סיון רהב מאיר על האיש שניצל את הסגר כדי לפענח שפה עתיקה

עומס יתר הוא בעיה. הוא לא מאפשר לנו לחשוב ולהתפתח. כאשר פרעה שומע, בפרשת השבוע האחרונה שקראנו, פרשת "שמות", על התוכניות של עם ישראל לצאת לחירות, הוא מיד מעמיס עליהם עוד עבודה ומכריז: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ, וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר". העם יעבוד קשה יותר, ואז לא יהיה להם זמן לעסוק ביציאה ממצרים לארץ ישראל. פרשנים רבים מסבירים כי זו בעיה שאנחנו מתמודדים איתה עד היום: יותר מדי מטלות וטרדות והסחות דעת, פחות מדי זמן לחשוב על התכלית והמהות שבחיים. אפשר לפספס ככה את הגאולה שלנו, זו הרי הייתה התכנית של פרעה.

במובן הזה, הקורונה הארורה נתנה לרובנו מתנה – זמן. לפני כמה ימים פורסמה ידיעה על כך שפרופ' פרנסואה דסה, ארכיאולוג צרפתי, הצליח לפענח שפה עתיקה ושמה עילמית. זוהי שפה שבה דיברו באזור איראן, ונעלמה לפני כ-2,500 שנה. בסגר הארוך, בדירתו, הוא ניצל את הזמן להגשמת חלום מקצועי. בישיבות זום ארוכות עם חברים למקצוע הוא הצליח לפענח את הכתב העתיק, ולהגיע לתגלית שנחשבת היסטורית.

אפשר לבקר, בצדק, את העובדה שהגענו לסגר נוסף, ואפשר גם לחשוב ולתכנן – מה העילמית שלנו? מה החלום שלנו?

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".