אין חטא בא על ידו: 5 עובדות מפתיעות על מעלת קירוב רחוקים, עפ"י אור החיים הקדוש

1. את לימוד התורה, רואה רבינו חיים בו עטר, כדבר הטוב ביותר בעולם, כזה שאין טוב ממנו. אלא שלדבריו בספרו 'אור החיים', הסיבה לכך שבני האדם לא להוטים כל היום אחרי לימוד התורה, הוא רק משום שכנראה טרם הרגישו מספיק את המתיקות הזו. "אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה", כתב האור החיים, "היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם (דברים פרק כ"ו). עד כדי כך. "היו משתגעים אחרי התורה".

2. לפי דברי האור החיים הקדוש, אם לימוד התורה הוא הדבר הכי טוב, הרי מי שלא רק לומד בעצמו אלא דואג גם לזכות את הרבים בלימוד תורה וקיום מצוות, הוא הרי שיא השיאים של הטוב. ואם מדובר במישהו שבלעדיך לא בטוח שהיה מגיע לאותן זכויות של תורה ומצוות, הרי שלא קיימת זכות גדולה מזו.
 

3. על הפסוק "אדם כי יקריב מכם קרבן להם", הוא מסביר כי התורה נקטה דווקא בתואר 'אדם' שהוא לשון של חשיבות, כפי שמובא בזוהר הקדוש.

'מכם', לפי פירושו הוא לא מהצדיקים שבכם, אלא דווקא מאלו שנמצאים במקום הנמוך יותר, אלא ש"פשעו בהשם ונתרחקו מדבקותו יתברך". את זה, מסביר האור החיים, אנו צריכים להקריב, לקרב אל הקדוש ברוך הוא. "לזה ייקרא קרבן להשם, כי יקריב נצר מטעיו קודש לשורשו". כלומר הקרבן הטוב ביותר לקדוש ברוך הוא, זה לקרב אליו את בנו שהתרחק.

4. "אדם כזה", הוא מסביר עוד, "אינו צריך להביא לא נדר ולא נדבה", כי אין לקדוש ברוך הוא שמחה יותר גדולה מ'נדבה' כזו של קירוב. "גם אין מציאות להביא לא חטאת ולא אשם", ממשיך לגלות את העניין המופלא של הקירוב: "כי אמרו חז"ל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו (יומא פז.) ואם אין שוגג אין קרבן". הפירוש הזה מתחבר יחדיו לדברים שאמר קודם לכן על כך שהמזכה את הרבים, "ישמרנו השם משגיונות"
5. והקורבנות מן הבהמה כפי שמופיע בהמשך הפסוק? זה, הוא מסביר, למי שלא הגיע לדרגה של "רבים השיב מעוון". אם הוא לא הצליח לקחת חלק בזיכוי הרבים שזה הוא "הקרבן הנכבד והמעולה", הרי שיש לו את הקרבנות הרגילים ש"שישנם בכל אדם".
בימינו שאמנם לא זכינו עדיין לקרבנות בבית המקדש, הרי אנו יכולים גם יכולים, אפילו יותר מדורות קודמים, להביא את הקרבן המעולה  - "קרבן זיכוי הרבים".