סיון רהב מאיר

סיון רהב מאיר על הפעם שבה אבא של בני גנץ בקש לסיים את הדיונים מוקדם ביום שישי

הדברים החשובים שנדחקים הצידה, הזמנים שבהם כבוד השבת היה חשוב, ובפרהסיה, והוואטסאפ כסם החדש

בני גנץ (צילום: פלאש 90)
אא

1. בזמן שדיברנו על רותם סלע:

  • דיאנה אבו קטיפאן, בת 18 מלוד, הוצאה להורג ביום רביעי בבוקר ביריות, ימים ספורים לפני חתונתה, על רקע התנגדות המשפחה לנישואיה. גם אמא שלה נרצחה לפני שנים אחדות. זה לא קורה באיראן, אלא שתי דקות משדה התעופה הבינלאומי של ישראל, אבל זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על זה. אף פוליטיקאי לא יעז. מה פתאום, רק בדיחה חביבה של יאיר לפיד על אורנה ברביבאי היא הבעיה של מעמד האישה בישראל.
  • הפרקליטות חזרה בה לחלוטין מכתב האישום נגד ינון ראובני ונגד נאשם נוסף (שהיה קטין בזמן ביצוע המעשים), שהואשמו בהצתת כנסייה ועוד אירועי תג מחיר. עו"ד איתמר בן גביר ניהל מאבק ממושך להוכיח כי השב"כ גבה ראיות באופן אלים וקיצוני. בית מעצר מפוברק שלם, עם שוטרים ומדובבים שהתחזו לעבריינים כבדים ומאיימים, נבנה רק עבור הפרשה הזאת. השופטת המזועזעת כתבה כי הקטין סבל מהתעללות נפשית לא סבירה וזכויותיו האלמנטריות נפגעו. התיק בוטל. הדברים המטרידים האלה שקורים במרתפי השב"כ ממש לא אמורים להיות רק עניינו של בן גביר.
  • ולא רק דברים רעים נדחקים הצידה, גם טובים: פורים מתקרב. השבת הקרובה מכונה "שבת זכור". הולכים בה לבית הכנסת לשמוע פסוקים על החובה למחות מהעולם את עמלק, סמל הרוע. אחר כך מתחפשים, שולחים משלוחי מנות, קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים. הזדמנות להיזכר במצע המשותף של כולנו, בסטורי שלא נמחק אחרי 24 שעות.

 

2. סיפור קטן על אבא של גנץ, ועלינו: בפברואר 1977, באדר תשל"ז, התקיימה ועידת מפלגת העבודה. זה היה כחודשיים לפני הבחירות המכונות "המהפך", שבהן מנחם בגין עלה לראשונה לשלטון. נערכה שם התמודדות בין יצחק רבין לשמעון פרס על תפקיד יו"ר המפלגה. רבין ניצח, אבל אף אחד לא חשב שהם בוחרים את ראש האופוזיציה הבא. הדיונים נמשכו, ובחודש פברואר השבת נכנסת מוקדם. קבוצת צירים במפלגה שלחה אז מכתב ליו"ר הנשיאות, שלמה הלל, עם בקשה דחופה: "אנו צירי הוועידה החתומים מטה מבקשים לסיים את דיוני הועידה ביום שישי לא יאוחר מהשעה 12:00 בצהריים, כדי לאפשר לחברים להגיע לבתיהם לפני כניסת השבת". בראש החותמים מתנוססת חתימתו של סגן מנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית, נחום גנץ, אבא של בני גנץ. נחום רצה להספיק לחזור הביתה, אל מושב כפר אחים, לפני שהשבת נכנסת. להגיע בזמן אל מלכה רעייתו שתדליק נרות, וללכת לבית הכנסת עם ארבעת הילדים, בהם בני. נחום ומלכה שמרו על המסורת מילדותם, גם במהלך השואה ששניהם ניצלו ממנה, וגם במדינת ישראל המתחדשת, שהיו שותפים בהקמתה.

את המכתב הזה העביר לי השבוע חגי הוברמן, עורך עלון "מצב הרוח". כעשרים חותמים הצטרפו לבקשה של גנץ, שייצג אז את השמאל הדתי של פעם. אבל כמה שבועות אחר כך ניצח הליכוד בבחירות במפתיע, בדיוק בגלל סוגיות כאלה - של זהות ושל מסורת ושל מורשת. אף שומר שבת בליכוד לא היה צריך להתחנן שהוועידה לא תגלוש לתוך שבת קודש. פתאום עלה לשלטון ראש ממשלה שבעצמו שמר שבת. הוא שם את הנושאים האלה בקדמת הבמה, לא כשתדלנות צדדית. הח"כים הדתיים הופתעו כשבגין תמך בעצמו בכך ש"אל על" תפסיק לטוס בשבת, ולא ביקש מהם שום דבר בתמורה לכך במשא ומתן הקואליציוני. לראשונה ראש הממשלה הציג גישה יהודית גאה ועצמאית. השבת היא גם שלי, לא רק שלכם, אמר אז לח"כ מנחם פורוש. בתקשורת ציטטו אז את בגין, שהסביר: "איננו יכולים להתחיל לחשב רווחים והפסדים לעומת ערך נצחי של עם ישראל. אין אדם צריך להיות דתי כדי להכיר בכך. יהודי גאה יקבל זאת".

השבוע אמר גנץ שבגין היה מדיח את נתניהו מהליכוד. אדרבה, בנימין בן נחום מכפר אחים מוזמן להמשיך את הגישה של אביו ושל בגין - גישה שהציבור המסורתי כל כך צמא לה - ולפעול למען ערך שמירת השבת בפרהסיה. אין יותר ימין ושמאל, השבת לפני הכל.

 

3. בעצם כבר מזמן התירו כאן סמים, וכולנו מכורים כבדים. תראו כמה המשבר בפייסבוק, בווטסאפ ובאינסטגרם ביום רביעי בערב הטריף רבים מאיתנו. ד"ר עידו הרטוגזון, חוקר טכנולוגיה ותודעה, כתב השבוע מאמר על ההתמכרות, ולראשונה ניסה להסביר איך כל רשת היא סם אחר. הווטסאפ, לדבריו, פתח את שערי האהבה. אנשים מאופקים ועצורים שולחים בעזרת קרנבל האימוג'ים רגשות חמים לכל עבר. הורים וילדים, בני זוג וחברים מעתירים זה על זה לבבות לרוב. הווטסאפ, מאבחן הד"ר, הוא סם מסוג ה־MDMA ,האקסטזי של עולם הטכנולוגיה, שיוצר אצל המשתמש בעיקר אופוריה. הוא מסמם אותנו לחשוב שהאהבה הווירטואלית הזאת היא אמיתית. הבעיה מתחילה כשהצדדים נפגשים באמת, ומגלים כי אהבה פנים אל פנים אינה קלה כפי שנדמה מהמרחק הבטוח של המסך. משפחות שממלאות את המסך בלבבות לא מסוגלות לפעמים להעביר חצי שעה יחד בלי לאבד את זה.

(צילום: shutterstock)

אבל הווטסאפ, הוא כותב, גילה לנו משהו עמוק על עצמנו ועל הרצון בקשר. בסיפור החסידי המפורסם, היהודי מתלונן שהוא לא מרגיש בנוח להתפלל ולומר "אני מאמין" כי הוא אינו מאמין. רבו עונה לו שמשמעות האמירה הזאת היא "אני חפץ להאמין". מי שמשדר אהבה בווטסאפ מביע לכל הפחות רצון לאהוב, גם אם זה לא תמיד מצליח בחיים הממשיים.

אם הווטסאפ הוא אקסטזי, ממשיך ומסביר חוקר הסמים, הפייסבוק הוא סם הזיה, בסגנון האל־אס־די. פייסבוק גורם לנו לראות גרסה ורודה של העולם ולהתרכז רק בהיבטים החיוביים שלו. אי־אפשר ללמוד ממנו כמעט דבר על העולם האמיתי, שכן הוא יוצר עולם מקביל, הזייתי, בצבע מסטיק־ורוד. אנשים לא משתפים בו את החלקים האפורים או העגומים של חייהם ("היה לי כרגע התקף חרדה", "אני לא בטוח מה אני רוצה לעשות בחיים" או סתם "נכשלתי במבחן"). הם יוצרים עולם שכולו מורכב מ"יש לי עבודה חדשה", "נולד לי ילד", "זכיתי במלגה". אנחנו מתמכרים למציאות האופורית הזאת והתוצאה היא כמובן חיים שקריים, שעלולים להתנפץ אל קרקע המציאות.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.3 (36 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים