כמה דברים שכדאי לעשות לפני שאת נותנת עונש

עונשים!

כן להעניש או לא להעניש? איזה סוג של עונש? מאיזה גיל נותנים עונשים? האם צריך להשתמש בעונשים?

רגע, אל תרוצי לעשות את זה... תקראי עד הסוף.

אני נשאלת הרבה מאד שאלות בנושא עונשים. ודאי גם את מתלבטת עם עצמך, קשה לך ומתסכל אותך, לפני, אחרי, תוך כדי... את נשארת עם רגשות אשמה, כעס ונקמה, חרטה ותסכול, התנצלות ופיוס.

אז בואי נעשה סדר!

אמרנו שמכות זה לא! (למי שקראה את המאמר קווים אדומים בחינוך).

איומים, צעקות והשפלות - גם לא!

"אז מה כן עושים?!".

את צודקת! את חייבת לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות שלו. את לא יכולה להעלים עין (הם חכמים יותר ממה שנראה לנו...), ולהסכים עם ההתנהגות? ודאי שלא.

אז בואי נתחיל שלב שלב.

1. את בודקת ומודעת למה קורה לך עכשיו עם עצמך. תשאלי את עצמך: "מה אני מרגישה?". תגלי הרבה דברים, פחד/ כעס/ אשמה/ תסכול/ חוסר אונים/ בושה/ אכזבה...

ודאי שאת רגועה!

איך? זה לא משנה - היכנסי לחדר, צעקי את העצבים והעיפי כריות - הילדים הם לא שק חבטות! קודם תדעי ותפנימי שכל דבר שאת עושה מכעס במקום להתקדם למטרה ולגרום לשיתוף פעולה, את הולכת כמה צעדים טובים אחורה, אז למה? אני אומרת לך, מניסיון - קל יותר לצעוק בכרית.

2. היי עקבית! בכל מה שאת רוצה או מחליטה לעשות, אל תגידי כל יום כלל אחר, או תשני מדעתך בהתאם לתגובות של הילדים שלך.

3. אמרי לו שוב ושוב בטון רגוע ובטוח מה את רוצה שיקרה, ולכי. השתדלי שיצא לך בדרך החיוב, למשל, "חיים, כשאמא אומרת להיכנס למקלחת אתה צריך להיכנס - אז תיכנס בבקשה!" (במקום "כמה פעמים כבר אמרתי לך להיכנס למקלחחחחחת?").

"ציפי, סדרי בבקשה את החדר עכשיו" (במקום לצעוק "למה החדר עדיין לא מסודר???"), ועוד.

3. ראית שזה לא עבד - תענישי! כן, מותר ולפעמים צריך להעניש.

המטרה שלך בעונש חייבת להיות חיובית, לטובתו בלבד ובלי כעס ורצון לנקמה. כן עם המון אהבה - אחרת אסור לך להעניש. "הוכח תוכח... ולא תישא עליו חטא".

עונש הוא תוצאה ישירה של המעשה שלו, זה העונש הכי כדאי ועדיף - ברירה טבעית.

על הילד לדעת שלמעשיו יש תוצאות, והן קורות באופן טבעי כאשר הוא עושה מעשה מסוים. בדיוק כפי שאם יכניס את האצבע לנר דולק הוא יקבל כוויה. שימי לב שאף אחד לא נקם בו ולא עשה לו דווקא - לכן הוא לא יכעס ויתמרד, הוא רק יבכה ויצטער.

את ודאי מתוסכלת עכשיו ושואלת את עצמך, איך אפשר לאהוב ילד שכל כך מעצבן, מתיש, נודניק, לא ממושמע, חצוף ומרדן?

אני מבינה אותך.

אני יודעת שאולי אם כבר לא תהיי עצבנית כל כך, כבר לא תצטרכי להעניש אפילו, ואם הגעת למצב הזה - תדעי שכן, את צריכה להעניש כי זה לטובתו. הוא צריך לדעת שלמעשה שלו תהיה תוצאה. תפקידך הוא ללמד אותו, לחנך אותו, להנחות אותו לחיים ולא רק לאותו הרגע - סוג של השתקה רגעית כזו שלא יוצא ממנה כלום.

אז תתחילי מהשלב הראשון, וכשתגיעי לשלב 3 בע"ה - בפעם הבאה אפרט הכל על עונשים.

בהצלחה רבה!

יוכי דנחי היא תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים, מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.  Yd0548414745@imahut.org.il