איך קשור השעון הביולוגי ליכולת שלנו לכוון בתפילה?

בטור זה נביא עוד המלצות כיצד אפשר להיכנס למצב תודעתי של זרימה, שיאפשר תפילה מכוונת וזכה יותר.

לבני אדם שונים יש "תדר" מנטלי שונה, ולא כל מה שמתאים לאחד מתאים גם לאחר. מבלי להכיר בהבדלי האישיות שלנו, אין סיכוי למצוא את הדרך לכוונה אמיתית. הפעם נדבר על מרכיב אישיותי מעניין שלא תמיד נותנים לו את הדעת: השעון הביולוגי.

לכל אחד מאיתנו יש שעון ביולוגי שונה, והוא זה שלפיו נקבעים זמני השיא והשפל של התפקוד המנטלי שלנו. כל אחד מגיע ליכולות תפקוד שונות בזמנים שונים של היום: יש אנשים של בוקר ויש אנשים של לילה, יש אנשים שהשעות הכי טובות שלהם הן עד 12 בצהרים, ויש שרק מתחילים להיכנס לפוקוס באותה שעה...

חשוב להכיר את השעון הביולוגי המנטלי שלנו, כדי שנוכל להתאים, במידת האפשר, את סדר היום שלנו כך שנהיה ברמת תפקוד מרבית כשאנו באמת זקוקים לכך. את המשימות שמצריכות עומס מנטלי, כגון לימוד, כתיבה, עבודה שמצריכה דיוק רב וכדומה, נשמור לזמנים הטובים שלנו. ל"איש בוקר" לא כדאי לבזבז את הזמן בקניות כשהוא בשיא מנטלי, אלא לשמור אותן לשעות מאוחרות יותר.  בשעות הטובות שלנו אנחנו מצליחים להתמקד יותר, לשמור על ריכוז ולהצליח במשימות שבזמנים אחרים ייקחו לנו הרבה יותר זמן. משל למה הדבר דומה? לאדם שמנסה להיכנס לבניין משרדים בשעות הלילה. כיוון שהכל נעול, הוא מתקשר לשומר, שמתקשר לאחראי, שמבקש אישור, שצריך להביא מהבית כי הוא שכח את הארנק... אם היה מגיע בעוד כמה שעות, הדלת הייתה נפתחת בצורה חלקה בלי בעיות. השאיפה שלנו היא למצוא את אותם זמנים שבהם הדברים עובדים לנו היטב, ושם לרכז את המאמץ. 

ניתן לאתר את הזמנים הטובים ביותר שלכם בכמה פעולות פשוטות. במשך שבועיים ממלאים טופס מיוחד מדי שעה, ובו עונים על השאלות הבאות: מהי השעה, וכן מהי רמת האנרגיה, הריכוז והמוטיבציה שלכם בדירוג של אחת עד עשר. במשך תקופה זו רצוי לא לצרוך קפאין, כדי לוודא שהתוצאות לא מושפעות מגורמים חיצוניים. לאחר שתאספו את המידע תוכלו לראות מהם הזמנים שבהם אתם בשיאכם, ומה הם הזמנים החזקים פחות. בשעות הטובות רצוי, כאמור, להשקיע במשימות הכי תובעניות מבחינה מנטלית, ובשעות הקשות יותר – לנוח (מי שיכול לעשות זאת ירוויח הרבה משנת צהרים של 25 דק' בשעות הקשות), או לעסוק בפעילויות הפגתיות.

כיצד ניישם את הדברים בתחום התפילה? זמני התפילה הרי נקבעו מראש על פי ההלכה, ואי אפשר לשנות אותם בהתאם לשעון הביולוגי הפרטי של כל אחד. עם זאת, ידוע שרוב האנשים הם אנשי בוקר, ולכן יש שני דברים שבכל זאת נוכל לעשות. האחד, למצוא מניין בשעה שמתאימה לשעון הביולוגי הפרטי. נכון שמצווה להתפלל עם נץ החמה, אבל אם באופן עקבי לא הולך לכם מוקדם מאוד, אולי כדאי לנסות מניין מאוחר יותר, שבו אתם נמצאים במצב מנטלי משופר שיאפשר לכם לכוון יותר. בנוסף, מבחינה הלכתית רבנים רבים בימינו מתירים לשתות שתייה חמה קודם התפילה, ובמקרה הצורך גם לאכול אכילה קלה אם הדבר הכרחי לשם ריכוז בתפילה (כמו שאמר פעם אחד האדמו"רים, "עדיף לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול...").

הדבר השני שכדאי לעשות הוא להשקיע יותר בתפילה שבטווח השעון הביולוגי המיטבי שלכם. אני מכיר אדם שמצליח להתרכז הרבה יותר טוב בשעות הלילה. את עיקר ההשקעה שלו בתפילה הוא מכניס דווקא לתפילת ערבית, והוא מצליח לכוון במיוחד דווקא בשעות האלה, כשאנשים אחרים כבר עייפים.

לסיכום, כדאי מאוד להכיר את השעון הביולוגי המנטלי שלנו ולהתחשב בו גם בעבודת השם. ככל שנתאים את סדר היום שלנו במידת האפשר לשעון הפנימי, הדברים ייעשו קלים ופשוטים יותר.