טוב שמן טוב משמן לא טוב

התזונה המערבית של היום רוויה בצריכת שמנים טובים וגם מזיקים. רצוי למעט בשמנים בתפריט היומי. השמנים המומלצים לשימוש במטבח הם שמנים מכבישה קרה בלבד, ולא מזוככים מכבישה חמה. השמנים הטובים מכבישה קרה (כתוב עליהם) הם שמן זרעי ענבים, שמן זרעי חמניות, שמן שומשום, שמן קוקוס, שמן זית וכו'. רצוי שעל שמן הזית יהיה כתוב "כתית מעולה", וחשוב שיהיה עד רמה של 1% חמיצות, ואף פחות מזה, ואז תדעו שאיכותו מעולה. לעומת זאת, שמן הקנולה הידוע מופק מזרעי הלפתית, והקנדים פיתחו ממנו, בעזרת הכלאות של זנים חדשים, שמן חדש - ובעצם שמן מהונדס. תוסיפו לו את כל תהליכי הזיכוך ששמן עובר, כפי שנציין בהמשך הכתבה, והרי קיבלתם שמן שמזיק לבריאות ולא מועיל כלל.

שמן מזוכך נשמע כמו שמן זך וטהור, אך זו לא האמת כלל. תהליך הפקת השמן מתחיל כך:

* מחממים חומר גלם של שמן צמחי כלשהוא.

* השמן מתחמצן מהחימום, ונוצרים רדיקלים חופשיים (מזיק לבריאות ולא מועיל כלל).

* הוא עובר תהליך של סינון וניקוי ממרכיבים מסוימים, ואז נפטרים מרעלים - אך יחד עם ה"פסולת" נשטפים ומסוננים ממנו גם ערכים תזונתיים (ויטמינים וכו'), וכך הוא מאבד את כל יתרונותיו וסגולותיו.

* מוספים לו חומרים כימיים רעילים על מנת שייראה נקי וצלול (סודה קאוסטית ופחם). התוצאה: השמן מאבד מערכו, מטעמו ומצבעו.

לסיכום: לשמן מזוכך אין שום ערך מוסף לבריאותנו, אלא להיפך, ויתרונו הוא אחד בלבד: חיי מדף ארוכים.

רוב האנשים כיום רגילים לטגן מזון בשמן מזוכך (סויה, קנולה, תירס וכו'), או להוסיפו לעוגות ועוגיות באפיה, אך זהו הרגל לא מבורך כלל. אם תרצו לטגן מזון במחבת או בסיר, עדיף לעשות זאת עם מעט שמן זית איכותי. בזכות תכולה גבוהה של שומן חד־בלתי רווי ובזכות תכולה נמוכה של שומן רב־בלתי רווי, השמן יציב יותר בטמפרטורות גבוהות, ונוצרים פחות חומרים רעילים. לכן הוא בטוח לטיגון כל עוד אתם לא שורפים אותו.

את השמנים מאחסנים בחושך, במקום קריר. קונים שמנים אך ורק בכלי זכוכית כהה או בג'ריקנים מפח, כדי שלא יתחמצנו ויתקלקלו מהאור ומהחום. לבריאות.

להזמנת חוגי בית בהשתתפות הנטורופתית רות ליאת פלץ (ללא עלות), חייגי 073-2221290