חסידות

מעצמה של שליחות: סיפורה של חסידות חב"ד

מפעל השלוחים הגדול בעולם, המבצעים הרבים לקירוב רחוקים ואהבת ישראל מיוחדת במינה. חסידות חב"ד, קווים לדמותה

| ז' סיון התשע"ט |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
אא

"בכל חור בעולם אפשר למצוא שני דברים: קוקה קולה ובית חב"ד", כך אומרת הבדיחה המפורסמת. ואכן עם השנים, הלכה והתפתחה חסידות חב"ד, תחת הנהגתו של הרבי מליובאוויטש, למעצמה של שליחות והפצת תורה, ברחבי הארץ והעולם.

 

הרבי מליובאוויטש בונה את מעצמת חב"ד

מפעל שלוחי חב"ד העולמי, החל כבר בתקופתו של הרבי הרש"ב, האדמו"ר החמישי של חב"ד, אשר שלח את חסידיו לגאורגיה, לבוכרה ולארצות הברית, על מנת שיחזקו את יהודי אותן מדינות. המשיך אותו בנו, הרבי הריי"צ, ששלח רבנים למקומות שונים ברוסיה הקומוניסטית, בארצות הברית ובצפון אפריקה, כדי שיעזרו בהנהגת תושבי המקום. אולם מפעל השלוחים העולמי, כפי שהוא כיום, קיבל את תנופתו האדירה בעיקר בתקופתו של הרבי מליובאוויטש, הרבי האחרון.

בתחילה, נהג הרבי לקרוא לחסידים שבחר, ולבקש מכל אחד מהם לנסוע למקום מסוים אותו הוא בחר. אולם החל משנת ה'תשי"ח (1957) יצא הרבי בקריאת "ופרצת" לכלל חסידיו, ועודד אותם לצאת לשליחויות רבות ככל האפשר. עם התרחבותו של הפרויקט, הוא הושם תחת אחריותו של "המרכז לענייני חינוך" של חב"ד, אשר מאגד תחתיו את כלל השלוחים בעולם, ועורך מידי שנה את כינוס השלוחים העולמי בבניין ה-770 שבניו יורק. כיום עומדים תחת המפעל הענק כ-4,500 שלוחים בכ-3,700 מרכזים ומוסדות, ובכ-100 מדינות, ומגיעים אליהם מטיילים רבים ברחבי העולם, וכל אדם הזקוק לעזרה יהודית באשר היא.

הרבי מליובאוויטש זצ''ל

בנוסף, כחלק מהעשייה הגדולה למען הפצת יהדות ברחבי העולם, יזם הרבי את "עשרת המבצעים", שהם עשר מצוות בסיסיות, אותן הוא ביקש להביא לידי כך שכל יהודי יזכה לקיים. הדבר התחיל במבצע התפילין, שיצא לאור לפני מלחמת ששת הימים, לצורך חיזוקו של עם ישראל במלחמה, והמשיך במבצעים נוספים, כנתינת צדקה, הדלקת נרות שבת, שמירת כשרות, טהרת המשפחה ועוד. במהלך הזמן, התווספו לעשר מצוות אלה מבצעים נוספים, הקשורים בעיקר למועדי השנה, כמו תקיעת שופר, נטילת לולב, קריאת עשרת הדיברות ברוב עם בשבועות, ועוד. אימפריית חב"ד העולמית זכתה לאפשר לכל יהודי חיבור לקיום מעשי של המצוות, דרך נקודות משמעותיות אלו.

אך בזאת לא תמה פעילותו הענפה של הרבי מליובאוויטש, אשר גם את חסידות חב"ד עצמה הפך לאימפריה של ממש. הוא ייסד את רשת בתי הספר והגנים "אוהלי יוסף יצחק", וכן את ארגוני "צעירי אגודת חב"ד" ו"אגודת נשי ובנות חב"ד". בנוסף, הורה הרבי להקים את תנועת הנוער "צבאות השם", וייסד את ישיבת "אהלי תורה" בניו יורק. הרבי עודד את חסידיו לפעול להגברת הציפיה לגאולה, ודיבר רבות על כך שיש להתכונן לבואו הקרוב של המשיח.

מאות אלפי אנשים מרחבי העולם ומכל גווני הקשת היהודית זכו להיפגש עם גדול עולם זה. בתחילה היו באים אליו לשיחה אישית, שנקראה "יחידות", ומאוחר יותר, עקב עומס האנשים, האפשרות לפוגשו הייתה בעיקר במעמד "חלוקת הדולרים לצדקה". במעמד זה חילק הרבי מידי יום ראשון שטרות של דולר אחד למבקריו, על מנת שיתנו אותו לצדקה, ובעת החלוקה, היו רבים נועצים בו, ולאחר מכן שומרים את הדולר כסגולה, ונותנים במקומו לצדקה דולר אחר. הרבי מליובאוויטש הוא הדור השביעי והאחרון לאדמו"רי חב"ד, וקדמו לו גדולי עולם, שפעלו אף הם רבות בקרב העולם היהודי.

 

כיצד קמה חסידות חב"ד?

חסידות חב"ד נוסדה לפני כמאתיים וחמישים שנה, (בשנת ה'תקל"ב - 1771) על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, המכונה גם "האדמו"ר הזקן". שיטת חב"ד קובעת כי יש לבסס את עבודת ה' על חכמה, בינה ודעת, כאשר תחילת העבודה היא על ידי הבנה שכלית מעמיקה, באמצעות לימוד בתורת החסידות (חכמה). אחר כך מגיע שלב ההתבוננות (בינה), המהווה את הפנמת הדברים, ולבסוף גם שלב הדעת, שהוא חיבור של הדברים אל המציאות.

כאשר נולד רבי שניאור זלמן, ערך הבעל שם טוב סעודה גדולה, ואמר שנשמה חדשה ירדה לעולם, אשר תאיר אותו בתורת הנגלה ובתורת החסידות. מלבד המפגש היחיד ביניהם בילדותו, ציווה הבעל שם טוב שהם לא יתראו יותר, שכן לדבריו צריך היה רבי שניאור זלמן לקבל את עיקר תורתו מתלמידו של הבעש"ט, המגיד ממעזריטש. בהיותו בן 19, הגיע האדמו"ר הזקן לראשונה ללמוד בבית מדרשו של המגיד, והלה סיפר לו אודות מעלת נשמתו, ועל כך שתפקידו בעולם הוא לגלות ולבאר את תורת הבעל שם טוב בדרך חב"ד.

(צילום: shutterstock)

כעשרים שנה לאחר ייסוד החסידות, בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו מספר מתנגדים לשלטונות הרוסיים כי רבי שניאור זלמן שולח כספים לחסידים שעלו לארץ ישראל, ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית, אשר היתה מדינה יריבה של רוסיה. כתוצאה מכך הושם האדמו"ר הזקן בכלא, ונידון למוות כמורד במלכות. 53 יום היה האדמו"ר במאסר, אולם אז הוכחה חפותו, והוא שוחרר באורח נס בי"ט בכסליו ה'תקנ"ט. מאז, נחגג יום זה בחסידות חב"ד כ"חג הגאולה", והוא מציין את ניצחונה של החסידות על מתנגדיה.

מבין הספרים הרבים שחיבר האדמו"ר הזקן, מוכרים במיוחד ספר ה"תניא", המוקדש לעיון מעמיק בפנימיות חלקי הנפש, ו"שולחן ערוך הרב" המהווה ספר הלכה. רבי שניאור זלמן הלחין גם ניגונים מיוחדים, שהמפורסם ביניהם הוא "ארבע בבות", ניגון אשר מפאת קדושתו, מנוגן בחסידות רק במועדים מיוחדים.

 

אדמו"רים נוספים בחב"ד

אחרי האדמו"ר הזקן, כיהן כאדמו"ר בנו, רבי דובער, המכונה גם "האדמו"ר האמצעי". רבי דובער פעל רבות להקמת מושבות חקלאיות יהודיות ברוסיה, אשר היוו מקור פרנסה ליהודים, והיו קיימות במשך כ-120 שנה, עד לתקופת השואה. בנוסף, הוא ייסד יישוב חסידי בעיר חברון, ורכש בה מבנה, שמשמש כיום כבית כנסת. בתו, הרבנית מנוחה רחל סלונים, הגיעה אף היא לחברון, והפכה לאם הישוב החסידי בעיר. בית הכנסת שהקים האדמו"ר בעיר, קרוי כיום על שמה.  

ממשיכו של האדמו"ר האמצעי הוא אחיינו וחתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, אשר היה נשוי לביתו חיה-מושקא. אדמו"ר זה, המכונה גם על שם הספר שכתב, ה"צמח צדק", פעל רבות להצלת צעירים יהודים מגיוס לצבא הרוסי (במה שכונה "גזירת הקנטוניסטים"), ובמקביל שלח את חסידיו למקומות כינוס המגויסים, כדי לעודדם להישאר נאמנים ליהדות. בנוסף, ניהל ה"צמח צדק" מאבקים נחושים נגד יוזמות של המשכילים, שניסו לשכנע את השלטון הרוסי להתערב בחיי היהודים ובמערכות החינוך שלהם. על פעילותו זו נעצר האדמו"ר פעמים רבות בידי השלטונות הרוסיים, אולם גם מעצרים אלה לא מנעו אותו מלהמשיך בה ביתר שאת.

לאחר פטירתו, סירב בנו הבכור לקחת על עצמו את האדמו"רות, אך שאר חמשת בניו התמנו כולם לאדמו"רים במקומות שונים. לבסוף, המשיך את את שושלת חב"ד דווקא הבן הצעיר, רבי שמואל שניאורסון, המכונה גם אדמו"ר מהר"ש, והוא האדמו"ר הרביעי של חב"ד. הרבי המהר"ש טבע את המונח "לכתחילה אריבער" (לכתחילה מלמעלה), ואמר כך (בתרגום מאידיש): "העולם סבור שכשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא". גם התנהגותו של הרבי המהר"ש הייתה כך, והוא היה מתנהג בכבוד, בעשירות ובשפע.

בנו, רבי שלום דובער שניאורסון, המכונה גם "האדמו"ר הרש"ב" הוא האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד. לאחר פטירתו של אביו, הוא לא קיבל עליו את האדמו"רות מיד, מפאת כבודו של אחיו, על אף שהחסידים ראו בו את ממשיך השושלת, ורק לאחר 11 שנה קיבל על עצמו באופן מוחלט את תפקיד האדמו"רות. הרבי הרש"ב הקים את ישיבת "תומכי תמימים" הראשונה ברוסיה, כדי להתמודד עם אתגר ההשכלה, ולתת לחסידיו מקום לימוד שונה מהישיבות הליטאיות. הוא כינה את תלמידי הישיבה "תמימים", כלומר שלמים, והקפיד שילמדו חסידות בישיבה לפחות 4 שעות ביום. הרבי עודד את ה"תמימים" לצאת וללמד גם חסידים אחרים את הנלמד בישיבה, באמצעות חזרה על מאמרי חסידות, סיפורים והתוועדויות.

בנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נתמנה בשנת ה'תר"פ (1920) לאדמו"ר השישי של חב"ד. בעקבות רדיפות הקומוניסטים את היהדות, הוא הקים בברית המועצות רשת חשאית של תלמודי תורה וישיבות, וכן הרבה לעסוק בפעילות של סיפוק צרכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור אז על פי חוק. בעקבות מעשים אלה, הוא נאסר ודינו נגזר למוות, אולם מאוחר יותר, עקב לחצים בינלאומיים, הומר לעונש גלות. באחת מחקירותיו איים עליו החוקר עם רובה באומרו: "הצעצוע הזה שינה את דעתם של רבים", ועל כך השיב לו הרבי "הצעצוע הזה יכול להרתיע מי שיש לו עולם אחד ואלילים רבים, אבל את מי שיש לו א-ל אחד ושני עולמות, אין הצעצוע הזה מפחיד כלל". רגע לפני שיצא לגלות, הוא אמר לחסידיו "רק הגוף היהודי נמצא בגלות, אך הנשמה היא חופשית". שנה אחר כך, בעזרת לחץ בינלאומי נוסף, הותר לו לשוב לביתו, ומאז מציינים חסידי חב"ד את ימי י"ב-י"ג תמוז, בהם שוחרר, כ"חג הגאולה" של הרבי הריי"צ. מרוסיה עבר הרבי ללטביה ומשם לפולין, ומאוחר יותר הצליח לברוח משלטונות הנאצים בעזרת השתדלות חסידיו מארה"ב. הוא הגיע לניו יורק בשנת ת"ש (1940), ורכש בה את בניין ה-770 המפורסם, שהפך למרכז העולמי של חסידות חב"ד. בתקופה קשה זו, נכחדו כליל קהילות חב"דיות גדולות בליטא ובפולין, והרבי הריי"צ פעל רבות כדי להציל יהודים מציפורני הנאצים, ולסייע להם בשיקום ובבניה מחודשת לאחר השואה. במשך עשר שנותיו האחרונות, בהן חי בארה"ב, עסק הרבי הריי"צ בהקמת ישיבות "תומכי תמימים" במקומות רבים בעולם, ואף ייסד את כפר חב"ד בישראל.

כשנה לאחר פטירתו, קיבל על עצמו חתנו, רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, את הנהגת חסידות חב"ד. הרבי, אשר נולד וגדל ברוסיה, עבר לצורך לימודיו במקומות שונים בעולם, והספיק לרכוש השכלה במתמטיקה, פיזיקה, מדעים מדוייקים, והכשרה כמהנדס חשמל. עם הגיעה של השואה הנוראה לצרפת בשנת תש"א (1941), הוא הצליח להימלט ממנה, והצטרף למשפחת חמיו בניו יורק. גם לאחר פטירתו של הרבי, בג' תמוז ה'תשנ"ד, ממשיכים רבבות חסידיו את דרכו, ומאירים את העולם באהבת ישראל, ובחיזוק לקיום תורה ומצוות.

 

מנהגי חסידות חב"ד

לחסידות חב"ד יש מנהגים רבים הייחודיים רק לה. ראשית, נוהגים חסידי חב"ד כפי ההלכות הכתובות ב"שולחן ערוך הרב" ומתפללים לפי נוסח התפילה שסידר האדמו"ר הזקן. בנוסף, בהזדמנויות בהן הדבר מתאפשר, כמו שבתות וחגים, הם נוהגים להתפלל באריכות, ולהוסיף לתפילה גם ניגוני דביקות והתעוררות.

בחג הפסח, ישנה הקפדה גדולה בחסידות שלא לאכול מצה שרויה, וכן מקפידים החסידים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו, ובסוכות הם נוהגים שלא לישון בסוכה, בגלל האור (הרוחני) הגדול המצוי בה. בנוסף, קיים בחסידות המנהג שלא לאכול פת בסעודה שלישית, ובסעודה זו אוכלים בחב"ד רק פירות או מיני מזונות. לחסידות ישנם מנהגים נוספים, כמו חבישת פאה בלבד לנשים, ולא כיסוי ראש אחר, המנהג שלא להראות לילדים תמונות של חיות לא טהורות, ועוד.

מרכזה של החסידות שוכן כיום בבניין ה-770 בשכונת קראון הייטס שבניו יורק, ובו ממוקמים גם הישיבה המרכזית של חב"ד, ספריית חב"ד ומשרדי המרכז לענייני חינוך. החסידות מונה כ-17,000 משפחות, ובין חסידיה המוכרים אפשר למצוא את הזמרים אברהם פריד, בני פרידמן ואריאל זילבר, וכן את הפובליציסטית דנה ורון ואשת העסקים רחל בולטון.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (25 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים