הרב יצחק זילברשטיין

הולך הרגל נדהם לתגובתו המזעזעת של הנהג ו...

"נהגת בבריונות ופראות, וכמעט שגרמת למותי! מחמת רשעותך איבדתי עשתונות, ובאופן בלתי-נשלט שפכתי עליך את המיץ..."

שתף במייל
| י' חשון התשפ"א |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

מעשה שהיה ביהודי בשם ראובן שניגש אל דוכן לסחיטת פירות, וקנה לעצמו כוס גדולה של מיץ גזר.

הוא חצה לאיטו את הכביש במעבר החצייה, כשבידו כוס המיץ המלאה שקנה זה עתה.

בסמוך למעבר החצייה, עצר רכב, ונהגו סימֵּן לראובן בכעס שיעבור מהר יותר. ראובן לא התרגש והמשיך לצעוד באיטיות ובזהירות, כדי שהמיץ לא ישפך מהכוס המלאה, ותוך כדי שצעד בנינוחות, סימֵּן לנהג המרוגז בתנועת-יד שיש זמן, ולא צריך להיחפז...

וכאן הגיעה תגובתו המזעזעת של הנהג....

האיש הזועם החל להאיץ בפראות, ובלם את רכבו בחריקה, סנטימטרים בודדים מראובן...

ראובן - שחייו ניצלו בשנייה האחרונה - התמלא בְּחֵמָה וזעם על הנהג שסיכן את חייו!

הוא רץ לעבר הנהג, ו...שפך עליו דרך החלון את מיץ הגזר!

כל תכולת המיץ הכתום נשפכה על הנהג והתלכלכו בגדיו וריפוד מושבי הרכב.

כעת הנהג תובע מראובן לשלם על הנזק שעשה, והלה טען: "נהגת בבריונות ופראות, וכמעט שגרמת למותי! מחמת רשעותך איבדתי עשתונות, ובאופן בלתי-נשלט שפכתי עליך את המיץ...".

עם מי הדין?
 

תשובה:

קיים חילוק בין 'התגוננות' ל'נקמנות'

נפסק בשולחן ערוך (חו"מ סי' תכ"א סי"ג), שאם התחיל אחד להכות את חבירו, והשני ניסה להגן על עצמו וחבל בראשון - פטור, משום שיש לו רשות לחבול בראשון כדי להציל את עצמו. אומנם אין לו היתר להכות ככל אשר יעלה על רוחו, אלא רק לצורך הגנה והצלה.

הרי לנו, שמותר להזיק לשני, דווקא כאשר המטרה היא "הגנה עצמית" מהתקפה, ורק באופן שכזה הַמֵּגֵן על עצמו פטור מנזקים שגרם לזה שתוקף אותו, אבל בענייננו, שפיכת המיץ על הנהג לא היתה לשם "התגוננות", אלא לשם "נקמנות"!

וכל מה שמצינו שפוטרים אדם מטעם "כי יֵחַם לבבו" (אף כשלא פעל לשם הגנה עצמיתהוא לא על אופן שהיכה לשם נקמה את המכה אותו, אלא כאשר בייש את היהודי שהכהו, כגון שכינה את החובל בו בתוארי גנאי, שהוא פטור מתשלומי בושת (יעו"ש ברמ"א).

 

החוזר ומכה בעוד יחם לבבו

יש לציין, שבסמ"ע (סקכ"ד) מבואר, שאפילו לאחר שפסק המכה להכותו, אם חזר המוכה והכהו מיד, בעוד יחם לבבו - פטור (ורק אם נפרדו וכבר עבר חימומו של המוכה, ואח"כ חזר והכה את המכה, חייב).

אבל הט"ז והב"ח חלקו על הסמ"ע, ופסקו שלאחר שפסק מלהכותו אסור לחזור ולהכותו, ואם חזר והכהו חייב (אלא אם כן רואה שהמכה הראשון עדיין ברוגזו ועומד לחזור ולהכותו, שאז פטור, כי הכאתו נחשבת לשמירה מפני התקפה עתידית). וכדבריהם פסק השו"ע הרב (נזקי גוף ונפש אות ב').

ובענייננו, יתכן שאף לדברי הסמ"ע יש לחייב את ראובן, כי הנהג לא הכהו ממש, אלא רק הבעיתו, ואולי בזה לא קיים פטור על נזקים שעשה למפחידו מחמת חמימות ליבו.

ולכן היה נראה שראובן חייב לשלם לנהג את דמי הנזק מחמת שפיכת המיץ.

 

יש לקנוס את הנהג הפושע

אולם, כאשר הצענו את הדברים לפני הרב יצחק זילברשטיין, אמר רבינו: כל דברי רבותינו הפוסקים הנ"ל, לא נאמרו על "רוצח", אלא על אחד שרק מכה וחובט בחבירו, ובענייננו, הנהג שהאיץ ובלם את רכבו סנטימטרים בודדים מראובן, סיכן ממש את חייו, ובית הדין צריך להשית עליו קנס ולהתיר אפילו לשרוף את בגדיו ולא רק לטנפם... (וגם יש לשלול את רישיונו לזמן מה).

כך שהנהג יצא בזול מאוד, ואיך הוא עוד מחציף לדרוש תשלום?! (סיים הרב: ואומנם גם ראובן לא נהג כשורה בכך שסימן לנהג שיש זמן, אך בכל זאת לא מגיע לו על כך עונש מוות...).

לסיכום: יש לפטור את ראובן מתשלום הנזק לנהג.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה