"קרוב שתפילתו תועבה": פסקים הלכתיים בעקבות המגיפה

רבני בני ברק פרסמו בסוף השבוע האחרון הוראות חד משמעיות, אודות השמירה והזהירות מהדבקה בנגיף הקורונה.

"נתוני ההדבקה בעירנו הינם חמורים ומעוררים דאגה רבה עד מאוד, פרט כאשר כמה מתושבי עירנו נמצאים בסכנת חיים ממשית, והדבר ברור שבדיני נפשות עסקינן", פותחים הרבנים את דבריהם, "וכל המיקל בזה חס ושלום הירי הוא בכלל אזהרת התורה על מכניס חבירו לכלל סכנת איבוד נפש ה' ישמרנו, ואין שום טענה, אמתלה ומענה בפני קל עורך דין".

בהמשך המכתב, קבעו הרבנים שורה ארוכה של הוראות והכרעות ברורות לציבור, להקפיד על כל הוראות והנחיות הבריאות. כה דבריהם:

חשש חולי

1. דבר פשוט וברור הוא כי אדם שחש בחשש כלשהו או בתסמין אפשרי לנגיף, הרי הוא חייב בבידוד מלא ומוחלט מדינא דשולחן ערוך, בכדי שח"ו לא יזיק אחרים. ובכלל אזהרה זו שלא יסכן גם את בני ביתו.

2. החייבים בבידוד – הרי הם אסורים ביציאה מביתם לשום צורך שבעולם. ואין שום דבר מצווה דוחה איסור תורה. והעובר על זה - עוון ברור בידו וקרוב שתפילתו תועבה.

3. בכל מקרה של חשש יש ללכת ולהיבדק כהוראות הרופאים. אולם מי שמטעם כלשהוא אינו נבדק – חובה ברורה עליו לדעת כי חלה עליו חובת בידוד וזהירות כפולה ומכופלת כמו שהוא ודאי, ומן הנראה שהרבה ממעגלי ההדבקה הנוראים ואיבוד נפשות יקרות וקדושות מקורם בקלות ראש זו ה' ישמרנו, הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו.

4. כאמור לעיל, מי שאינו נבדק חייב בבידוד מלא בחדר נפרד – 13 ימים מלאים מתחילת התסמינים, כאשר כתנאי ברור ששלושת הימים האחרונים (מיום העשירי עד היום ה-13) יהיו ללא שום חולי וללא חום (ללא הורדת חום ע"י משככי כאבים וללא קשיי נשימה וכדו') וקודם זמן זה הרי הוא כחולה לכל דבר שיכול ח"ו לסכן אחרים.

5. חובת בידוד זו הינה בהפרדה ברורה משאר בני הבית ובחדר נפרד. ואם אינו שוהה בחדר נפרד – הרי שכל בני הבית בחשש זה – ואסורים כולם ביציאה מפתח הבית באופן מוחלט עד לזמן הנ"ל.

בתי המדרשות

6. כל מי שבידו יראה להתפלל במניינים שבשטח פתוח, בחצרות בתי המדרשות וחצרות הבתים, בעטיית מסכה ושמירת מרחק כראוי.

7 .כאשר חקרנו ובדקנו את תמונת המצב ורמת הסיכון, ולאור הקושי הגדול להתפלל בחום ובפרט ביום תענית כט' באב, הרי שדעתנו וסברתנו היא כי מנין תפילה יוכל להתקיים בחלל אחד בהתאם לגודל המקום – רק כאשר מספר המתפללים מאפשר שמירת מרחק מלא ביניהם – ולא יותר, היינו שמספר המתפללים יהיה כזה המאפשר קיום תפילה וברכת כהנים ועולים לתורה בלא עיכוב, ואין לעבור על המספר הנ"ל בשום צורה שהיא.

בתי כנסיות שחלל התפילה הינו גדול דיו – וישנם כמה פתחים נפרדים לבית המדרש מצדדים שונים, דעתנו כי אפשר לחלק את בית המדרש באופן רציני ועקבי (ולא למראית עין) ביריעות ניילון עבות באטימה מוחלטת מהרצפה ולגובה של 2 מטר מקצה לקצה – ובתנאי קודם למעשה שאין אפשרות מעבר מצד לצד. (במחיצות שאינם מגיעות לתקרה יש מקום להקל שאין הם חולקות את ציבור המתפללים וכולם מצרפים למניין אחד, עי' סי' מה סי"ט)

יש להשאיר כמה מחלונות בית המדרש פתוחים, לתחלופת אוויר ומניעת סכנה (למרות שמיזוג האוויר פועל).

8. חובה ברורה להקפיד על עטיית מסכה באופן מלא במשך כל זמן התפילה מכניסתו לבית הכנסת ועד צאתו, וכן לשמור מרחק מהעומדים לצידו ולהיות קבוע על מקומו ולא להסתובב בין כל המתפללים. כל המיקל בזה הרי הוא בחשש היזק הררבים, וחובה על גבאי בית המדרש להקפיד על כך וגבאים שאין בידם לכוף הוראה זו – הרי שעל פי דין חובתם לסגור את שערי בית הכנסת, ולא לגרום חס וחלילה סכנה לאחרים.

כל אדם החייב לשהות בבידוד ובקולות שונות מפר הוראה זו – פשוט וברור שאין לצרפו למנין ואין להעלותו לתורה ולכל דבר שבקדושה, עוון גדול בידו. חובה לגעור בו עד כדי הוראה לרשויות למען הצלת אחרים.

זהירות בבית

9. הדבר פשוט שראוי בימים אלו (גם אלמלא דיני ט' הימים) שלא להתאסף במסיבת מרעים ולהימנע מאירוח גם בשבתות, אם לא לצורך גדול כמו זוגות נשואים טריים או אנשים שאין מי שישהה עימם ויש בזה צורך גדול.

כאמור בסעיף א', ישתדלו לשמור על ריחוק, לייחד מגבות נפרדות או מגבות נייר, ולהיזהר בכל מה שאפשר.

10. חובה כפולה ומכופלת להישמר ולהיזהר על הורינו וזקננו ועל אנשים בסיכון, יש לבקרם ולכבדם כי יש בזה תועלת רבה, אך יש להימנע מביקורים מרובי קהל וארוכים, אלא די בשאילת שלום בשמירת הריחוק הראוי, עטיית מסכה ושמירת הכללים.

11. בימי בין הזמנים הבאים עלינו – יש להקפיד ביתר שאת על שמירת הכללים ומניעה מיציאה והתקהלות שלא לצורך, ויש להורות לצעירים ולבני הישיבות להקפיד על העניין בכל תוקף.

את המכתב מסיימים גדולי ההוראה במילים הבאות: "הכותבים וחותמים ביראה וחרדה לשלום אחינו בית ישראל, בתפילה ותחינה כי בזכות שמירת הגוף והנפש וצער אלו הימים, יתמלא השי"ת רחמים על שארית ישראל לגאלנו גאולת עולם ויזכנו לשוש עם ירושלים משוש, והמתאמצים בזה ירחמם ק-ל מלך רופא נאמן שתתמיד בריאותם הם ובני ביתם אכי"ר".

על פסקי ההלכה חתומים הרב שריאל רוזנברג, ראב"ד בית דין צדק בין ברק, הרב יהודא סילמן, ראב"ד בד"צ ב"ב, הרב מנחם מנדל הכהן שפרן, מגדולי ההוראה, הרב מסעוד בן שמעון, רבה של רמת אלחנן ומגדולי ההוראה, הרב סיני הלברשטאם, רבה של שיכון ג'.

על המכתב חתמו בכירי הרופאים והזיהומולוגים העוסקים בטיפול בנגיף בבתי החולים: ד"ר סילביו פטליק, פרופ' גיהאד באשארה, ד"ר תמר גוטסמן יקותיאלי, וד"ר משולם הרט.

הרב זמיר כהן בסרטון קצר - איך נדע מה רצון ה' מאיתנו בימי הקורונה?