היסטוריה וארכיאולוגיה

ארכיאולוגיה תנ"כית: היכן נמצאים שרידיה של העיר נינוה?

מה קרה לעיר נינוה, המוזכרת בספר יונה, ומה אפשר למצוא בין חורבותיה? טעימה מתוך הספר "ארכיאולוגיה תנ"כית" חלק ד'

| כ"ג ניסן התשע"ט |
נינוה העתיקה כיום (צילום: באדיבות גוגל)
אא

בשלהי ימי בית ראשון שלטה ממלכת אשור בארץ ישראל וברוב המזרח התיכון. ממלכה זו הכניעה תחתיה עמים רבים, עינתה והרגה רבים משבויי המלחמות, ונהגה להגלות את הנותרים לארצות אחרות.

אך גם זמנה של אשור הגיע, והיא נפלה בידי כובש זר. המרידות נגד אשור, שהחלו בתקופת שלטונו של מלכה אשורבניפל, התעצמו לאחר מותו. מנהיג ממוצא כשדי בשם נָבּוֹפֹּלאָסַר פתח במרד חזיתי נגד אשור, בעזרת בעלי בריתו ממלכת מדי והשבטים הסקיתים, שהיו לוחמים עזי-נפש.

התערבותו של פרעה נְכֹה מלך מצרים, שהגיע עם צבאו לסייע לאשור, לא הועילה. נבופלאסר כבש תחילה את העיר בבל, הוכתר כמלכה וייסד את מלכות בבל החדשה (הידועה גם בשם: הניאו-בבלית). משם המשיך במסע מלחמה נרחב ומוצלח, וכאשר כבש והחריב את נינוה, בירת אשור, בא הקץ על האימפריה האשורית.

 

"נינוה העיר הגדולה"

חורבותיה של נינוה, העיר הגדולה ששימשה כבירת האימפריה האשורית והיתה אחת הערים הקדומות והמפורסמות בעולם, שוכנות כיום בעיר מוסול שבצפון עיראק, ליד נהר החידקל.

במקרא מוזכרת נינוה כאחת הערים הראשונות שניבנו בתקופה שלאחר המבול. ככתוב בפרשת נח:

"וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד, הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ... וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה".

דברים אלו עולים גם מממצאי החוקרים המציינים כי "נינוה היא מהקדומות בערי מסופוטמיה... לעיר נודעה חשיבות אסטרטגית רבה מפאת מיקומה בצומת-דרכים חשוב".

עיר עתיקה זו מוזכרת גם בקובץ החוקים שחוקק חמורבי מלך בבל, שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות בעיר שושן. חמורבי חי סמוך לתקופתו של אברהם אבינו.

איזכור נוסף לנינוה במקרא, המציין גם את גודלה של העיר, אנו מוצאים בספר יונה:

"וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ".

"נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם", "מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים".

המקרא נותן לנו המחשה על גודלה הרב של העיר, ומציין כי היה לוקח שלושה ימים לעבור רגלית מקצה אחד של נינוה לקצה השני (!). ויתכן שהיה זה גם בגלל שהעיר המרכזית והחשובה הזו היתה מאוכלסת בצפיפות רבה, כפי שמובא בפסוק שהבאנו לעיל ובדברי חז"ל להלן, ולכן התנועה בתוכה היתה איטית:

"נינוה היתה מהלך שלשת ימים, והיו בה שנים עשר שווקים, וכל שוק ושוק היו בו שנים-עשר אלף בני אדם. וכל רחוב ורחוב היו בה שתים-עשרה מבואות, וכל מבוי היו בו שתים-עשרה חצרות, וכל חצר שנים-עשר בתים".

אחד משערי העיר נינוה העתיקה, ששוחזר על ידי השלטון המקומי

תיאור זה של נינוה כעיר גדולה במיוחד ובעלת מבנים רבים משתקף גם בממצאי המחקר הארכיאולוגי, שהחל במקום כבר באמצע המאה התשע-עשרה בעקבות המסורת על קברו של הנביא יונה הנמצא באיזור. החוקרים מצאו כי נינוה היתה אחת הערים הגדולות ביותר במזרח העתיק. וכך הם כותבים:

"גילוי שבעת הארמונות של נינוה, אשר אבד זכרם כבר בימי אלכסנדר מוקדון, נעשה הודות לערבים אשר קראו לגבעה בשם תל נבי יונוס [הנביא יונה], ובהתאם למסורתם השמיע יונה את קריאתו לנינוה על גבעה זאת. בהסתמך על כך, פתח לייארד במקום זה בחפירות, אשר הוכתרו בהצלחה כה רבה".

"בירתה של ממלכת אשור... מסתבר שמספר תושבי נינוה בשיא גדולתה... היה רב ביותר...

מצודתה העתיקה של נינוה... מתנשאת עד שלושים מטר מעל פני הסביבה... בתחומה נמצאו גם ארמונות המלוכה האשוריים וגם מקדשים. מדרום למצודה נמצא תל קטן יותר הנקרא כיום נבי יוניס ובו לפי המסורת קברו של יונה הנביא... העיר השתרעה על שטח גדול הרבה יותר. סנחריב הקיפה בחומות (הן קיימות עדיין בחלקן) שהיקפן הגיע לשישה-עשר ק"מ בקירוב... מן החפירות גם נתברר כי נינוה היתה יישוב חשוב למן יסודה".

מבנה בנינוה העתיקה, המחוזק במסורת המוסלמית כמקום קברו של יונה הנביא. צילום מראשית המאה העשרים

מלכי אשור תיגלת-פילאסר השלישי, סרגון השני, סנחריב, אסרחדון, אשורבניפל ואחרים החשיבו את העיר ופיתחו אותה. אחת מתגליותיו החשובות של הארכיאולוג הבריטי אוסטן הנרי לייארד, שחקר את האזור, היא ספריית המלך אשורבניפל, אותה מצא בחורבות ארמון מלכותי בנינוה, באתר ששמו "תל קויונג'יק". "כבירת האימפריה האשורית, הגיעה נינוה לשיא גדולתה בימי אשורבניפל, שהקים בה ארמון מפואר... ספרייתו של אשורבניפל, שנמצאה בנינוה, ובה אלפי לוחות בכתבי יתדות, תרמה להכרת תולדות העיר". הספרייה נמצאת כיום במוזיאון הבריטי וידועה בשם "אוסף קויונג'יק".

חלק מזערי מספרייתו הענקית של המלך אשורבניפל, ששכנה בנינוה. כיום נמצאת במוזיאון הבריטי (ChameleonsEye / Shutterstock.com)

 

נבואות על חורבן אשור נינוה

עשרות שנים לפני נפילת אשור, התנבאו נביאי ישראל כי האלוקים ידרוש מכובשים יהירים אלה לתת דין וחשבון על שנהגו בעמו באכזריות.

ענישתה של אימפריית אשור נחזתה על ידי ישעיהו הנביא:

"וְהָיָה כִּי יְבַצַּע ה' אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם, אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו".

גם הנביא נחום הכריז מראש על חורבנה של נינוה:

"הוֹי עִיר דָּמִים, כֻּלָּהּ כַּחַשׁ [הוי נינוה, עיר שופכת דמים, כולה שקרים]...

הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם ה' צְבָאוֹת [הנה אני אלחם בך]...

וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ [יתרחק ממך]

וְאָמַר: שָׁדְּדָה [נעשקה] נִינְוֵה, מִי יָנוּד לָהּ... תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ, תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב".

וכן הנביא צפניה:

"וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר; וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, צִיָּה כַּמִּדְבָּר".‏

 

חותמו של ישעיהו הנביא?

בשנת 2018 הודיעה הארכיאולוגית הנודעת ד"ר אילת מזר כי בחפירות שניהלה בעופל בעיר העתיקה בירושלים נמצאה טביעת-חותם שיתכן שהיתה של ישעיהו הנביא. החותמת נושאת את המילים "לישעיה נבי".

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ היה נביא שחי בממלכת יהודה, בימי בית ראשון, בזמן המלכים עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. הוא נקרא "גדול שבנביאים" ובא ממשפחה נכבדה: אמוץ אביו היה גם הוא נביא ואחיו של אמציה מלך יהודה. בספר ישעיה מתוארת מעורבותו החשובה של ישעיהו בעניני הממלכה, והקשר העמוק שלו עם חזקיהו, שהתבטא גם בכך שחזקיהו המלך נשא לאישה את ביתו.

טביעת-החותם שנמצאה מתוארכת לסוף המאה השמינית או ראשית המאה השביעית לפני סה"נ, שהם אכן ימיהם של ישעיה וחזקיהו. היא נמצאה קרוב מאוד למיקומו המשוער של ארמון מלכי יהודה בעופל, באותו מקום בו נמצאה לפני שנים מועטות טביעת-חותמו האישית של חזקיהו.

טביעת-החותם עם המילים ''לישעיהו נבי''. נחשפה על ידי ד''ר אילת מזר ב-2018 בחפירותיה ליד הר הבית בירושלים. בתמונות הקטנות: חלקו האחורי של החותם, ותרשים הכתב שעל גביו (צילום: אוריה תדמור. כל הזכויות שמורות לאילת מזר)

המילה "נבי" שעל גבי טביעת-החותם יכולה להיות קיצור של "נביא", משום שבגלל המקום המצומצם על גבי החותמות הן נכתבו בדרך כלל בכתיב חסר, ללא האותיות המשמשות לניקוד או שאינן נשמעות בדיבור.

ד"ר מזר מציינת כי אמנם אין הוכחה סופית שזה חותמו של ישעיהו הנביא, אך "למצוא טביעת-חותם של ישעיהו הנביא, ליד אחת של המלך חזקיהו, אינו בלתי צפוי... אף אישיות לא היתה קרובה יותר למלך חזקיהו מאשר ישעיהו הנביא".

 

נפילת נינוה - בלוח גאד

הנבואות שראינו לעיל, על השמדתה של אשור, התגשמו בשנת 612 לפני סה”נ, כאשר בירתה נינוה נפלה בידי הבבלים ובעלי-בריתם, ובכך באה האימפריה האשורית אל סופה. נינוה, העיר המפוארת והתוססת, בירת המעצמה האשורית הגדולה שכל עמי האזור חלו מפניה, אכן הפכה כדברי הנביא "לִשְׁמָמָה, צִיָּה כַּמִּדְבָּר".

האם נשאר תיעוד מאותם זמנים, לאירוע רב-רושם זה?

בשנת 1923 פרסם החוקר הבריטי סיריל ג'ון גאד כי נמצא בעיראק מסמך בבלי עתיק המתאר את מסע המלחמה של נבופלאסר וכיבוש נינוה. המסמך כתוב בכתב יתדות על גבי לוח חימר, בשפה האכדית, שהיתה שפה מקובלת בקרב הבבלים באותו זמן. הוא קיבל את השם "כרוניקת גאד" על שם החוקר שפרסמו, והוא מתאר באריכות את מסעותיו הצבאיים וניצחונותיו של נבופלאסר. הנה קטעים נבחרים מהמסמך (המציין את החודשים בשמותיהם הבבליים. שמות אלה אומצו מאוחר יותר על ידי גולי בבל לשימוש בלוח העברי):

"(1) בשנה העשירית, בחודש אייר, נבופלאסר הצעיד את צבאו...

(16) [בשנה האחת-עשרה, מלך] אכד [- נבופלאסר] הצעיד את צבאו במעלה החידקל, ובחודש אייר חנה מול אשור...

(23) בחודש מרחשוון המדים באו... והתקיפו את העיר...

(24) בשנה השתיים-עשרה בחודש אב, המדים התקיפו את נינוה...

(41) על גדת החידקל הם צעדו... נגד ני[נוה]...

(42) מחודש סיון עד חודש אב שלושה קרבות...

(43) הם התקיפו את העיר בחוזק גדול, ובחודש אב [ב... יום העיר נפלה]... [וטבח] גדול עשו בשרים.

(44) באותה עת סין-שַר-אִשכֻּן, מלך אשור...

(45) את שלל העיר, כמות אדירה בלי מספר, הם בזזו, ו[הפכו] את העיר לתל וחו[רבה]."

נינוה האשורית הפכה לשממה, כנבואתם של נביאי ישראל, וכיום נשארו ממנה רק עיי חורבות שהוקפו בבנייה המאוחרת יותר של העיר מוסול.‏

על עוצמתה של העיר בימי גדולתה ניתן להיווכח ממראה שרידי חומותיה, שקיימים במקום עד היום ונראים כתל גבוה וארוך המתמשך לאורך קילומטרים. בדיקות שנערכו בתל גילו שאינו עשוי מעפר, כפי שהיה ניתן לצפות, אלא מכמות עצומה של לבני הבניין של חומות הענק, שהתפוררו במשך אלפי השנים ויצרו את התל.

הנוסע היהודי רבי בנימין מטודלה שסייר בארצות המזרח במאה השתים-עשרה, מתאר בספרו את שראו עיניו בנינוה ואת שרידי חומותיה הארוכות:  "ומשם שני ימים למוצול [ - מוסול]... ובינה לבין נינוה הגשר בלבד והיא חרבה. אבל יש בתוך החורבות שלה כפרים וכרכים. ומהלך נינוה ניכר בחומות כמו ארבעים פרסאות עד עיר אל באל".

נבופלאסר ייסד את המעצמה הבבלית החדשה, שמעתה היתה גורם רב-עוצמה ברחבי המזרח התיכון.

לרכישת הספר "ארכיאולוגיה תנ"כית" חלק ד', לחצו כאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (9 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים