודים לבוראם. הרב פרטוש (37) הינו אברך ואב ל-9 ילדים, חזן בקהילת "רב פעלים" באלעד, פייטן ומוסיקאי, שמשקיע את זמנו בשליחות מופלאה של השבת המסורת המפוארת של מוסיקת הקודש על כנה, והכשרת הדור הבא של החזנים והפייטנים בישראל.

שיעור לדוגמה: שחרית של שבת במקאם כורד מפי ר' כפיר פרטוש

"נולדתי וגדלתי בגבעת שמואל למשפחה שעלתה מאלג'יר ומתוניס. הזיקה לחזנות באה מהמשפחה. אבי וסבי מצד אמי היו חזנים שעסקו במוסיקה, ולמעשה, השליחות היא משפחתית. כל אחי עוסקים בחזנות ובפייטנות, שניים מהם בקהילות בניו-יורק ובלוס אנג'לס. בבית שמענו את גדולי הפייטנים, כמו ר' דוד ריאחי ז"ל, ר' משה חבושה, ר' יחזקאל ציון, ר' יחיאל נהרי ועוד. אבא שלי למד מקאמים בישיבת 'אור דוד' בפרדס כץ. מי שמסר את השיעורים היה הפייטן היקר רבי יחזקאל ציון, שכיום הוא החזן הראשי של קהילת בית תורה של יוצאי חלב בברוקלין שבניו יורק. ההקלטות של שיעוריו, ביחד עם כל הידע המוסיקלי הנ''ל, היוו את הבסיס שלי ללימוד המקאמים, שהרי לימוד המקאמים עובר במסורת, וחייבים לשמוע את החזנים שקדמו לך כדי לדעת את החומר הנלמד".

עוד לפני בר המצווה כבר קרא הרב פרטוש בתורה את המפטיר ואת ההפטרה, ונהג לפייט באירועים שונים. בגיל 14, האהבה למקאמים הפכה לרצון עז ללמוד אותם לעומק באופן מקצועי. "נעזרתי בחברים מהישיבה שכבר ידעו מקאמים, וגם האזנתי להקלטות של שיעורים שנמסרו על ידי המורים של אותה התקופה, וביניהם הפייטן הרב מרדכי אשכנזי, שעזר לי רבות בתחילת הדרך".

 

"כנער, המקאמים שמרו עלי שלא ארד מהדרך. כעת הם שומרים על הדור הבא"

תפקיד נוסף ומרגש בשליחות של הרב פרטוש הוא לא רק שמירה על המסורת, אלא גם שימוש במקאמים כשמירה רוחנית ממש על התלמידים. הוא משתף אותנו בפרט חשוב ומרגש על קורות חייו: "כאמור, גדלתי על הפיוטים האלה, וברגע שהתחלתי ללמוד מקאמים נשאבתי לזה כל כך. העושר המוסיקלי קסם לי עד כדי כך, שזה הגן עלי מכל מיני סוגי מוסיקה חיצוניים שאינם תואמים את רוח התורה. לצערנו, גם בישיבה אז היו בחורים שפזלו החוצה, ולמעשה, אפילו חברים קרובים התחילו לשמוע שירים שלא מתאימים לרוח הישיבה. גם אותי זה יכול היה לגרור, כי אני אוהב מוסיקה, אבל הייתי שקוע כל כך במקאמים, שהמוסיקה ההיא שחברי שמעו הייתה נראית לי רדודה כל כך, ולא משכה אותי. והיום? כל יום אני שומע מבחורי ישיבה שהמקאמים מושכים אותם כל כך  שלא מעניין אותם כלום, כי זה חזק. אני שמח, כי זה שומר עליהם כמו שזה שמר עלי".

 

"ר' יעקב מזרחי רצה שאצטרף למקהלה, אבל אבי היקר שמר עלי עד שאתחתן"

אמנם הרב פרטוש התמקד כנער בלימוד מקאמים ופחות בפיוטים, אך הוא מציין כי אביו עודד אותו מאוד להתקדם בתחום. "אבי היקר רכש עבורי אורגן מזרחי כדי שאוכל להתמקצע יותר, ובגיל 16 הוא שלח אותי ללמוד לנגן בעוד. זה הרחיב את הידע, וסידר את כל החומר התיאורטי שהיה קיים בראשי. זה השלים את החסר, כיוון שאמנם שמעתי הרבה חזנות ופיוט, כלומר, המסורת היתה קיימת בהבנה שלי, אבל הייתי צריך כלים לסדר".

הדחיפה הראשונה שקיבל הרב פרטוש כנער, היתה מהפייטן ר' יעקב מזרחי, שהקים מקהלה עולמית בשם "תפארת המזרח", שנחשבה להרכב המקצועי ביותר באותה התקופה שלפני 20 שנה.

"ר' יעקב מזרחי שמע אותי אז בשירת הבקשות המקורית שבבית כנסת עדס בירושלים, ורצה לצרף אותי כחזן וכסולן למקהלה, אבל אבא שלי שמר עלי, ולא הסכים לכך, כי עדיין לא הייתי נשוי, ולכן, ההתקדמות המקצועית המשמעותית שלי היתה רק אחרי הנישואין".

 

לעבור את כל הדרך הארוכה למען הדור הבא

עוד לפני הנישואין שימש הרב פרטוש כחזן קבוע בגבעת שמואל. לאחר שהתחתן, שימש שם גם כרב בית הכנסת. באותה התקופה התחיל הרב שלב משמעותי במסלול המקצועי שלו להכשרת הדור הבא של החזנים והפייטנים.

"הגעתי לאחד השיעורים של הפייטן ר' אליהו אוזן, שהיה אחד החזנים של מרן הרב עובדיה זצ"ל, והשיעור פשוט ריתק אותי: כל התיאוריה שכבר היתה לי בראש הועברה מפיו בשפה פשוטה, אז הצטרפתי לקורס שלו כדי להבין את אופן מסירת השיעורים. לאחר מכן, בעזרת הידע שצברתי מכלל המורים, ובעיקר מר' אליהו אוזן, פיתחתי שיטה ייחודית לקיצור זמן הלמידה, ששומרת על אותה רמה לימודית גבוהה ביותר. פעם היו לומדים את הנושא במשך 3 שנים, ואילו היום בחצי שנה ניתן לקבל את כל הכלים האפשריים על חזנות המקאמים בצורה מקצועית. ברוך ה', אני זוכה להעביר את הקורסים האלה קרוב ל-20 שנים בהצלחה רבה.

שיעור לדוגמה: מעבר בתפילה מעג'ם לקריאת שמע וחזרה לעג'ם מפי ר' כפיר פרטוש

"אני מרגיש שעברתי את כל הדרך הארוכה הזו כדי שיהיו לי כל הכלים לדעת מה התלמיד צריך לקבל בצורה ברורה ומתומצתת, כי למעשה, התיאוריה מקצרת את תהליך הלמידה. בעבר צורת העברת הידע על מקאמים לא התבססה על תיאוריה מוסיקלית. לימדו את החומר בחזרה ובשינון. מה שאתה שומע – תחזור אחרי המורה. הדבר דומה ללימוד תמרורים באמצעות סיבוב בכל רחבי הארץ במקומות הכי נידחים כדי להסביר לתלמיד את המשמעות של כל תמרור ותמרור.

 

ייצור סגנון שירה ייחודי, והגשת תפילה מקורית שרחוקה מחקיינות

"יתרון נוסף קשור לביטחון העצמי באלתור. כשתלמיד יודע שהמקאם מבוסס על סולם צלילים – קל לו יותר לאלתר. הוא יודע שהמקאם עשיר, ועוד לפני שהוא מחליט להחליף את המקאם, הוא ממצה אותו, מטייל לאורכו, עד שהוא עובר במודולציה למקאם אחר. זה מקנה לחזן או לפייטן את הביטחון העצמי, כיוון שיש לו בסיס ויסודות מוקדמים, ולא רק חזרה על מה שהוא שמע. יש לו ביטחון ליצור בעצמו את הקישוטים בין המקאמים. זה מקנה לו שליטה מוחלטת, והכי חשוב – הוא בעצמו יצליח לייצר דברים חדשים, וליצור לעצמו סגנון שירה ייחודי, והגשת תפילה מקורית שרחוקה מחקיינות".

"בשבילי זו היתה הפתעה גדולה מאוד לשמוע את צורת העברת השיעור של ר' אליהו אוזן, שהוא הראשון שהתחיל ללמד מקאמים עם תיאוריה מוסיקלית, כי אני טרחתי כל כך ללמוד וללמוד, לאסוף ולאסוף, ובסוף אני רואה שמישהו מגיש את זה בצורה פשוטה.

"מי שלא גדל על מסורת המקאמים, יהיו לו קשה להעביר את זה. יש תיאוריה מסוימת, שאפשר להסביר אותה, אבל לבוא בלי רקע, זה לא שייך. אתה יכול להיות חזן ופייטן בלי רקע, אבל כדי להעביר את זה הלאה, אתה חייב את הרקע. אם לא הייתי עובר את המסלול הזה, לא היתה לי אפשרות ללמד באופן הזה".

לאחר מכן, ניצני החייאת חזנות המקאמים והפיוטים נראו בארץ, והתחילו שיעורים נוספים בנושא. הרב פרטוש מציין כי ר' אליהו אוזן מלמד עד היום, וגם תלמידים שלו עוסקים בלימוד ובהעברת המסורת. בנוסף, הפייטן זיו יחזקאל מלמד גם כן באופן הזה. "התלמידים שיוצאים משיעורים כאלה יוצאים ברוך ה' גאונים".

 

התלמידים מכהנים כחזנים וכפייטנים בארץ ובעולם

הרב פרטוש מדגיש שלא מדובר רק בחוויה של התמקצעות ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם ברכישת מקצוע לחיים, שמניב פרנסה בשפע.

"למעשה, זה חלק מהשליחות. אנחנו מצליחים לאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד מההשקעה שלהם. אני בקשר עם תלמידים שמכהנים כחזנים וכפייטנים בארץ וברחבי העולם. באחת מקבוצות הלימוד, היה תלמיד שהחזיר את ההשקעה עוד במהלך הקורס. הוא קיבל הצעת חזנות בשכר חודשי קבוע, ובזכות הצמא הגדול שקיים בציבור – ברוך ה', הביקוש עושה את שלו. היום, למשל, התקשר אלי תלמיד מובהק שלי, וסיפר לי שהוא החזן הראשי של קהילת יוצאי חלב הידועה 'מגן דוד' בחולון, ואמר לי: 'הכל בזכותך'".

 

חולם להיות חזן או פייטן? הצטרף לקורס חזנות עם החזן והפייטן, הרב כפיר פרטוש: פיתוח שמיעה מוסיקלית בליווי כלי נגינה, שליח ציבור וחזן, מקאמים: לימוד יסודי, לימוד פיוטים, הדרכה מעשית ויחס אישי. תעודה למסיימים בהצלחה. 20 מפגשים החל מיום רביעי ל' סיון 29.6 בבית הידברות בפתח תקווה. השמע את קולך והתקשר 073-222-1300 או לחץ כאן

 

המאזינים נשארים ערים בלילה כדי ללמוד מהרדיו את המקאמים

הרב פרטוש נזכר באחת החוויות המעניינות שהוכיחו לו עד כמה הציבור צמא לחזור למקורות הקסומים של פאר החזנות והפייטנות של הדורות הקודמים. 

"בעבר הגשתי פינה ברדיו, ואנשים היו מרותקים אליה. זו היתה בסך הכל פינה שבועית של 10 דקות, אבל אני זוכר שכשהייתי מגיע להופעות, רוב הציבור שהיה ניגש אלי, היה מדבר איתי על אותן 10 דקות: אנשים אמרו לי שהם נשארים ערים רק כדי לשמוע את הפינה הזו ברדיו, ובזכות ההאזנה הזו הם למדו מקאמים. היו גם תלמידי ישיבה, שמטבע הדברים לא היו יכולים להישאר ערים, אז הם היו מקליטים במשך כל הלילה את שידורי הרדיו, כדי לשמור את אותה הקלטה בת 10 דקות. כך הם למדו את המקאמים. כיום, אדם שמגיע לקורס מקבל את כל הידע הזה באופן מסודר ומן המוכן. הכל נגיש לו. אגב, השבוע אחד התלמידים גילה לי שאותם קטעי שידור נמצאים ב'קול הלשון' בצורה מסודרת".

 

"בתחילה הם לא האמינו ביכולותיהם, אך לבסוף יצאו חזנים מקצועיים"

אילו תלמידים אתה פוגש בקורסים שאתה מעביר?

"לצד תלמידים שמעוניינים כמובן להתמקצע בתחום ולסלול לעצמם נתיב מעשי לקידום מקצועי כחזנים וכפייטנים, אני זוכה לפגוש הרבה תלמידים שלא ידעו כמה יכולות טמונות בהם, והם הפתיעו את עצמם לטובה. הרבה מהם רוצים ללמוד כדי לדעת, וליהנות מזה. כדי לשמוע את הפיוטים וליהנות מהם, לא צריך שום ידע מוקדם, אבל כשכבר מגיעים לפתיחות של הפיוטים, הנקראות מוואלים, חייבים להכיר את המקאמים. המקאמים הם למעשה צורת שימוש מסורתית בסולמות נגינה, המהווים טריטוריה, כלומר שטח או תחום שבו הצלילים נעים. בשלב הזה האדם מרגיש שהוא מנותק, אז ישנם כאלה שמגיעים ללמוד בקורס, רק כדי להיות מחוברים באמת לשורש של המוסיקה שהחזן או הפייטן שרים בבית הכנסת".

 

להאמין בקול הפנימי של הנשמה: מ"אין לי קול יפה כ"כ " לחזן מקצועי

כמה אנשים, שלימים הפכו לתלמידים, פנו אל הרב פרטוש בתחילה מתוך ציפייה לדעת ולו כדי ליהנות מהמוסיקה בלבד.

"הם אמרו לי: 'הרב, אני לא חושב שאני יכול להיות חזן. אין לי קול יפה כל כך, ואני לא חושב שאני יודע לשיר, השמיעה המוסיקלית שלי לא טובה, ואני בסך הכל רוצה לדעת כדי ליהנות מזה, לדעת מה אחרים עושים, זה מעניין אותי מאוד'. היום, לאחר שהם סיימו את הקורס, הם כבר חזנים מקצועיים כי בין הידע שהם רכשו היתה היכולת למקם את עצמם בתוך התבנית הברורה של המקאם, וזה נתן להם קפיצת מדרגה גבוהה בהרבה רמות מרמת חזנות הבסיסית הממוצעת הנפוצה כיום".

כך, התלמידים של הרב פרטוש, שרצו רק "ליישר קו עם החזן" בבית הכנסת שלהם, מגלים שיש להם יכולות טובות, ואף מעבר לכך, כדי לזכות לסייע בהתעלות הרוחנית של הקהל בשעת התפילה.

"אחד מבוגרי הקורס התלהב כל כך מהחוויה, שהוא בעצמו נרתם לפתוח את הקורסים הבאים. הוא עשה זאת לשם שמיים וללא שום כוונת רווח כלל. הוא שמח כל כך מההישגים שהשיג במהלך הקורס, שהוא רצה שגם אחרים ירוויחו אותם הישגים. למעשה, היו כאן כמה מחזורים שהוא נרתם לנהל את הקורסים שלהם, שנפתחו לאחר מכן".

 

"את לא יודעת איזה שולחן שבת נהיה לנו"

אחד מהתפקידים של הרב פרטוש בשליחות שלו הוא העשרת שולחן השבת בפיוטים הקסומים שכמעט ואבדו לנו. הוא סוקר את התהליך שעבר על קהילות ישראל באבדן של חלק ניכר ממסורת שירת הפיוטים, ומוסר לנו פרטים מפתיעים על התופעה.

"בעבר, שירת הפיוטים היתה אצל עדות המזרח נחלת אבות. כולם ידעו וכולם שרו אותה בשולחן השבת, ולאורך השנים היא נמסרה מאב לבן באופן טבעי. במסגרת התהליכים שעם ישראל עבר בדורות האחרונים, הרבה יהודים עזבו את דרך התורה, וגם לאחר גלי החזרה בתשובה, עדיין יש חוליה בשרשרת הדורות של עם ישראל שהגיעה עם ידע דל על שירת הפיוטים. פה היה נתק מסוים. בהרבה בתים שומרי תורה ומצוות שולחן השבת מסתכם בלחנים בודדים שאנשים יודעים, פחות או יותר: 'כי אשמרה שבת', 'חביבי', וזהו כמעט. ברוך ה', בשנים האחרונות אני מקבל פניות רבות ותודות מאנשים על כך ששולחן השבת כבר נראה אחרת. אפילו זיהו את הרבנית רעייתי, ואמרו לה: את לא יודעת איזה שולחן שבת נהיה לנו. בזכות בעלך, אנחנו לא מפסיקים לשיר'.

איך בעצם לימוד חזנות ופייטנות הופך את התפילה למעניינת יותר?

"ראשית, אם אדם אינו מכיר היטב את מגוון הלחנים, הוא מרכיב על לחן אחד כמה קטעים שונים בתפילה. ברוך ה', אנוכי והתלמידים שומעים ומשמיעים לחנים חדשים בכל שבת, ורק אחרי כשלושה חודשים אנחנו מחדשים ברוטציה את הלחנים.

"שנית, בשונה משאר נוסחי התפילה, בחזנות הירושלמית יש צורך באלתור, אבל בעשרות השנים האחרונות המחסור בידע מקצועי הוביל דווקא למונוטוניות בתפילה, בגלל הקושי באלתור. איך מלחינים, בעצם? מה עושה מי שאין לו כושר הלחנה? מה שקורה היום, הוא שגם אם חזנים יודעים מקאמים, התפילה, כאמור, מונוטונית, וגם בתוך טקסט תפילה יחיד - חוזרים על אותה מלודיה לאורך כל התפילה. זה הוביל לפתיחת מניינים קצרים, כי אנשים משתעממים מהמונוטוניות. הבעיה קיימת גם בפייטנות: גם אלו שיודעים מקאמים, אבל לא למדו אותם בצורה יסודית ומקצועית - מגישים את הפיוטים בצורה ידועה מראש. אבל יש תקווה, כי מי שלומד את רזי המקצוע הקדוש, ומי שלומד את יסודות ההלחנה, יודע להגיש את התפילה בטוב טעם ודעת, להפתיע את השומעים, ואפילו את עצמו. יש לי תלמיד בזום, תושב ניו ג'רזי, שכיום, החזנים בבית הכנסת שלו מבקשים שהוא יחליף אותם, מרוב ששירתו נשמעת מקצועית, ומנעימה את אזניהם של המתפללים".

 

לא עוד הופעה והפגנת יכולות קוליות: הפיכת התפילה להתעלות רוחנית של קדושה

מצד שני, מזהיר הרב פרטוש מפני תופעה בקצה השני של הסקאלה: חזנות ופייטנות לשם עשיית רושם על הקהל, ולא כל כך לשם שמיים. "זה עוד פן של השליחות. חשוב לנו לשים דגש על עבודתנו כחזנים וכפייטנים שהרושם היחידי שהם צריכים לעשות – זה הרושם של הקדוש ברוך הוא. בעבר, החזן הראשי היה חכם הקהילה, וודאי שכוונתו היתה לשם שמיים. אנחנו פועלים בע"ה לסגור את המעגל ולהחזיר את החזנות למקורה בקדושה.

"פעם עצר אותי אברך בבני ברק, ואמר לי בהתרגשות ובדמעות שהוא וחבריו לוקחים מאיתנו דוגמה, ומבינים שאפשר להיות חזנים ופייטנים ברמה הגבוהה ביותר, ולהיכנס לתוך עולם המוסיקה הכולל הופעות בארץ ובעולם, ולהישאר אברך שלומד תורה כל היום, ולא כמו שרווח בחוץ, שאלה שני קווים מקבילים שאינם נפגשים, ובטעות הרבה נכנסו לתוך זה והתדרדרו רוחנית. הניסיון שלנו מוכיח שאפשר, כי זו המטרה המקורית שלשמה קיימות החזנות והפייטנות – לעלות במדרגות הרוחניות, ולא חלילה, לרדת.

 

מדוע הרב עובדיה זצ"ל אהב כל כך את מוסיקת הקודש?

הרב פרטוש נזכר ברגעים המיוחדים בחייו, כשזכה להנעים בשירתו לכבודו של מרן הרב עובדיה זצ"ל עוד בחייו. הוא לוקח אותנו אל מסע מרתק בעיר הקודש ומספר על התפילות המיוחדות שמתקיימות בירושלים, ועל הקשר המיוחד של הרב עובדיה זצ"ל לחזנו המבוססת על מקאמים, ולפיוטים. "בירושלים החזנות מפותחת מאוד. אנשים באים ליהנות משמיעת התפילה. למעשה, בכל שבת הם באים להופעה בקדושה. ברגע שהחזן עולה לתיבה, כולם מתמקמים, ומצפים לשמוע כיצד החזן יחדש להם הפעם. לא פלא שהרב עובדיה נמשך לזה בכל מאודו. שנים על גבי שנים הוא היה קם לפנות בוקר, הולך לשירת הבקשות ואח"כ לתפילה. הוא בעצמו היה חזן גדול מאוד, שידע את כל תורת המקאמים. למה הוא היה צריך את זה? הוא, שכל כולו היה עסוק בתורה, וכל רגע פנוי מזמנו הוקדש לתורה, מה לו ולמוסיקה? התשובה היא התעלות רוחנית של ההנאה מההאזנה לחזן ולפייטן המשמיע את מילות הקודש בלחני הקודש".

 

בזכות השיר "אליך מרן", אנשים חזרו בתשובה

ההיכרות הראשונה של הקהל הרחב עם הרב פרטוש החלה לפני כ-12 שנה בזכות השיר "אליך מרן", שנכתב על פועלו של הרב עובדיה זצ"ל למען התורה. "זכיתי לשיר את השיר בדואט עם אחי הקטן, שהיה אז בן 8. זכינו לרגש את הרב עובדיה, לשיר את השיר בביתו ולשמח אותו בשירה ובנגינה. אנשים רבים אמרו לי שהשיר חיזק אותם מאוד: אברכים התחזקו בניצול הזמן ללימוד תורה, ועמך ישראל התחזק בהתקרבות לה'.

האחים ר' כפיר ואירה פרטוש שרים לכבודו של הרב עובדיה זצ"ל את "אליך מרן"

"הסיפור הכי מרגש שהיה לי עם השיר – הופעתי בנתניה אצל חבר'ה צעירים מתחזקים, ולאחר ההופעה הם סיפרו לי שחזרו בתשובה בעקבות השיר. הם לא ידעו על גדולתו של מרן, והכירו אותו רק מהתקשורת. לאחר שהשיר ריגש אותם וסקרן אותם, הם החליטו לברר מי זה ה'מרן' הזה, והתחילו לשמע את שיעוריו ולהתחזק. כיום, ברוך ה', הם שומרי מצוות קלה כבחמורה.

השיר "אליך מרן" בקליפ המקורי בביצוע ר' כפיר ואריה פרטוש

"בשבילי, רגעי השיא של השליחות שלי הם לשיר לפני מרן. הרב עובדיה ביקש ממני באופן אישי בנוכחות הרב משה חבושה ללמד את הדור כדי להחזיר עטרה ליושנה גם בתחום הפיוטים, וכיום אין לי יעד גדול מזה להגיע אליו מלבד הזכות להגשים את החזון של מרן, הרב עובדיה זצ"ל להחזיר את עטרת הפיוט ליושנה".

חולם להיות חזן או פייטן? הצטרף לקורס חזנות עם החזן והפייטן, הרב כפיר פרטוש: פיתוח שמיעה מוסיקלית בליווי כלי נגינה, שליח ציבור וחזן, מקאמים: לימוד יסודי, לימוד פיוטים, הדרכה מעשית ויחס אישי. תעודה למסיימים בהצלחה. 20 מפגשים החל מיום רביעי ל' סיון 29.6 בבית הידברות בפתח תקווה. השמע את קולך והתקשר 073-222-1300 או לחץ כאן

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה