category

עשרה בטבת

מיוחד: מה מותר ומה אסור לעשות בעשרה בטבת שחל בערב שבת?

כל הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי: מי חייב בצום, ומי פטור? מה לגבי חולי קורונה? האם מותר להסתפר, להתגלח ולהתקלח לכבוד שבת, בעיצומו של הצום? כל הפרטים על הצום הקרוב

שתף במייל
| ח' טבת התשפ"א |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

תענית עשרה בטבת חלה ביום שישי הקרוב, 25 בדצמבר. באופן נדיר, בני ישראל יצומו ויתענו, ואת הצום "ישברו" רק לאחר עריכת קידוש בליל שבת, לא לפני השעה 17:02.

הרב יצחק יעקב פוקס מציג בפנינו את כל ההלכות הנוגעות לעשרה בטבת שחל ביום שישי.

"רוב עם ישראל יתפללו מנחה של תענית בערב שבת לבושים בגדי שבת, חבושים בשטריימל או כובע שבתי, יקראו בתורה קריאה של תענית 'ויחל משה', ויאמרו בתפילת עמידה 'עננו'. תופעה בלתי שגרתית זו, מעוררת מיד שאלות מתבקשות", אומר הרב פוקס ומדגים את השאלות שהגיעו לפתחו: "האם, לקראת שבת לא נקיים "טועמיה חיים זכו", ומה עם כבוד ועונג השבת? שאלה נוספת, גננות שואלות: מה יהיה עם 'קבלת שבת' עם נגינה כמו בכל יום ששי? וכן, האם מותר להתגלח ולהסתפר לכבוד שבת ביום תענית? כיצד ינהגו המהדרים בכל ערב שבת לטבול במקווה?

ורבים שואלים: האם נוכל להקדים ולהדליק נרות ולקבל שבת ב"פלג המנחה" - 3:39 נעשה קידוש, ו"נשבור" את הצום בחלת שבת קלועה וריחנית? התשובה: צריך להתענות ולהשלים הצום, עד צאת הכוכבים, כאמור, לא לפני 17:02 (שו"ע ורמ"א רמ"ט, ד).

עשרה בטבת שחל ביום שישי - הרב זמיר כהן: 

1. תחילת התענית בעלות השחר של יום שישי, לבני אשכנז – 5:02 לבני ספרד – 5:20

המעוניינים לקום לאכול קודם עלות השחר, צריכים לעשות תנאי לפני הליכתם לישון אור ליום שישי, ולומר: – "איני מקבל עלי התענית עד עלות השחר". לעניין שתיה: בני אשכנז, אף אם לא התנו - רשאים לשתות (משנ"ב) בני ספרד, מלשון השו"ע משמע, שהתנאי מעכב אף לעניין שתייה. מותר להתחיל באכילת פת עד חצי שעה לפני עלות השחר, ותוך החצי שעה אין לסעוד יותר מ"כביצה" פת (56 גרם). לבנות ונשים אין איסור, בכל יום, לאכול בחצי שעה שלפני עלות השחר, כך דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, בספר משנת אברהם

2. חולים תשושי כוח וזקנים, שלדעת רופא הצום עלול להזיק לבריאותם, לא יתענו, ובכלל זה, מעוברות (לאחר 40 יום להריון) מיניקות (עד 24 חודשים אחר הלידה אפילו הפסיקו להניק, וכן מפלת כמניקה (שו"ע תקנא מ"ב, ג כה"ח ודע"ת שם). כל שאינו צם: אוכל מהבוקר בצנעה אך לא בשר ויין ושאר מעדנים. קטנים – אינם צמים, אך אין לתת בידם ממתקים, אא"כ לקחום בעצמם (ברכי יוסף). על פי פסק הרב הראשי לישראל, חולי קורונה לא יצומו בעשרה בטבת, אף אם אין להם כל תסמינים. לקריאת פסק ההלכה, לחצו כאן.

3. בליעת תרופות: מותרת, לגרש"ז אויערבך זצ"ל אפילו עם מים הנצרכים לכך, לגר"ע יוסף זצ"ל עדיף בלא מים, לדעת בעל שו"ת ציץ אליעזר, יש לפגמם, כגון עם תמצית תה סמיכה. ושמעתי מהגרי"ש אלישיב זצ"ל שדי לפורר קצת מהכדור למים.

3. הטועה ואכל או שתה – ימשיך בתענית ואין צריך להשלים תעניתו. ולמשנ"ב אף אומר "עננו" ועולה לתורה במנחה. טעה וברך על מאכל – בשדי חמד (בשם נחפה בכסף) שב ואל תעשה (ויאמר "ברוך שם כבוד מלככותו לעולם ועד") ויש אומרים שבצום דרבנן עדיף שיטעם מעט, שלרמב"ם, ברכה לבטלה איסור "לא תישא וגו'", והצום אינו אלא מדרבנן.

 

הלכות הנוגעות לתענית בערב שבת

4. רחיצה, תספורת וגילוח וקציצת ציפורניים: אף שבתענית ציבור, אין לרחוץ כל הגוף בבת אחת במים חמים דרך תענוג. אלא רק פניו ידיו ורגליו (פמ"ג ושעה"צ תק"נ, ח) ויש הנוהגים בעשרה בטבת וי"ז בתמוז במקצת דברים הנוהגים מר"ח אב עד ת"ב (משנ"ב תק"נ, י) - כבוד שבת דוחה האיסור (משנ"ב ערוה"ש וכה"ח שם). ומוסיף בעל ה"כתב סופר" במכתב לבנו רבי שמעון סופר (מייסד שושלת ערלוי): "בעל נפש המהדר בטבילה בחמין בערב שבת, בוודאי לא יבטלה מפני התענית". משמע שישיבה בסאונה או רחיצה בג'אקוזי - אינה מתאימה כלל ביום "אתחלתא דפורענותא". ומותר גם כן, להסתפר ולהתגלח ולקצוץ הציפורנים גם בערב שבת זה (רוח חיים תקס"ו, ד הובא בפסק"ת).

5. רחיצת הפה וצחצוח שיניים: בכל תענית ציבור (פרט לתשעה באב וכמובן יום הכפורים) - מותרת שטיפת הפה לאסטניסט (רגיש) או במקום צער אפילו עם משחה (משנ"ב תקס"ז, י"א) ולגר"ע יוסף זצ"ל יש להימנע מלהכניס לפה בבת אחת רביעית מים (86 סמ"ק), ויש לפלוט הכול. על כן, המצטער להיכנס לשבת בלא צחצוח שיניים עם משחה ושטיפת הפה במי פה - מותר, ובתנאי שיפלוט הכל (שו"ת מנחת יצחק ד, ק"ט ושו"ת קנין תורה ב, מט).

6. בנוגע ל"קבלת שבת" לילדים קטנים, אמנם, כתב קיצור שו"ע בסי קכ"ב, א: "לא ינגן נגן מקצועי אפילו לא לפרנסתו בפני גויים ביום זה, שנאמר: "על נהרות בבל...איך נשיר את שיר ד'... תלינו כינורותינו". ובכלל זה, שאין שומעים מזיקה מוקלטת,  מכל מקום, לילדים קטנים, שאינם בכלל חינוך לתעניות על החורבן (שהרי בוודאי עד שיגדלו, יהפכו לימי ששון ושמחה, מהרה),כדאי לשיר בפה, או להתאים את הנגינה והשירים לשירי שבת וירושלים שאינם מעוררים לריקוד ולשמחה אלא לרגש ולהתעוררות, ובחלוקת ה"דבר טוב" יש להימנע ממתקים כרגיל (מפני שקטנים "אוכלים כל צרכם, אך לא יתנו להם מעדנים, כדי להרגיש ולהשתתף בצער הציבור"), ויתנו להם ממתק יותר פשוט.

7. בעניין הטעימה ממאכלי השבת: יש להקל בטעימה מעט בקצה הלשון, עם פליטת המאכל מן הפה, לוודא שלא חסר מלח או תבלין (ראה משנ"ב תקס"ז, ו-ח ור"נ, ב וכה"ח שם) וקיימת האפשרות להקדים ולטעום בליל ששי, או להשכים לצורך זה, בבוקר ששי קודם עלות השחר - 5:05 ומכל מקום, אין לקיים "טועמיה חיים זכו" ממש. ונראה, שבליל שבת, אף אם לא יטעמו מהמאכלים לפני שבת, יש להניח שייאכלו בתיאבון רב.

8. יש לציין, שלמרות שבכל תענית ציבורדעת פרי מגדים מש"ז תריב עפ"י הט"ז "אין לגעת במאכלים שלא לצורך, שמא יבוא לאכול". הלכה זו, אינה שייכת לתענית החלה בערב שבת, אמנם שלא לצורך כלל - יש להימנע. ומכיוון שאנו בימי ששי הקצרים, מומלץ להקדים קניות, בישולים ואפיות במידת האפשר ליום חמישי.

9. אמירת "עננו": בני ספרד – בשחרית ומנחה, בני אשכנז – רק במנחה. השוכח "עננו" אינו חוזר ויכול להשלים ב"אלוקי נצור" וכו'. העומד לסיים התענית אחרי מנחה, רשאי לומר "עננו" כל עוד צם, ולבני אשכנז בשינוי הנוסח: "ביום צום התענית הזה". בני אשכנז אומרים "אבינו מלכנו", רק בשחרית, אפילו מי שאינו צם ואפילו ביחידות.

מה יש בצום עשרה בטבת שאפילו אם הוא חל ביום שישי צמים אותו? הרב ברוך רוזנבלום במבט ייחודי על צום עשרה בטבת:

10. תפילת מנחה (ניתן להתפלל החל מ - 12:09) מתפללים (עם בגדי שבת), קוראים קריאת תענית, הש"ץ אומר "עננו" בין "גואל" ל"רופא", וכל מי שצם אומר "עננו" בשומע תפילה. קוראים בתורה "ויחל משה" וגו', האשכנזים מפטירין "דרשו", לאחר חזרת הש"ץ אומרים קדיש תתקבל, ואין אומרים וידוי ונפילת אפיים ולא אבינו מלכנו (אף לא האשכנזים),  מפני שהוא ערב שבת, וכל זה, אף אם מתפללים מנחה גדולה סמוך לחצות היום (משנ"ב תק"נ, י"א וביה"ל), מפני כבוד השבת.

11. נשיאת כפיים. שו"ע תקס"ז, ח: "כל תענית ציבור יש בה נשיאת כפיים במנחה חוץ מביום הכפורים"  הלכה למעשה: בני ספרד - נוהגים להתפלל מנחה כ-40 דקות לפני השקיעה, כדי שתהיה נשיאת כפיים תוך חצי שעה לפני השקיעה - 4:47 (כה"ח, ז ואור לציון ב, פ"ח) התפללו מוקדם יותר, ועלו הכוהנים לפני פלג המנחה - מורידים אותם (שו"ת רב פעלים ד, ה ובא"ח (א) תצוה, כ"ג). בני אשכנז נוהגים לישא כפיים מזמן מנחה קטנה ואילך - 2:36 וברוב המקומות מקפידים להתפלל ולישא כפיים מפלג המנחה" - 3:39 ואילך. עלו כבר הכוהנים לפני "פלג המנחה" - אינם יורדים (לוח א"י הליכות שלמה י, הערה כ"כ ושו"ת שבט הלוי ח, כ"ג).

12. נתינת צדקה: מנהג לתת לצדקה בתפילת מנחה של תענית כדברי הגמ' ברכות ו ע"ב: "אגרא דתעניתא צדקה" (משנ"ב תקס"ו, י"ב [תענית - תת עני], והטעם שנותנים במנחה: משום שנאמר בהפטרה "שמרו משפט ועשו צדקה" (תוס' מגילה כ"א ע"א).  חלה התענית בערב שבת נותנים בשחרית כדי שיוכלו העניים לקנות במעות צרכי שבת. ובוודאי כשמתפללים מנחה בבגדי שבת - יש להקדים הנתינה לשחרית.

13. סיום הצום - 5:02 ויש נוהגים 5:11. צריך להתענות ולהשלים הצום (שו"ע ורמ"א רמ"ט, ד). ואפילו התפללו ערבית מוקדם - צריך להשלים התענית, ואינו נחשב שנכנסים לשבת מעונים (משנ"ב שם י"ח-י"ט)

14. המנהג בארץ ישראל שמתחילים ערבית כשיטת הגאונים 18 דקות לאחר השקיעה - 5:01 ובפרט בערב שבת, שאסור להתענות יותר ממה שמחויבים, ולאחר התפילה ממהרים לביתם לקדש מיד ולאכול, ובוודאי זה יהיה כבר אפילו לאחר צאת הכוכבים לחומרה - 5:21 ונכון לשיר "שלום עליכם" ו"אשת חיל" וכל הנאמר לפני הקידוש, רק לאחר שטעמו מעט והתיישבה הדעת (ראה משנ"ב רע"א, א ושער הציון תרל"ט, ס"ז ועי' מועדים וזמנים, א, י"ג) ונכון לחזור על פרשת קריאת שמע לאחר הזמן שמקפידים לאומרה בכל יום.

ולוואי שנזכה במהרה לקיום נבואתו של הנביא זכריה (ח', י"ט): "כה אמר ד' צבא' צום הרביעי... וצום העשירי (טבת) וגו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה לימים טובים ולמועדים והאמת והשלום אהבו".

מדוע צמים בעשרה בטבת? צפו בתשובת הרב יצחק יוסף:  

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה