פסח

הכוונה הפנימית של בדיקת החמץ

הגברים בודקים לאור הנר ויש עניין שהנשים יכוונו לפחות בפנימיות הבדיקה, אף על פי שהן בעצמן לא עושות אותה

| י"ג ניסן התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

אור לי"ד בודקים את החמץ לאור הנר. יש עומק גדול מאוד בזה.

"לכל דבר גשמי יש ענין רוחני מקביל, המקביל לכוח המחמיץ הוא היצה"ר שהוא הכח התוסס והמגרה באדם" (עלי שור).

הגברים בודקים לאור הנר ויש עניין שהנשים יכוונו לפחות בפנימיות הבדיקה, אף על פי שהן בעצמן לא עושות אותה.

חמץ ומצה מרמזים על עניינים רוחניים. חמץ הוא סוד הטבע, הדינים והחושך, ומצה היא סוד אור ההשגחה הפרטית, בחינת לחם מן השמיים שטעמו בה את טעם המן.

אנחנו מצווים לבדוק את החמץ בחורים ובסדקים לאור הנר, שהוא רמז לנשמה. כתוב "נר ה' נשמת אדם" - מחפשים ומבקשים ובודקים לאן הכנסנו חמץ לתוך הנפש במהלך השנה. לאן הכנסנו מחשבות של חוסר אמונה, שגורמים ל "חימוץ המוחין", מחשבות שמחמיצות את המוח, מחשבות לא טובות שמרחיקות אותנו מה'.

כי קודם הפסח, שהוא סוד הגאולה, שפסח הקב"ה וקירב לנו את הקץ והוציאנו ממצרים לפני הזמן (210 שנים במקום 400), והדביקנו בו יתברך שהוא עצם ההשגחה, קודם לזה צריך להקדים בלילה דייקא שהוא ליל הגלות. זה שצריך דווקא לחפש בלילה ולא ביום מבטא את חשכת הגלות, שצריך לבדוק בעצמינו אם אנחנו לא מלאים כפירות ואפיקורסות, כל מיני קושיות על השי"ת, כל מיני ספקות, האם יש כל מיני נושאים שקשה לנו להכניס אליהם את האמונה שטוב ה' כלפינו.

"כי אז בערב פסח מבטלים את הטבע ובאים להשגחה, כי בביטול החמץ זוכים לגילוי ההשגחה" (אור זרוע).

זאת אומרת, ברגע שאנחנו מבטלים את החמץ, זה לא רק החמץ הפיזי – הלחם ששורפים, אלא זה משל לכך שאנחנו שורפים בתוכנו את כל המחשבות של חסרון האמונה, כי אז זוכים לאמונה שלמה שגם הנהגת הטבע היא בהשגחתו הפרטי פרטית.

בכל חג מקבלים מתנה אחרת, אור אחר. בפסח מקבלים אור גדול מאוד של אמונה.

אמונה שלמה, שגם אפילו הטבע שנראה לנו "עולם כמנהגו נוהג" – גם הוא מלא בהשגחה פרטית.

היו שאמרו: כל מכות מצרים ניתן להסביר בדרך הטבע. שבדיוק אז הייתה איזו שהיא רוח וחצתה את ים סוף, וכל מיני הסברים שמסבירים שלפי הטבע הניסים שקרו הגיוניים. הרוח סחבה את הארבה למצרים, וכו'... כביכול מלבישים את הניסים הגדולים בטבע. ויכלים לומר "מכות מצרים הם בעצם איתני הטבע".

לצערי שמעתי ממש השנה ממורה שמלמדת בתיכון חילוני שממש כך מלמדים היום על עשרת המכות וקריעת ים סוף.

מה שאנו יודעים ומפנימים בליל הסדר זה בעצם שגם הטבע, ואפילו גם מה שנראה לנו טבעי, "ככה נולדתי" או "זה המזל שלי, זה המזל של אחרים...", גם פה אנחנו מכניסים את האמונה בהשגחתו שאין דבר כזה טבע!

גם אם היתה רוח בדיוק בזמן הזה של קריעת ים סוף שמגיעה פעם באלפי שנים – הרי זו יד ההשגחה הפרטית!

בליל הסדר אנו מפנימים שגם הנהגת הטבע היא בהשגחתו הפרטי פרטית ממנו יתברך. רק שאין אנחנו מבינים דרכיו. העבודה שלנו בעניין ביטול החמץ היא לבטל את כל מחשבות הטבע והראיה הטבעית ומקשרים את עצמנו אל האמונה בהשגחה הפרטית.

כשאדם בודק את החמץ בלילה הוא בודק בחורים ובסדקים בתוך עצמו לבקש אחרי הטבע שבתוכו - לבערו מקרבו.

הוא צריך לשרש את כל המחשבות של הטבע, "אם אני לא אעשה השתדלות מסוימת, אז לא תהיה לי פרנסה", "מהילד הזה לא יצא כלום", "בגיל שלי אי אפשר למצוא שידוך טוב" וכד', עוד כל מיני חישובים של טבע...

"בליל בדיקת חמץ צריך אדם להיזהר מאוד לחפש ולבקש אחר החמץ, שהוא הטבע, ולהשתדל לעקור ולשרש ממנו את כל מיני דינים וחושך וטבע".

הדינים נמצאים אצלנו בלב. כשאדם חושב מחשבות רעות, חסרות אמונה, ואז הוא מגיע לרגשות של כעס, הוא עצוב, מתוסכל וכדומה - אלה דינים ששורים בתוך הלב שלו.

בדיקת החמץ זה לשרש את כל הדינים האלו כדי שנוכל להכין את עצמנו להיות כלי לקבל את האור העצום שמגיע בחג הפסח שהוא אור ההשגחה, וזה סוד הגאולה.

כי בלילה זה דייקא עיקר הכוח לבטל ולבער את החמץ!

הקב"ה מביא לנו זמן מיוחד - פעם בשנה יש כוח עצום מאוד לבער ולבטל את החמץ שהוא הטבע והכפירות והאפיקורסות, דווקא באותו היום, י"ד בניסן.

על כן בליל י"ד, שהוא גם עולה כמספר דוד, אז אנחנו יכולים לבטל ולבער את החמץ בתוכנו. הדינים בתוכנו נוצרים על ידי החמץ הפנימי שלנו.

יש מהארת דוד המלך בלילה הזה.

הכוונה היא שביום הזה אנחנו יכולים לגלות את אמיתת מציאות ה' יתברך, שכל אחד יחווה בעיניים שלו את מציאות ה' יתברך. שהוא יודע שכל מה שהוא מקבל כל הפרנסה שהוא מקבל וכל הניסיונות שהוא מקבל, הכול בהשגחה פרטי פרטית. וזה מסמל את אכילת המצה.

"על כן דווקא בליל י"ד צריכים לבדוק את החמץ לאור הנר שהוא סוד הנשמה", שעל ידי שאדם מקדיש עצמו בעת חושך הגלות ולא מטעה את עצמו אלא מחפש בחורים ובסדקים, וכל המקומות שבהם מכניסים חמץ, מחפש ומבקש לבער ממנו דעות כוזבות.

כל מיני דעות שגויות שיש לו – אם הוא חושב שהוא בידיים של משהו אחר, אם יש לו הקפדה על מישהו - זה כל מיני דעות כוזבות. כל מיני דברים שגורמים לנו לדינים שבתוך הלב כנ"ל. אם מבערים את זה, אז זוכים לגילוי ההשגחה וזוכים ממש לקבל את האמונה הקדושה, זוכים ממש ל"לילה כיום יאיר" – אמונת ההשגחה שאין שום מציאות בלעדיו ית', והוא נמצא והוא משגיח עלינו כל רגע.

"לחפש בכלי הנפש ובנבכי הלב אחרי נשהו של נטיה רעה, למא אותה ולבער אותה עד תומה" (עלי שור).

 

סוד החיפזון

זה סוד החיפזון. המצה מסמלת לנו את החיפזון. החיפזון הוא למעלה מהזמן, כי דילג על הקץ והוציאם בחיפזון גדול בלי שום זמן. ברגע אחד ובשעה אחת קלה באו מרעמסס לסוכות. קפצו יחד בשעה קלה שש מאות אלף איש מכל ארץ מצרים. כמו שפירש רש"י על הפסוק "ואשא אתכם על כנפי נשרים", שהוא סוד למעלה מהזמן היינו שהקב"ה הגביהם למעלה מהזמן, שזה סוד ההשגחה שהיא למעלה מהטבע.

זה המקום שאנחנו רוצים להגיע אליו בפסח. כי הטבע מוגבל בזמן ובמקום. השגחה זה למעלה ממקום וזמן. אין הגבלה לקב"ה, הוא "גואל חזק", לא מוגבל לזמן או למקום! כי יודעים שאין שום מציאות בלעדי ה' והכול זה אלוקות גמורה, כי עיקר הגאולה הייתה על ידי זה, התגלות ההשגחה. שהוא למעלה מהזמן שזה חיפזון וזריזות... מידה טובה מאוד היא הזריזות.

לכן אנחנו מחפשים בעצמנו בלילה הזה אם אין בנו שום חמץ, ולפי ההלכה לגברים אסור לעשות שום דבר עד שהם עושים בדיקת חמץ. כי אם אדם לא מזדרז לבדוק את החמץ - אז כבר מחמיצות בתוכו כל המחשבות. ז"א צריך להזדרז בבדיקת החמץ. בגלל העניין הזה שיזכה למידת הזריזות שהיא קשורה למצה.

ונסיים בתפילה שאותה אנו אומרים למחרת השעה של שריפת החמץ וגם בערב לאחר הבדיקה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי שתרחם עלינו ותצילנו מאיסור חמץ אפילו מכל שהוא, וכשם שביערנו החמץ מביתנו ושרפנוהו כך תזכרנו לבער היצר הרע מקרבנו תמיד על ימי חיינו".

מתוך הספר "מפתח הפסח".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 2.3 (3 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים