טורים אישיים - כללי

צה"ל משנה את טפסי הרישום. האם השינוי בעייתי, או שיש בו מן החיובי?

צריך להיזהר מלתת יד לגורמים קיצונים שפועלים נגד ערכי המשפחה. אבל אפשר לנסח את הטופס בצורה חכמה, כך שלא יביך ויצער ילדים למשפחות שהתפרקו

| י"ז אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

בצה״ל הוחלט בימים האחרונים לבצע שינוי מהפכני ולוותר על רישום המילים ״אמא״ ו״אבא״ בטופסי הרישום. הם יוחלפו ב״הורה 1״ ו״הורה 2״. בצה"ל הסבירו כי השינוי נעשה כדי למנוע מבוכה מהמתגייסים, שלחלקם אין אב או אם.

השינוי עורר מחאה גדולה מצד החוגים השמרניים בישראל, שטוענים שזו הכרה רשמית של צה"ל בגורמים קיצוניים שרוצים לקעקע את מבנה המשפחה המסורתי בישראל, המורכב מאב ואם.  

אבל לדעתי יש צד נוסף למטבע, שהמתנגדים לא לקחו בחשבון.

החברה משתנה, ויש היום הרבה משפחות חד-הוריות, הורים גרושים, אלמנים, חורגים ונשואים בשנית. להורים אלה יש ילדים, שעברו איתם את המשבר המשפחתי. אצל ילד, ההורה תופס מקום גדול וחשוב בתודעה ובעולם הרגשי. נער או נערה שאיבדו הורה או שמשפחתם התפרקה חוו טראומה וכאב נפשי. הם סובלים רגשית כשהם צריכים לענות לאנשים זרים על השאלה "מי הם ההורים שלך?", ואפילו למלא טופס עם הנתונים האלה. הם נזכרים בהורה שאיבדו, וזה מצער.

ואם נשאל, הטופס הוא רק נייר, איך אפשר להתבייש ממנו? אז זהו, שאת הנייר הזה קוראים אנשים וזה מביך.

אז צריך להתחשב במצוקה שלהם, ולעשות כל מה שאפשר כדי לא להזכיר להם את המשבר שעברו.

התורה שלנו רגישה לצער האדם, ויש בה עולם שלם של הבנת החלש והשתדלות לבוא לקראתו במה שרק אפשר ומותר מבחינה הלכתית. חז"ל הבהירו שיש איסור מן התורה לצער כל אדם, שמחמת מצבו או רגישותו עלול לבוא לידי עגמת נפש. למשל יתומים ואלמנות:

"חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשם שפלה למאד ורוחם נמוכה, שנאמר: כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן... והיאך נוהגים עמהם? לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהג בהם אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופן בעבודה וליבם בדברים קשים...  כל המקניטם, או מכעיסם, או הכאיב להם... עובר בלא תעשה" (רמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', הלכה י'. כל המקורות במאמר הובאו בעיבוד קל ללשון זמננו).

ולא רק יתומים ואלמנות אסור לצער, אלא כל אדם, אסור לצערו (רש"י בשמות כ"ב, כדעת רבי ישמעאל, במכילתא דרבי ישמעאל, משפטים, מסכתא דנזיקין, י"ח).

ולא רק במעשים, אלא גם בדיבורים אסור לצער:

"לֹא תְעַנּוּן... אפילו עינוי אחד... אחד המענה גופם במלאכה, או ליבם בדברים" (מדרש הגדול, שמות כ"ב, כ"א).

המשל הבא ממחיש את הרגישות של ילדים שאיבדו את ההורה הטבעי:

"משל ליתומה שגדלה אצל אפוטרופוס, והיה אדם טוב ונאמן, גידלה ושמרה כראוי. ביקש להשיאה. עלה הלבלר לכתוב הכתובה.

אמר לה: מה שמך? אמרה: פלונית.

אמר לה: ומה שם אביך? התחילה שותקת.

אמר לה אפוטרופוס: למה את שותקת?

אמרה לו מפני שאיני יודעת לי אב, אלא אותך..." (מדרש רבה, שמות מ"ו, ו').

סיכומו של עניין הוא, שהתורה מבקשת להיזהר מאוד שלא לגרום צער לזולת.

למעשה, ברור בצה"ל צריכים לדעת מי האנשים הקרובים לכל חייל וכיצד להשיג אותם במהירות, בשעת הצורך. אבל אפשר לשאול: "מי האנשים הקרובים ביותר אליך, אליהם נוכל לפנות להודעות נחוצות או בשעת חירום? נא ציין פרטי קשר של הקרובים הללו".

בנוסף, על כל צרה שלא תבוא צריך שיהיה רשום בצה"ל מיהם ההורים הביולוגים, כדי לאפשר זיהוי מדויק.

צריך להיזהר מלתת יד לגורמים קיצונים שפועלים נגד ערכי המשפחה. אבל אפשר לנסח את הטופס בצורה חכמה, כך שלא יביך ויצער ילדים למשפחות שהתפרקו מסיבות של גירושין והתאלמנות, ומצד שני יענה על הדרישות של הרישום בצבא. ומכאן קריאה למקבלי ההחלטות בכל מקום, לחפש פתרונות חכמים שיהיו נכונים על פי תורה ומקובלים על כולם, ובכך ירבה השלום בישראל.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 2.8 (6 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים