סיפורים אישיים

5 שנים של התגברות יומיומית. מה שקרה בסוף יפתיע גם אתכם

ערב אחד, חשו בני המשפחה שכלו כל הקיצין: השוכרת נראית מוזרה; מהווה מעמסה על המשפחה ועל דיירי הבנין; והחמור מכל – היא לא משלמת שכירות. פשוט חיה כאן בחינם. אז מה עושים?

| ו' כסלו התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

הטלפון צלצל בבית משפחת זלץ. מעבר לקו נשמע קול אישה מבוגרת. "אני מתעניינת לגבי יחידת הדיור שפרסמתם להשכרה", אמרה והתעניינה על שטח הדירה, השכנים והסביבה. "נראה שזה מתאים לי. אפשר לבוא לראות?", ביקשה.

כאשר הגיעה לראות את הדירה, חשכו עיניהם של בני הזוג זלץ. השוכרת הפוטנציאלית היתה מבוגרת מאוד ונראתה מעט מוזר. לא כך הם דמיינו את השוכרים שלהם. הם חשבו על זוג צעיר וחייכן, ולפניהם עומדת אשה הנראית כלקוחה מעולם אחר.

אלא השוכרת הפוטנציאלית לא חשה במחשבותיהם. היא היתה נמרצת וביקשה לחתום מיד חוזה. תחילה ניסו בני הזוג לדחות אותה בתירוצים שונים, ואף טענו כי הבנין צעיר ותוסס מדי עבורה, ואולי כדאי לה לחפש דירה בבנין שקט יותר. עוד ציינו כי הם דורשים צ'קים לחצי שנה מראש. "כך", קיוו, "יידחה העניין קצת ונוכל להרהר מה עושים".

אלא שהגברת הנמרצת שלפה פנקס צ'קים, חתמה ע לשישה מהם, ובאותו מעמד גם על חוזה השכירות. למשפחת זלץ לא נותרה ברירה, והם חתמו אף הם על החוזה.

עוד באותו היום העבירה השוכרת את מיטלטליה לדירה, וגם הספיקה לערוך היכרות קולנית עם השכנים, כשנקשה בדלתותיהם ועוררה מבטי תמיהה מהם.

בחלוף ימים ספורים התברר, כי האשה זקוקה נואשות לשוחח עם אנשים, והיא מסוגלת לנקוש על הדלת בכל שעה, ולבקש בפשטות להיכנס ולדבר. בית משפחת זלץ, הצמוד אליה, היה היעד המועדף עליה ביותר.

בתוך ימים ספורים, שמעו כל בני המשפחה את קורות חייה העצובים: בצעירותה התארסה עם חייל, שנפל על משמרתו במלחמת ששת הימים, ומאז - לא הצליחה להשלים עם הבשורה הקשה, והיא עדיין מחכה לו - לכשישוב בתחיית המתים... בינתיים, בעשרות השנים האחרונות היא התגוררה לבדה, גלמודה וערירית, בבית בתל אביב, אלא שכאשר התבגרה והתקשתה לצאת - הכבידה עליה הבדידות, ולכן החליטה לעקור לשכונה עליזה יותר, לחיות בחברה תוססת ושמחה.

השוכרת החדשה נפלה כמעמסה על משפחת זלץ ועל כל דיירי הבניין. מלבד זאת, העיקה על משפחת השוכרים הנקודה הכלכלית: השוכרת לא שילמה את דמי השכירות.

לאחר שלושה חודשים בהם הופקדו הצ'קים, הודיעה השוכרת למשפחת זלץ כי אם יפקידו את השיקים – הם יחזרו מחוסר כיסוי, ולכן כדאי שימתינו מעט. לאחר תקופה, שאלוה אודות התשלום, אך ללא הועיל.

חודשים חלפו. מחצית השנה עברה, והשוכרת מתגוררת בצמוד אליהם ואינה משלמת מאומה. בכל פעם שעולה הנושא, היא רק מבקשת שימתינו עוד כי הרי "לא שייך שתזרקו אישה ערירית לגור ברחוב".

ערב אחד, חשו בני המשפחה שכלו כל הקיצין: השוכרת נראית מוזרה; מהווה מעמסה על המשפחה ועל דיירי הבנין, ויש מי שרואים בה מטרד; היא גם זקוקה לתשומת לב רבה ביותר; והחמור מכל – היא לא משלמת שכירות. פשוט חיה כאן בחינם...

מצד שני, היא באמת נראית אישה יהודיה אומללה וגלמודה. האם ניתן להשליך אותה לרחוב? אולי זהו המקרה בו נדרש ויתור? אולי כאן המקום לנשוך שפתיים בגבורה ולהמתין עוד ועוד?

 

למרות הקושי, החליטו בני הזוג את ההחלטה האצילית: לוותר

למרות הקושי, החליטו בני הזוג את ההחלטה האצילית: לוותר. חמש שנים נמשכה ה'שכירות' המוזרה, כשמשפחת זלץ נושכת שפתיים בגבורה פעם אחר פעם. הם המשיכו להיות לה לחברה, נתנו לה לדבר באוזניהם כאוות נפשה, וגם שלחו לה מכל תבשיל שבישלו כדי שתטעם, ותחווה את דעתה עליו.

ניכר היה שהשוכרת מרוצה מחייה החדשים, וממש מאושרת מההחלטה שקיבלה - לבוא לגור לצידם, ועוד חינם אין כסף.

כאשר השוכרת לא חשה בטוב ופונתה לבית החולים, מיהרה גברת זלץ לבקרה ולדרוש בשלומה. במקביל, תיאמה תורנויות ביקורים בין השכנות לימים הקרובים. כאשר האישה המבוגרת שמעה על כך – פניה קרנו משמחה, אלא שלזמן קצר בלבד: למחרת חלה הידרדרות פתאומית והיא נפטרה.

לאחר תום הלוויה, בה השתתפו תושבי הבניין השכונה, הם החליטו לחלק ביניהם את לימוד המשניות לעילוי נשמתה, במהלך החודש הראשון לפטירתה.

משפחת זלץ המתינה עד תום השבעה, ואז נכנסה אל יחידת הדיור לפנות אותה מחפציה. כאשר פתחו את המגירה הראשונה בשידה, נדהמו לגלות מעטפה חומה גדולה, בראשה כתוב באותיות גדולות: 'צוואה'...

כך כתבה השוכרת בצוואתה: "למשפחת זלץ היקרה! האמת היא, שמעולם לא התקשיתי בתשלום דמי השכירות, יש לי כסף די והותר. אך רציתי לבדוק אם היחס ההוגן והמפרגן כלפיי תלוי בכסף, או שאתם באמת אנשים כה אציליים וותרנים, המעניקים יחס כה נחמד ותשומת לב בלתי מוגבלת לאשה זרה, ללא כל תמורה. עמדתם במבחן בהצלחה רבה, ובהתפעלות עמוקה מהתנהגותכם האצילית אני מעניקה לכם מתנת פרידה את ביתי שבתל אביב, דירה בת 2 וחצי חדרים עם נוף לים. מיום לכתי מהעולם תהא הדירה הזו שלכם במתנה".

הצוואה מסתיימת בתודה נרגשת, כשהשוכרת קושרת כתרים לראשה של משפחת זלץ, שהתמסרה עבורה באופן חסר תקדים, תוך וויתור אצילי ונעלה.

כאשר הגיעה משפחת זלץ לעורך הדין המטפל בתיק, גילה הלה את אוזנם כי הדירה מוערכת בשווי של שלושה מיליוני שקלים. "זכיתם בלוטו בשלושה מיליוני שקלים' - אמר עורך הדין. "הדירה שלה – הופכת לשלכם"...

דרגו את המאמר:

ממוצע 4.5 (75 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים